ניהול זמן אפקטיבי אחרי השחרור: הסודות שהמצליחנים לא מספרים לך

יצאתם מהצבא?

ברכות!

השעון המעורר ב-5 בבוקר נעלם מהחיים שלכם (לפחות לבינתיים).

האפטרים נגמרו.

המסעות עברו לסטורי באינסטגרם.

פתאום, יש לכם… זמן?

הרבה זמן?

טונות של זמן!

וזה יכול להיות מדהים.

אבל רגע.

מה עושים עם כל הזמן הזה?

איך לא להרגיש שאתם סתם מבזבזים חודשים יקרים על ספה או בלופ אינסופי של נטפליקס?

אם אתם מרגישים קצת אבודים בים האפשרויות האינסופיות שנפתח עכשיו, אתם לא לבד.

זה טבעי.

אחרי שנים במסגרת קשוחה, המעבר לחיים האזרחיים הוא כמו לזרוק דג לתוך מדבר ולצפות שירוץ מרתון.

אבל אל דאגה.

זו לא משימה בלתי אפשרית.

להפך.

זו הזדמנות מטורפת.

לבנות את החיים שלכם מהיסוד.

בלי פקודות מלמעלה (טוב, אולי קצת מההורים).

העניין הוא…

צריך לדעת איך.

איך לנצל את הזמן בצורה חכמה.

איך לא ליפול למלכודות השחרור הקלאסיות.

איך לגרום לשנה-שנתיים הקרובות להיות הכי משמעותיות והכי כיפיות שיכולות להיות.

בדיוק בשביל זה התכנסנו כאן.

בואו נצלול פנימה.

נבין את ה’למה’.

ונקבל כלים פרקטיים.

כאלה שיעזרו לכם לעבור מהשלב של “אין לי מושג” לשלב של “וואלה, אני על זה!”.

מוכנים?

יאללה בלאגן (אבל בלאגן מתוכנן היטב).

סיימת צבא? ברוכים הבאים ל’אין לי מושג מה לעשות עכשיו’. מדריך למתחילים

השלב הראשון אחרי השחרור הוא לרוב…

шок.

של חופש.

ושעמום.

והמון אופציות שמסתובבות בראש כמו ענני פטריות אחרי פיצוץ.

טיול למזרח? או לדרום אמריקה?

לחסוך כסף?

איפה לעבוד? באבטחה? באילת? בעבודה מועדפת?

להתחיל ללמוד לפסיכומטרי?

ללמוד בכלל?

מה ללמוד?

כל השאלות האלה קופצות.

וזה מבלבל.

מאוד.

הרבה משוחררים מוצאים את עצמם בחודשים הראשונים פשוט “מבזבזים” את הזמן.

מנוחה זה חשוב, בטח.

אבל מנוחה שהופכת לאפאטיה היא כבר סיפור אחר.

הטעות הנפוצה ביותר?

אין מסגרת.

אין תוכנית.

אין מי שאומר לך מה לעשות.

ואז קל מאוד להתגלגל.

להתגלגל מיום ליום.

משבוע לשבוע.

ולפתע, חצי שנה עברה.

ואתם קצת באותו מקום.

או יותר גרוע, מרגישים פספוס.

ניהול זמן אחרי צבא זה לא לבנות לוח זמנים צבאי נוקשה שיגרום לכם להתגעגע למפקד הכי מעצבן שלכם.

זה לבנות גמישות.

מודעות.

ויכולת לבחור.

לבחור במה אתם משקיעים את הזמן היקר שלכם.

כי זמן, חברים, זה המשאב הכי יקר שיש לנו.

בטח עכשיו, כשהעולם פתוח בפניכם.

השלב הראשון: קודם כל, תנשמו. שנייה, תבינו מה אתם רוצים. באמת.

אוקיי, אז לפני שמתחילים לרוץ למלא את היומן (או הדיליי), בואו נתחיל מהבסיס.

מה אתם רוצים שיקרה בשנה הקרובה?

בחמש השנים הקרובות?

הבנאליות הזו חשובה.

בלי מטרה, קשה מאוד לתכנן את הדרך.

והכוונה היא לא רק למטרות ענק בסגנון “להיות מיליונר עד גיל 30”.

גם מטרות קטנות יותר.

כיבושים קטנים.

למשל:

• לסיים קורס פסיכומטרי עם ציון מסוים?
• לחסוך סכום כסף מסוים לטיול הגדול?
• למצוא עבודה ראשונה שתיתן לכם ניסיון בתחום שמעניין אתכם?
• ללמוד תחום חדש לגמרי (שפה? תכנות? עיצוב?)?
• לטייל תקופה מסוימת? איפה? לכמה זמן?
• לשפר כושר פיזי?
• לקרוא X ספרים?

תכתבו את זה איפשהו.

זה יכול להיות במחברת.

באפליקציה בטלפון.

על פתק.

העיקר שזה יהיה מול העיניים.

המטרות האלה הן המצפן שלכם.

הן יעזרו לכם להחליט לאן להפנות את האנרגיה והזמן שלכם.

שאלה: אבל מה אם אני לא יודע מה אני רוצה? אני רק רוצה לנוח!

תשובה: זה לגיטימי לגמרי לרצות לנוח בהתחלה! השירות לא היה פיקניק. קחו את הזמן למנוחה. אבל תגדירו לזה מסגרת. שבוע? שבועיים? חודש? אחרי המנוחה, תתחילו לחשוב בכיוונים כלליים. מה כן מעניין אתכם? מה פחות? גם לדעת מה לא רוצים זה התקדמות!

האם תוכנית אקשן זה כמו לוח שמירות? (ספוילר: לא)

אחרי שיש לכם כיוון כללי (או כמה כיוונים), צריך לבנות תוכנית.

אבל רגע.

תוכנית לא צריכה להיות קסרקטין.

היא צריכה להיות מפה.

מפה גמישה.

תפרקו את המטרות הגדולות שלכם למשימות קטנות.

ממש קטנות.

למשל, אם המטרה היא לחסוך לטיול:

• משימה 1: לחפש עבודות מועדפת אפשריות.
• משימה 2: לשלוח קורות חיים ל-X מקומות.
• משימה 3: לברר על מגורים באזור העבודה.
• משימה 4: לבנות תקציב חודשי – כמה צריך לחסוך? כמה אפשר להוציא?

אם המטרה היא פסיכומטרי:

• משימה 1: לבדוק מועדי קורסים.
• משימה 2: להירשם.
• משימה 3: להקדיש שעה ביום ללמידה (גם בימים שאין קורס).
• משימה 4: לפתור X שאלות ביום.

משימות קטנות כאלה נראות פחות מאיימות.

קל יותר להתחיל אותן.

והכי חשוב?

כל פעם שאתם מסיימים משימה קטנה, אתם מרגישים תחושת הישג.

וזה בונה מוטיבציה.

במקום לראות רק את הפסגה הרחוקה, אתם רואים את הצעדים הקטנים שמקרבים אתכם אליה.

הקסם של שגרת גמישה (לא, זה לא אוקסימורון)

אחרי הצבא, המילה “שגרה” יכולה להישמע כמו מילה גסה.

הרי בדיוק ברחנו ממנה, לא?

אבל האמת היא שמוח שלנו אוהב שגרה.

הוא לא אוהב כאוס מוחלט.

שגרת גמישה זה לא להתייצב למסדרים ב-07:00 בבוקר (אלא אם זה מה שבא לכם).

זו יצירה של עוגנים בתוך השבוע שלכם.

נקודות קבועות שעוזרות לכם לשמור על מסלול.

למשל:

• שעות קבועות לשינה והתעוררות (בערך!).
• זמן מוגדר ביום (או כמה פעמים בשבוע) שמוקדש למטרות שלכם (לימודים, חיפוש עבודה, פרויקט אישי).
• זמן לכושר גופני (כי הגוף והנפש מחוברים, גם אחרי שחיזרו את המדים).
• זמן לפנאי וחברים (זה קריטי!).

השגרה הזו לא צריכה להיות חקוקה באבן.

היא יכולה להשתנות.

אם יש יום שבו אתם פשוט לא מסוגלים ללמוד פסיכומטרי, זה בסדר!

תעשו משהו אחר ברשימה.

תשנו את הסדר.

הגמישות הזו היא מה שמבדיל שגרה אזרחית בריאה משגרה צבאית מעיקה.

המטרה היא ליצור הרגלים טובים.

הרגלים שעובדים בשבילכם.

לא הרגלים שאתם מרגישים שהם כופים עליכם.

שאלה: אני מת להתחיל לטייל. איך אני משלב את זה עם תכנון?

תשובה: מצוין! הטיול הגדול הוא יעד נהדר בפני עצמו. התכנון פה הוא איך להגיע אליו מוכנים. זה אומר: תכנון תקציב (כמה צריך? כמה להוציא כל יום בטיול?), חיסכון כסף (איפה לעבוד קודם?), וגם תכנון לוגיסטי (לאן נוסעים? מתי? עם מי?). הטיול הוא חלק מהתוכנית, לא משהו שקורה ב”אחרי” הכל.

מלכודות הזמן הגדולות: סמארטפונים וחוסר החלטיות (היופי שבציניות קלה)

אוקיי, בואו נדבר רגע בפתיחות.

הסמארטפון שלכם.

החבר הכי טוב והאויב הכי גדול.

כמה זמן ביום אתם מבלים בגלגול אינסופי של פידים?

סטוריז?

טיקטוק?

שעות?

זה בסדר, לא תשובות. אני יודע.

הסחות דעת דיגיטליות הן מלכודת ענקית לזמן.

הן גונבות לכם שעות יקרות שיכולות ללכת לכל מטרה אחרת.

איך מתמודדים?

• הגדירו זמנים ל”דיגיטל דטוקס” – שעות שבהן הטלפון על שקט, או אפילו במצב טיסה.
• כבו התראות לא חיוניות.
• השתמשו באפליקציות שעוזרות לנהל זמן מסך.
• פשוט… תניחו אותו רחוק מכם כשאתם צריכים להתרכז.

מלכודת נוספת היא חוסר החלטיות.

הפרפקציוניזם המשתק.

“אני לא יודע איזו עבודה הכי מתאימה לי, אז אני לא אחפש עבודה בכלל”.

“אני לא בטוח איזה מסלול טיול הכי טוב, אז אני לא אתחיל לתכנן”.

האמת הכואבת?

אף פעם לא תדעו בוודאות מה הבחירה הכי טובה.

בטח לא עכשיו.

מה שחשוב זה לעשות צעד.

להתחיל.

אפשר לשנות כיוון אחר כך.

העבודה הראשונה לא חייבת להיות עבודת החלומות לכל החיים.

היא יכולה להיות דריסת רגל.

הטיול הראשון הוא לא הטיול היחיד שתעשו.

הוא ההתחלה של מסע.

אל תתנו לפחד מ”טעות” לשתק אתכם.

חוסר החלטיות זה בזבוז זמן קלאסי.

שאלה: יש איזה כלי או אפליקציה ספציפית שיכולים לעזור לי לנהל את הזמן?

תשובה: יש מלא! זה עניין של העדפה אישית. יש כאלה שאוהבים את הפשטות של גוגל קלנדר או פשוט מחברת ועט. יש אפליקציות יותר מתקדמות כמו Todoist, Trello, או אפילו אפליקציות לניהול זמן מסך וריכוז כמו Forest. תתנסו בכמה ותראו מה עובד בשבילכם. העיקר שתשתמשו בזה!

איך לשלב הכל בלי להתפרק? (רמז: לא מנסים לעשות הכל בבת אחת)

אז יש מטרות.

יש תוכנית (גמישה!).

יש מודעות למלכודות.

עכשיו איך מחברים את הכל לחיים האמיתיים?

החיים אחרי צבא זה לא רק לעבוד ולחסוך.

זה גם לבלות עם חברים.

לראות משפחה.

לצאת למסיבות.

לשבת בבית קפה שעות על כלום.

וכל אלה חשובים לא פחות!

המפתח הוא איזון.

אל תנסו לדחוס הכל לכל יום.

הקדישו זמנים מוגדרים לדברים שונים.

• יכול להיות שבימי חול תתמקדו יותר בעבודה/לימודים.
• ובסופ”ש תתנו יותר דגש לפנאי ובילויים.
• יכול להיות שתחליטו שיום אחד בשבוע הוא “יום חופש מוחלט” מכל המשימות ה”כבדות”.

תעדוף זה משחק מפתח.

תמיד יהיו יותר דברים שאתם רוצים לעשות מאשר זמן פנוי שיש לכם.

תשאלו את עצמכם:

מה הדבר הכי חשוב שאני יכול לעשות עכשיו שיקדם אותי למטרה?

זה לא תמיד הדבר הכי כיפי.

אבל זה הדבר הכי משמעותי.

לפעמים זה אומר לוותר על יציאה אחת כדי להתקדם במטלה.

לפעמים זה אומר לדחות משהו כדי לקחת הפסקה הכרחית.

הקשיבו לעצמכם.

מתי אתם הכי פרודוקטיביים?

בבוקר? בערב?

נסו לשבץ את המשימות שדורשות הכי הרבה ריכוז לשעות האלה.

וזכרו – מנוחה זה חלק מהתוכנית!

שנת ישרים.

זמן להתאוורר.

להיפגש עם אנשים שעושים לכם טוב.

כל אלה זה לא “בזבוז זמן”, זה השקעה בעצמכם.

השקעה שתעזור לכם להיות יעילים יותר כשאתם חוזרים ל”עבודה”.

שאלה: אני מרגיש שאני כל הזמן דוחה דברים לרגע האחרון (פרקוסטינציה). מה עושים?

תשובה: או, קלאסי! הנה כמה טריקים: 1. תפרקו את המשימה לחלקים עוד יותר קטנים. לפעמים המשימה הגדולה נראית מאיימת מדי. 2. תתחילו עם החלק הכי קל או הכי פחות נעים – ככה “שוברים את הקרח”. 3. השתמשו ב”כלל 2 הדקות” – אם משימה לוקחת פחות מ-2 דקות, תעשו אותה מיד. 4. פרסו לעצמכם פרס קטן על השלמת משימה. 5. תגידו לחבר/משפחה על המשימה שאתם צריכים לעשות – זה יוצר מחויבות.

שאלה: יש לי תוכניות לעבוד, לחסוך, ללמוד פסיכומטרי וגם לטייל. זה יותר מדי?

תשובה: זה תלוי בכם ובסדרי העדיפויות שלכם! לנסות לעשות הכל בו זמנית עלול להיות מתכון לאכזבה ולשחיקה. אולי חלק מהדברים יקרו אחד אחרי השני? למשל, קודם עבודה וחיסכון, אחר כך טיול, ואז פסיכומטרי. או לשלב שניים ביחד? עבודה חלקית ולימודים? תתאימו את הקצב ליכולות ולרצונות שלכם. אין תשובה אחת נכונה.

כישלון זה לא סוף העולם (בטח לא אחרי צבא)

בואו נהיה ריאליים.

יהיו ימים.

יהיו שבועות.

שבהם התוכנית שלכם תלך לפח.

השגרת גמישה תהפוך לבלאגן מוחלט.

תדחו משימות.

תבזבזו זמן.

זה קורה.

וזה בסדר גמור!

אל תתנו לזה להפיל אתכם.

אל תרגישו אשמה אינסופית שתשתק אתכם עוד יותר.

היו סבלניים עם עצמכם.

הכי חשוב זה לא לוותר.

אם יום אחד פספסתם את “זמן הלימודים” שקבעתם לעצמכם?

לא נורא.

מחר יום חדש.

פשוט תחזרו למסלול.

תבדקו מה קרה?

הייתם עייפים מדי?

הייתה הסחת דעת ספציפית?

האם המשימה הייתה גדולה מדי?

האם התוכנית הייתה שאפתנית מדי ליום הספציפי הזה?

ללמוד מ”כישלונות” כאלה זה חלק מהתהליך.

זה עוזר לכם להתאים את התוכנית לעצמכם, לחיים שלכם.

הגמישות שדיברנו עליה קודם?

זו בדיוק הנקודה שבה היא נכנסת לתמונה.

תעריכו מחדש.

תתאימו.

ותמשיכו הלאה.

אתם לא בצבא יותר.

אף אחד לא צועק עליכם על טעות.

זו החוויה שלכם.

תהנו מהלמידה.

שאלה: איך אני יכול להיות בטוח שאני על הדרך הנכונה?

תשובה: אין 100% ביטחון. החיים זה לא תוכנית אימונים עם סוף ידוע מראש. אבל אם אתם מגדירים מטרות, בונים תוכנית כלשהי, מקדישים זמן למשימות שחשובות לכם, ומרגישים שאתם מתקדמים בכיוון כללי שאתם רוצים – אז אתם על הדרך הנכונה עבורכם. תמיד אפשר לשנות ולהתאים.

שאלה: חברים שלי רוצים שאני אעשה X, אבל אני רוצה לעשות Y. איך מסרבים בלי להרגיש רע?

תשובה: זו שאלה מצוינת! אחרי צבא פתאום כולם זמינים ורוצים להיפגש. חשוב לבלות עם חברים, אבל לא על חשבון המטרות שלכם. היו כנים. תסבירו שאתם בתקופה שבה אתם רוצים להתמקד במשהו מסוים (עבודה/לימודים/חיסכון). הציעו זמנים חלופיים שמתאימים לכם. חברים אמיתיים יבינו ויכבדו את זה. ואם לא? אולי כדאי לחשוב על זה.

שאלה: מה אם אני לא מרגיש שום מוטיבציה לעשות שום דבר?

תשובה: קורה! זה יכול לנבוע מעייפות, מבולבל, או אפילו מדיכאון קל אחרי השחרור. אם זה נמשך תקופה ארוכה ומשפיע על התפקוד, אולי כדאי לדבר עם מישהו מקצועי. אם זה סתם תקופה של “באסה”, תתחילו בקטן. משימה קטנה אחת ביום. אפילו רק לצאת להליכה. או רק לשלוח קורות חיים למקום אחד. הצלחות קטנות בונות מוטיבציה גדולה.

התקופה הזו היא מתנה. אל תבזבזו אותה!

השנים הראשונות אחרי צבא הן תקופה נדירה בחיים.

יש לכם יחסית מעט מחויבויות.

יש לכם דף חלק יחסית.

זו ההזדמנות שלכם לגלות.

להתנסות.

ללמוד.

לטעות (וגם מזה ללמוד!).

לתקן.

לבנות את היסודות לעתיד שלכם.

ניהול זמן אפקטיבי בתקופה הזו זה לא להיות רובוט.

זה להיות בעלי הבית על הזמן שלכם.

לבחור במודע איפה אתם משקיעים אותו.

למטרות שיקדמו אתכם.

לחוויות שיעשירו אתכם.

לאנשים שעושים לכם טוב.

תשתמשו בכלים שדיברנו עליהם.

תגדירו מטרות (גם קטנות!).

תבנו תוכנית (גמישה!).

תזהו את מלכודות הזמן (סמארטפונים, אמרנו?).

תשלבו את כל חלקי החיים.

ותזכרו – זו לא תוכנית כליאה.

זו תוכנית לחופש אמיתי.

חופש לבחור איך החיים שלכם ייראו עכשיו.

קחו את המושכות.

ההצלחה מחכה לכם.

ודרך אגב, אל תשכחו פשוט ליהנות מהדרך.

גם זה חלק חשוב מניהול זמן.

זמן ליהנות.

כיף לכם שהשתחררתם!