הקוד הסודי לג’וב החלומי: איך לגרום למנהלים לרדוף אחריכם?
אז שוחררתם. מזל טוב! הדרגות ירדו, הקיטבג נזרק אי שם בחדר, ופתאום אתם עומדים מול המון סימני שאלה. מה עושים עכשיו? איפה מוצאים עבודה שבאמת תעשה לכם טוב? איך לא הולכים לאיבוד בכל הים האינסופי הזה של מודעות דרושים וקורות חיים שלא מקבלים מענה? תנו לי להגיד לכם סוד קטן. רוב החבר’ה עושים את זה “לפי הספר”, שולחים קורות חיים לכל כיוון, מחכים לטלפון, ומתאכזבים. אבל יש דרך אחרת. דרך שלא תלויה במזל, ולא בזה שהקורות חיים שלכם יפלו בול על הערימה הנכונה. הדרך הזו? היא לשחק את המשחק, אבל לפי חוקים שאתם קובעים. היכונו לגלות את הטכניקה שתשנה לכם את כללי המשחק, תיתן לכם יתרון עצום, ותפתח לכם דלתות שאפילו לא ידעתם שקיימות. המאמר הזה הוא מפת הדרכים שלכם. בואו נתחיל!
הפסיקו לחכות שהטלפון יצלצל: למה אתם חייבים לקחת את המושכות לידיים?
בואו נדבר רגע בכנות. המציאות בשוק העבודה היא תחרותית, ואפילו קצת אכזרית. אתם שולחים קורות חיים, והם נבלעים באיזשהו פורטל, בין אלפי מועמדים אחרים. הסיכוי שמנהל מגייס יגיע אליכם מכל הערימה הזו הוא די נמוך. בטח אם אין לכם ניסיון של עשר שנים בתחום או תואר מאוניברסיטת יוקרה. אז מה עושים? קוראים תיגר על השיטה! במקום לשבת ולחכות שמישהו יגלה אתכם, אתם הולכים לגלות את עצמכם למנהלים שבאמת חשובים. זה נקרא פנייה יזומה, וזו אחת הטכניקות החזקות ביותר שיש לכם בארסנל. זה קצת כמו במארב בצבא – אתם לא מחכים שהאויב יבוא אליכם, אתם הולכים ומחכים לו במקום שבו הוא חייב לעבור. רק שבמקרה הזה, אתם לגמרי בצד הטובים.
1. למה “לשלוח קו”ח” זה כבר לא מספיק? האמת המרה
האמת היא כזאת: רוב המשרות בכלל לא מתפרסמות! הן מתמלאות דרך קשרים, המלצות, וכן – פניות יזומות. גם אם משרה כן מתפרסמת, יש עליה עשרות, אם לא מאות מועמדים. המנהל המגייס? הוא כנראה קורס תחת העומס. קורות חיים הם רק מסמך. הם לא מספרים את כל הסיפור שלכם, את המוטיבציה שלכם, את מי שאתם באמת. פנייה יזומה לעומת זאת, יוצרת קשר אישי. היא מאפשרת לכם לבלוט מעל כולם. היא מראה שאתם רציניים, פרואקטיביים, ואשכרה רוצים את התפקיד. זה כמו להגיש מועמדות לטיסה בצוות אוויר – אתם לא רק ממלאים שאלון, אתם נכנסים לשם עם ברק בעיניים ואומרים: “אני פה! אני מוכן!”.
שאלות ותשובות: יריית פתיחה
* ש: אני ביישן/ית. זה לא נראה חוצפני לפנות ישירות?
* ת: ממש לא! להיפך. זה מראה יוזמה, בטחון עצמי, ורצינות. מנהלים מעריכים את זה מאוד. זה בדיוק ההפך מחוצפה, זו יזמות.
* ש: יש סיכוי שזה ייתפס כנואשות?
* ת: רק אם אתם עושים את זה לא נכון. אם הפנייה שלכם מקצועית, ממוקדת ומכובדת, היא תמיד תיתפס כהערכה וכמטרה ברורה.
המשימה: 3 צעדים לזיהוי חברות המטרה שלכם (ולמה זה כל כך כיף!)
עכשיו, כשיש לכם את המוטיבציה הנכונה, הגיע החלק האסטרטגי. אי אפשר לפנות לכל העולם. צריך לדעת לאן לכוון. תחשבו על זה כמו בחירת יחידה בצה”ל – אתם לא מתגייסים סתם, אתם מכוונים למשהו ספציפי שמתאים לכם. זה הזמן לחשוב עמוק, אבל בכיף!
2.1. איך לבחור את החברות שיגרמו לכם לקפוץ מהמיטה בבוקר?
זה הזמן לחלום בגדול, אבל עם רגליים על הקרקע. תשאלו את עצמכם: איפה הייתם רוצים לעבוד? מה אתם אוהבים לעשות? איזה סוג של סביבה תעשה לכם טוב? האם אתם מעדיפים חברת ענק עם מגדלים מזכוכית, או סטארט-אפ קטן עם אווירה משפחתית? תחשבו על תחומי עניין. אם אתם אוהבים משחקי מחשב, אולי חברת גיימינג? אם אתם טיפוסים חברתיים, אולי חברה שעוסקת בשירות לקוחות?
הנה כמה שאלות שיעזרו לכם:
- איזה סוג של עבודה באמת מרגש אתכם?
- מהם הערכים החשובים לכם בארגון? (לדוגמה: חדשנות, קיימות, יחס אישי)
- איזה סביבת עבודה אתם מדמיינים לעצמכם? (דינמית, שקטה, יצירתית)
- האם יש חברות ספציפיות שתמיד הערצתם או שמעתם עליהן דברים טובים?
צרו רשימה ראשונית של 5-10 חברות שבאמת מסקרנות אתכם. זה לא סופי, זו רק ההתחלה. תזכרו, אתם לא פועלים מתוך ייאוש, אלא מתוך מטרה.
2.2. פק”ל קפה ואינטרנט: איפה מוצאים מידע על החברות האלה?
אחרי שיש לכם רשימה, הגיע הזמן לחקור. לא לחקור כמו חוקר פרטי אלא כמו מנהל משימה חכם. אתם רוצים להבין מה החברות האלה עושות, מהם הפרויקטים שלהן, מה ה”באז” סביבן.
- אתר החברה: ברור, נכון? אבל אל תחפשו רק משרות פנויות. חפשו את ה”אודות”, את ה”קריירה”, את הבלוג שלהם. תראו מה הם מפרסמים, מה חשוב להם.
- לינקדאין (LinkedIn): זהו ה”פייסבוק” של המקצוענים. חפשו את החברה, תראו מי עובד שם, מה הם כותבים. תוכלו למצוא שם תובנות מדהימות.
- כתבות חדשותיות/מגזינים מקצועיים: אם החברה גדולה או סטארט-אפ מצליח, סביר להניח שיש עליה כתבות. חפשו איפה היא מוזכרת.
- חיפוש בגוגל: פשוט הקלידו את שם החברה + “ביקורות עובדים” או “תרבות ארגונית”. לפעמים תגלו דברים מעניינים.
המטרה כאן היא לאסוף כמה שיותר מידע כדי שהפנייה שלכם תהיה סופר-ממוקדת וסופר-רלוונטית.
3. איפה מסתתר ה”מנהל המגייס” שלכם? האמנות של הבלש הדיגיטלי
אז יש לכם רשימת חברות, ויש לכם מידע עליהן. עכשיו, איך מוצאים את האדם הנכון לפנות אליו? מי באמת מקבל את ההחלטות על גיוס בתחום שמעניין אתכם? הנה מגיעה המשימה הכי כיפית: להיות בלש דיגיטלי!
3.1. לינקדאין: קסמים בחיפוש מתקדם
לינקדאין הוא האוצר האמיתי שלכם.
- חפשו את החברה: כנסו לדף החברה.
- עברו ל”אנשים”: תחת דף החברה, יש אפשרות לראות מי עובד שם.
- השתמשו במסננים: כאן הקסם קורה! חפשו לפי תפקיד: “מנהל גיוס”, “מנהל מחלקה X”, “מנהל צוות Y”. אם אתם רוצים להיות מפתחי תוכנה, חפשו “מנהל פיתוח” או “ראש צוות תוכנה”. אם אתם רוצים להיות אנשי שיווק, חפשו “מנהל שיווק” או “מנהל קמפיינים”.
- חפשו אנשים: לפעמים תגלו שיש כמה מנהלים רלוונטיים. זה מצוין! תתחילו עם מי שנראה לכם הכי קרוב לתחום שבו אתם רוצים לעבוד.
המטרה היא לאתר את האנשים שיש להם את הסמכות לגייס בתחום שלכם, או כאלה שנמצאים בעמדה שיכולה להשפיע.
3.2. כשלינקדאין לא מספיק: טריקים נוספים למציאת מייל או קשר
לפעמים, לינקדאין לא ייתן לכם את המייל ישירות. אל ייאוש! יש עוד כמה דרכים:
- פורמטים נפוצים של מיילים: רוב החברות משתמשות בפורמט מייל אחיד. נסו לנחש: firstname.lastname@company.com, או firstinitial.lastname@company.com, או אפילו firstname@company.com.
- כלים למציאת מיילים: יש כלים אונליין (חלקם חינמיים) שיכולים לעזור לכם למצוא מיילים של אנשים בחברות מסוימות, פשוט על ידי הקלדת השם ושם החברה. חיפוש מהיר בגוגל של “email finder” יחשוף לכם כמה אפשרויות כאלה.
- קשרים הדדיים: אם יש לכם קשר משותף עם המנהל בלינקדאין, אל תהססו לבקש היכרות. המלצה חמה מחבר משותף יכולה לפתוח דלתות פלאים.
שאלות ותשובות: תכל’ס, איך עושים את זה?
* ש: כמה זמן זה אמור לקחת לי למצוא מנהלים בחברה אחת?
* ת: תלוי בגודל החברה ובמידע הזמין. בין 15 דקות לשעה של מחקר ממוקד צריכות להספיק כדי לאתר לפחות אדם אחד רלוונטי.
* ש: מה אם אני לא מוצא אף אחד רלוונטי?
* ת: לפעמים זה קורה. אל תתייאשו. עברו לחברה הבאה ברשימה. הסטטיסטיקה לטובתכם – אם תנסו מספיק, תמצאו.
* ש: האם אפשר לפנות למנהל משאבי אנוש במקום?
* ת: אפשר, אבל זה פחות ממוקד. מנהל גיוס או מנהל המחלקה הרלוונטית הוא מי שמחפש עובדים ספציפיים וקרוב יותר ל”אקשן”. מנהל משאבי אנוש יכול להיות אופציה שנייה, אבל עדיף תמיד ללכת ישר למי שפשוט צריך אתכם.
4. סוף סוף: כותבים את המכתב המנצח (ומה לעולם לא כותבים!)
הגענו לרגע האמת. יש לכם חברה, יש לכם אדם. עכשיו צריך לכתוב את הפנייה. זה לא קורות חיים ולא מכתב כיסוי סטנדרטי. זו הודעה אישית, קצרה, קולעת, ומגרה. תחשבו על זה כמו מסר לווטסאפ שאתם שולחים לדייט פוטנציאלי – אתם רוצים לסקרן, לא לפרט את כל קורות החיים שלכם.
4.1. כותרת המייל: הטיזר שיגרום להם לפתוח
זו שורת קרב. יש לכם שבריר שנייה למשוך את תשומת הלב.
- היו ספציפיים: “פנייה ממועמד/ת עם רקע צבאי בתחום X – לדיון ב Y”
- הציעו ערך: “רעיונות לשיפור Z בחברה שלכם” (אם יש לכם כאלה, כמובן!)
- צרו סקרנות: “אפשרות לשיתוף פעולה מפתיע בתחום הנדסת תוכנה”
הימנעו מכותרות כלליות כמו “משרה”, “קורות חיים” או “פנייה כללית”. אלה נכנסות ישר לסל האשפה הדיגיטלי.
4.2. תוכן המייל: קצר, קולע, ומוכר אתכם בשתי שניות
זכרו, המנהל המגייס עמוס. יש לכם בערך 10 שניות כדי לגרום לו להמשיך לקרוא.
- פתיחה אישית: “שלום [שם המנהל], שמי [השם שלכם] ואני [כאן משהו שמגדיר אתכם בקצרה, למשל: חייל משוחרר טרי עם רקע טכנולוגי/בוגר קורס תכנות/עם ניסיון רב באחזקה]”.
- למה דווקא הם? (המחמאה הכנה): כאן אתם מוכיחים שעשיתם שיעורי בית. “אני עוקב/ת אחרי [שם החברה] זמן מה ומתרשם/ת במיוחד מ[פרויקט ספציפי, מוצר, או ערך שהם מקדמים]. לדוגמה, התרשמתי מאוד מהפיתוח שלכם ב-[X] ומהדרך שבה אתם ניגשים ל-[Y]”. זה מראה שאתם לא שולחים מייל גנרי.
- מה אתם מביאים לשולחן? (ה”ווינר”): תכל’ס, מה אתם שווים? “למרות שאין לי עדיין ניסיון תעסוקתי רחב, שירתתי ב-[יחידה/תפקיד רלוונטי] ושם רכשתי יכולות של [פתרון בעיות, עמידה בלחצים, עבודת צוות, למידה מהירה, יכולות טכניות ספציפיות]. אני מאמין/ה שהיכולות האלה יכולות לתרום משמעותית לצוות שלכם ב-[אזכור פרויקט/מחלקה ספציפית]”.
- קריאה לפעולה ברורה: מה אתם רוצים שיקרה? “אשמח מאוד לפגישה קצרה של 15 דקות כדי לספר לכם עוד על איך אני יכול/ה להשתלב ולתרום. מתי נוח לכם?” או “אשמח אם תוכל/י להפנות אותי לאדם הנכון במחלקה X”. תמיד צרפו את קורות החיים שלכם (קובץ PDF כמובן!), אבל תדגישו שאתם מעדיפים שיחה.
4.3. מה לא לכלול במייל? (רמז: כל מה שמשעמם)
* שאלות כלליות: “יש לכם משרות פנויות?” – אתם רוצים ליצור משרות, לא למצוא אותן.
* פרטים לא רלוונטיים: הורים, בני דודים, חיות מחמד. זה לא הזמן.
* טקסט ארוך ומייגע: אם זה נראה כמו מגילה, זה יגיע לפח.
* בקשת טובה: “אני ממש נואש/ת לעבודה” – אף אחד לא רוצה לגייס אדם נואש. אתם באים לתת ערך!
* שגיאות כתיב: זה פשוט לא מקצועי. תבדקו שוב ושוב!
שאלות ותשובות: תכל’ס, איך כותבים?
* ש: כמה זמן אחרי ששלחתי מייל כדאי לי לעשות פולו-אפ?
* ת: אם לא קיבלתם תשובה תוך 3-5 ימי עסקים, זה זמן טוב לשלוח מייל תזכורת עדין.
* ש: מה אם המנהל המגייס לא מגיב?
* ת: זה קורה. לא לקחת אישית! זה לא אומר שאתם לא טובים, זה אומר שהוא/היא עסוקים. שלחו פולו-אפ אחד. אם עדיין אין תגובה, עברו לאדם אחר בחברה, או לחברה הבאה. העולם מלא הזדמנויות.
* ש: האם אפשר להתקשר במקום לשלוח מייל?
* ת: בדרך כלל עדיף להתחיל במייל, כי הוא נותן לצד השני זמן לעכל את הפנייה ולבחור מתי ואיך להגיב. שיחת טלפון יכולה להיות פולשנית מדי בשלב הראשון.
* ש: מה אם אני לא בטוח/ה לגבי המייל של המנהל?
* ת: נסו שילובים נפוצים, או השתמשו בכלים למציאת מיילים. במקרה הכי גרוע, המייל יחזור. זה לא סוף העולם.
5. הפולו-אפ: אומנות ההתמדה החכמה (ולא מעצבנת!)
אוקיי, שלחתם מייל. ועכשיו? לא, אתם לא יושבים ומחכים. אתם עושים פולו-אפ. אבל לא פולו-אפ מעיק. פולו-אפ חכם, שמוסיף ערך, או לפחות מזכיר אתכם בעדינות. תחשבו על זה כמו מסע בנגמ”ש – לא עוצרים אחרי המטר הראשון, ממשיכים להתקדם עד שמגיעים ליעד.
5.1. מתי ואיך לשלוח תזכורת בלי להפוך למטרידן?
הכלל הוא פשוט: פעם אחת, אחרי 3-5 ימי עסקים. שלחו מייל קצרצר בתגובה למייל המקורי שלכם.
הנה דוגמה לניסוח:
“שלום [שם המנהל],
רק רציתי לוודא שראית/ה את המייל ששלחתי לך ב-[תאריך] לגבי [נושא המייל המקורי, לדוגמה: פנייה לדיון בעניין תפקיד X].
אני עדיין נלהב/ת מאוד מהאפשרות להשתלב ב-[שם החברה] ולתרום, ומאמין/ה שיש לי הרבה מה להציע.
אשמח מאוד לקבל התייחסות, ובמידה ולא רלוונטי, גם זה בסדר גמור כמובן.
תודה רבה ויום נעים,
[השם שלכם]”
הניסוח הזה מראה התמדה אבל גם כבוד לזמן של הצד השני. הוא לא דורש תשובה אלא רק התייחסות.
6. “לא” זה רק התחלה: איך להפוך סירוב להזדמנות (פחות או יותר)
בואו נהיה ריאליים: לא כל פנייה תתקבל בזרועות פתוחות. חלק יתעלמו, חלק יסרבו. וזה לגמרי בסדר! כל “לא” מקרב אתכם ל”כן” הנכסף. חשוב לזכור: אתם זרעתם זרעים. חלקם ינבטו עכשיו, חלקם בעתיד, וחלקם לא. זה חלק מהתהליך, וזה בסדר גמור.
6.1. כשאומרים לכם “לא” – מה עושים עם זה?
* קחו את זה בקלות: סירוב אינו אישי. זו החלטה עסקית של מנהל עסוק. לא אתם הבעיה.
* למדו מהתהליך: האם הייתם יכולים לשפר את המייל? האם בחרתם חברה נכונה? אל תנתחו יותר מדי, אבל תהיו מודעים.
* אל תתייאשו: אתם חיילים משוחררים. התמודדתם עם משימות מורכבות יותר. סירוב אחד או שניים לא ישבור אתכם. זה רק חלק מהמסע.
* שמרו על קשר (בזהירות): אם קיבלתם תשובה מנומסת, אפשר לשלוח מייל תודה קצר, ולומר שתשמחו לשמור על קשר לעתיד. מי יודע מתי תצוץ הזדמנות?
השיטה הזו של פנייה יזומה למנהלים היא לא טריק. היא שיטה שדורשת אומץ, יוזמה והתמדה. היא מחייבת אתכם לצאת מאזור הנוחות, אבל היא גם מעניקה לכם שליטה אדירה על העתיד המקצועי שלכם. במקום להיות עוד מספר בתוך ערימת קורות חיים, אתם הופכים לשם, לפנים, ולפוטנציאל שאי אפשר להתעלם ממנו. אתם בונים קשרים, אתם לומדים על עצמכם, ואתם מכוונים את העתיד שלכם בדיוק לאן שאתם רוצים שהוא יגיע.
אז קדימה, קחו את המושכות. הצעד הבא שלכם מחכה ממש מעבר לפינה, ואתם אלה שתפתחו את הדלת. בהצלחה!