אז יאללה, תפתחו את הראש. הרגע השתחררתם מהצבא. תקופה חדשה נפתחת. היא מטורפת, מרגשת, ומלאה באפשרויות. אתם אולי מרגישים שפתחתם דף חדש לגמרי. אולי קצת אבודים בין כל האפשרויות. אולי אתם מלאי מוטיבציה לשנות את העולם.
אבל רגע, מה קורה כשמשהו לא עובד? כשהתוכניות המושלמות שלכם מתנגשות במציאות? כשהראיון עבודה לא הלך? כשהקורס שבחרתם לא מתאים? כשהטיול הגדול מתקזז עם תקלות?
זה בדיוק המקום שבו רוב האנשים נתקעים. הם נכנעים. הם מתוסכלים. לא אתם. אתם הולכים לגלות פה סודות שישנו לכם את כללי המשחק. הולכים להבין איך להפוך כל טעות בדרך לשיעור פרטי VIP. שיעור שיהפוך אתכם לגרסה חזקה וחכמה יותר של עצמכם.
תתכוננו לשנות את כל מה שידעתם על “כישלון”. זה הולך להיות שיעור חיים. אבל בכיף. תשכחו מחרטות. בואו נתחיל לבנות את הדרך שלכם. בואו נהפוך את הכול להצלחה.
קריסת מערכות או קפיצת דרך? איך כל כישלון הופך להצלחה שלך אחרי צבא.
אז בואו נדבר תכל’ס. מי לא נכשל? רק מי שלא ניסה. ומי שלא ניסה, בואו נודה באמת, הוא קצת משעמם. העולם שאחרי הצבא הוא זירת ניסויים ענקית. אתם הולכים לזרוק חצים למטרות שונות. חלק יפגעו בול. חלק יחטיאו בגדול. וזה בסדר גמור. יותר מבסדר, זה למעשה הכרחי. הרי איך נדע מה אנחנו רוצים, אם לא נטעם מכל וכל? איך נדע מה עובד לנו, אם לא נתנסה גם בדברים שלא? המפתח האמיתי הוא לא להימנע מליפול. המפתח הוא לדעת איך לקום אחרי כל נפילה. ואיך לרוץ מהר יותר בפעם הבאה. בואו נצלול פנימה.
השיטה המנצחת: 3 שלבים להפוך פאשלה לפריצת דרך
כישלון, כפי שנגלה מיד, הוא רק שם קוד ל”ניסיון למידה מתקדם”. אל תתייגו אותו ככזה. תתייגו אותו כ”הזדמנות”. הנה השיטה בשלושה שלבים פשוטים.
- שלב 1: להתפכח מההלם (בלי דרמות מיותרות)
קודם כל, זה בסדר להרגיש. תסכול. אכזבה. אולי קצת עצבים. זה טבעי. אבל אל תתקעו שם. תנו לעצמכם רגע. עשר דקות. חצי שעה. תתבאסו. ואז? הלאה. זה לא סוף העולם. רק סוף של משהו אחד. וזה פתח למשהו חדש, הרבה יותר טוב.
- שלב 2: לנתח את השטח (כמו חוקרים פרטיים, רק בשביל עצמכם)
אחרי שהתנערתם, זה הזמן לשים כובע של חוקר. או אולי של חתול סקרן במיוחד. מה קרה פה? למה זה קרה? אל תחפשו אשמים. בטח לא את עצמכם. חפשו סיבות. האם לא התכוננתם מספיק? האם הייתם צריכים לשאול יותר שאלות? האם הציפיות שלכם היו לא מציאותיות? אולי פשוט לא התאים לכם? הניתוח הזה הוא מתנה. הוא המידע שאתם צריכים לפעם הבאה.
- שלב 3: לפעול אחרת (כי אם תעשו אותו דבר, תקבלו אותו דבר)
הבנתם מה היה? מעולה. עכשיו בואו נהפוך את זה למשהו מועיל. איך אתם משנים את הגישה? את התוכנית? את הכיוון? זה לא אומר שאתם צריכים להפוך את העולם. לפעמים שינוי קטן, טוויסט קל, יכול לעשות את כל ההבדל. זה יכול להיות ללמוד נושא חדש. לדבר עם מישהו מנוסה. לשנות את קורות החיים. העיקר לזוז. לא להתקע.
שאלה ותשובה:
ש: אני מרגיש שאני נכשל כל הזמן. איך אני מונע מעצמי להתייאש?
ת: תזכרו שאף אחד לא נולד יודע הכל. כל כישלון הוא צעד בדרך ללמידה. דמיינו שאתם בונים מגדל לגו. לפעמים הוא קורס, אבל אז אתם לומדים איך לבנות יסודות חזקים יותר. תתמקדו בשיעור שלמדתם, לא ב”נפילה”.
“כשלתי בראיון עבודה!” – 3 דרכים להפוך את זה לג’וב חלומות עתידי?
כולנו היינו שם. הראיון שהרגיש כל כך מושלם. ואז הטלפון שלא הגיע. או “בחרנו במועמד אחר”. אלפי פעם. זה לא נעים. זה מבאס. אבל זו ממש לא דרך לסיים את הסיפור שלכם. זו רק התחלה של הפרק הבא. הנה איך להפוך את הדחייה הבאה (ותהיה אחת כזו, סורי) להצלחה מסחררת.
- 1. בקשת פידבק (כי למה לא? הכי גרוע יגידו “לא” שוב)
ברוב המקרים לא תקבלו פידבק. אבל לפעמים כן. ולפעמים דווקא שווה לבקש. במייל מנומס, נטול אגו. “אני מאוד מעריך את הזמן שלכם ומקווה להבין איך אוכל להשתפר בעתיד. האם יש נקודות ספציפיות שתוכלו לשתף אותי לגבי התאמתי לתפקיד או לראיון?” גם אם לא תקבלו תשובה, הניסיון עצמו הוא למידה. הגישה הפרואקטיבית הזו תמיד מועילה.
- 2. זיהוי פערים (מה חסר לכם בארסנל?!)
האם היו שאלות שלא ידעתם לענות עליהן? האם הרגשתם שחסר לכם ניסיון ספציפי? ידע מסוים? שעות שינה? אולי פשוט לא התחברתם עם המראיין? נסו לזהות את הפערים. זה יכול להיות משהו טכני, מיומנות רכה, או אפילו הבנה טובה יותר של החברה. ברגע שזיהיתם את הפער, אתם יודעים על מה לעבוד לפעם הבאה. זהו הרגע שבו אתם הופכים את ה”לא” ל”עוד לא”.
- 3. הרחבת רשת הקשרים (כי מי אתם חושבים שבאמת עוזר למצוא עבודה?)
כל ראיון, גם כושל, הוא הזדמנות ליצור קשר. שלחו מייל תודה. שמרו על יחסים טובים. אף פעם אל תדעו מי יכול להכיר לכם את המשרה הבאה. עולם התעסוקה הוא כפר גלובלי קטן, וקשרים הם זהב. אז השקיעו בהם. אפילו אם הדלת הספציפית הזו נסגרה, אולי נפתחו חלונות אחרים.
שאלה ותשובה:
ש: אני מרגיש שאני “לא מספיק טוב” אחרי כמה דחיות. מה עושים?
ת: קודם כל, זה לא קשור אליכם באופן אישי. עולם העבודה תחרותי. אל תתנו לדחייה להגדיר אתכם. במקום “אני לא מספיק טוב”, אמרו לעצמכם “זה פשוט לא התאים לי, ואני אלמד מזה”. תתמקדו במה שאתם יכולים לשלוט בו – ההתכוננות שלכם, הלמידה שלכם והגישה שלכם.
לימודים, השכלה, והתנסויות: למה זה בסדר גמור “לטעות” במסלול?
בואו נודה, המסלול האקדמי או המקצועי שבוחרים בו מיד אחרי הצבא יכול להיות מלחיץ. יש תחושה שזו החלטה לחיים. אבל בואו אני אגלה לכם סוד: היא לא. ממש לא. אנשים מחליפים מקצועות. לומדים דברים חדשים. מגלים את עצמם מחדש. זה בסדר גמור להתחיל משהו ולגלות שהוא לא בשבילכם. זו לא טעות, זו חוויה מכוננת.
- הציונים לא משהו? זמן לשאלות קשות, אבל בכיף!
נניח שהתחלתם תואר, ופתאום אתם מגלים שאתם לא מחוברים. או שהציונים מאכזבים. זה לא אומר שאתם “לא חכמים”. זה אומר משהו אחר לגמרי. אולי אתם לא במקום הנכון. אולי השיטה לא עובדת. אולי אתם צריכים סביבת לימודים אחרת. זה הזמן לשבת עם עצמכם. אולי לדבר עם יועץ לימודים. האם אתם באמת נהנים ממה שאתם לומדים? האם זה מוביל אתכם לאן שאתם רוצים להגיע? לפעמים, שינוי כיוון הוא הדבר הכי חכם שאפשר לעשות. ולא, זה לא כישלון. זה אומץ. אומץ להודות שמשהו לא עובד ולפעול.
- חוויה לא מוצלחת בקורס? תזכרו שגם זה ניסיון!
נרשמתם לקורס מחשבים והבנתם שאתם שונאים קוד? התחלתם סדנת צילום והתברר שאתם יותר אוהבים לצלם בטלפון? מעולה! עכשיו אתם יודעים! כל קורס, כל סדנה, כל חוויה לימודית היא ניסיון. גם אם היא לא מובילה לתעודה, היא מובילה לידע. לידע עצמי. למה אתם אוהבים. למה אתם שונאים. וזה לא פחות חשוב מכל ידע טכני. כי ככה בונים את הנתיב הייחודי שלכם.
שאלה ותשובה:
ש: אני חושש לבזבז זמן וכסף על לימודים שלא יתאימו לי. איך אני יכול למזער את הסיכון?
ת: תחקיר, תחקיר, תחקיר! דברו עם סטודנטים בוגרים, חפשו קבוצות רלוונטיות ברשת. נסו לעשות קורסים קצרים או סדנאות לפני שאתם מתחייבים לתואר מלא. עבודה זמנית בתחום יכולה גם היא לתת לכם טעימה. אל תפחדו לנסות, אבל תנסו בצורה מושכלת.
הטיול הגדול: כששמים בוץ על התוכניות המושלמות (ובסוף זה הסיפור הכי טוב)
הטיול אחרי צבא. חלום של כל משוחרר. תכננתם כל פרט. כל הוסטל. כל הר. כל חוף. ואז? הטיסה מתעכבת. הטרק מסוכן מדי. הכסף נגמר. המזוודה הולכת לאיבוד. ברוכים הבאים לעולם האמיתי! הטיול הגדול הוא בית ספר לחיים, והוא מלמד אותנו ששום דבר לא מושלם. ושזה הכיף.
- הפספוסים הקטנים שהפכו לחוויות ענק
תשאלו כל מטייל ותיק. הסיפורים הכי טובים שלו לא יהיו על הרגעים המושלמים. הם יהיו על הרגעים שבהם הכל השתבש. על הלילה שביליתם בתחנת אוטובוס נידחת. על הרגע שנאלצתם לשנות תוכניות בגלל גשם. על הדרך הארוכה והמתישה שהובילה למקום מדהים. אלו הרגעים שבהם אתם נאלצים לאלתר. לחשוב מחוץ לקופסה. אלו הרגעים שבהם אתם מגלים כמה אתם חזקים, יצירתיים, ובעיקר – כמה אתם מסוגלים להתמודד עם אתגרים. וכמה זה כיף.
- כשה”לא” הופך ל”כן” אחר (ולרוב יותר טוב!)
לא הצלחתם להשיג מקום בהוסטל שרציתם? אולי תגלו הוסטל אחר, מדהים לא פחות, עם אנשים שפשוט לא הייתם פוגשים אחרת. הטיול שתוכנן לא יצא לפועל? אולי תמצאו מסלול אלטרנטיבי, יפה יותר, פחות מתויר. כישלון בטיול הוא לא כישלון. זו הזמנה ליצירתיות, לגמישות, ובעיקר – לזרום עם מה שהחיים מביאים. וזה שיעור מטורף.
שאלה ותשובה:
ש: אני חושש לצאת לטיול גדול ושיקרו לי דברים רעים או שאבזבז כסף ולא אהנה. איך להתמודד עם זה?
ת: קודם כל, זו חוויה שלא תחזור. תכננו תקציב סביר, אל תבנו ציפיות ל”מושלם”. תבינו שיהיו תקלות, והן חלק מההרפתקה. סעו עם ראש פתוח וגישה חיובית. זכרו שגם כשיש אתגר, אתם צוברים סיפורים וחוויות חיים שיעשירו אתכם לאין ערוך.
המיתוסים של הכישלון: 5 דברים שאתם חייבים לשכוח (מיד!)
בואו ננפץ כמה מיתוסים מטופשים שנתקעים לנו בראש. כי הגיע הזמן לחיות בפול ווליום, ולא בפחד מליפול.
- מיתוס 1: כישלון הוא סוף הדרך.
שטויות במיץ גזר. כישלון הוא רק עיקול. קוצר ראייה. זה שינוי כיוון. הוא פותח דלתות שאתם אפילו לא ידעתם שקיימות.
- מיתוס 2: כישלון אומר שאתם לא מוצלחים.
פח. כישלון אומר שאתם מעזים. שאתם מנסים. שאתם חיים. רוב האנשים המצליחים בעולם נכשלו יותר פעמים ממה שהם הצליחו. תבדקו אותי.
- מיתוס 3: צריך להסתיר כישלונות.
להפך! שתפו אותם. במינון הנכון. בדרך הנכונה. הם סיפורי הצלחה בהתהוות. הם מלמדים אותנו, הם מלמדים אחרים, והם בונים אופי.
- מיתוס 4: כישלון הוא בזבוז זמן.
הזמן היחיד שמבוזבז הוא הזמן שבו אתם לא לומדים. אם נכשלתם ולמדתם משהו, הרווחתם זמן יקר. לא בזבזתם אותו.
- מיתוס 5: צריך לפחד מכישלון.
תפסיקו את זה עכשיו. פחד משתק. פחד מכישלון הוא המתכון הבטוח לכישלון הגדול ביותר: לא לנסות בכלל. תעזו. תפלו. תקומו. ובעיקר, תיהנו מהדרך.
שאלה ותשובה:
ש: איך אני יכול ללמוד מכישלונות של אחרים, בלי לחוות אותם בעצמי?
ת: קראו ביוגרפיות, חפשו סיפורי הצלחה של אנשים, דברו עם מנטורים. למידה עקיפה היא כלי אדיר, אבל זכרו שלמידה אמיתית מגיעה מהתנסות אישית. שילוב של השניים הוא המפתח.
העתיד שלכם: קפה טוב, חיוך גדול, וזיכרון לכישלונות שהפכו אתכם לאגדה
אז מה למדנו פה? שכישלון הוא לא המפלצת שבחדר. הוא בסך הכל המאמן האישי הכי קשוח אבל הכי יעיל שלכם. הוא זה שמדחוף אתכם לקצה, שיגלה לכם מה אתם באמת מסוגלים. הוא זה שיטביל אתכם במים עמוקים, וילמד אתכם לשחות מהר יותר, טוב יותר, ובסטייל.
החיים שאחרי צבא הם הרפתקה. פשוטו כמשמעו. יהיו עליות. יהיו ירידות. יהיו רגעים שתגידו לעצמכם “למה אני עושה את זה?”. ויהיו רגעים שתגידו “איזה כיף שאני עושה את זה!”. תזכרו שכל “טעות” היא הזדמנות. כל “נפילה” היא שיעור. כל “כישלון” הוא אבן דרך בבניית האדם המדהים שאתם הולכים להיות.
אז קדימה. תעזו. תנסו. תטעו. תלמדו. תצחקו על זה. ובעיקר, תהנו מהדרך. כי בסוף, כשתשבו עם קפה טוב, תסתכלו אחורה ותראו שכל מה שחשבתם שהוא “כישלון”, היה למעשה הצעד הראשון בדרך להצלחה מטורפת. בהצלחה!