השתלבות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה – הדרך המפתיעה להצליח

הקסם שמעבר למסך: האם המדים באמת פותחים לכם את הדלת להוליווד הישראלית?

אז יצאתם לאזרחות, ופתאום, אחרי שנים של סדר ומשמעת, העולם נראה קצת… גדול מדי. יש כל כך הרבה אפשרויות. לימודים, עבודה, טיול ארוך במזרח או בדרום אמריקה. אתם רוצים משהו שידליק אתכם. משהו שונה. משהו עם משמעות. אולי אתם חולמים על הסיפור הבא שיכבוש את המסך.

אולי אתם רק רושפים מסקרנות. האם התעשייה הזוהרת הזו, של קולנוע וטלוויזיה, באמת פתוחה לכל אחד? ומה הקשר שלכם, חיילים משוחררים טריים, לכל הבלגן המרתק הזה? אתם בדיוק במקום הנכון. הולכים לצלול יחד לעולם שלא כולם מכירים. נגלה איך כישרון, נחישות, וכן, גם קצת מההכשרה הצבאית שלכם, יכולים להיות כרטיס הכניסה שלכם.

המאמר הזה הוא המפה שלכם. הוא הולך לפרוט בפניכם את הכל. איך להתחיל, מה לחפש, אילו כישורים חשובים, ואיפה להשקיע את האנרגיה שלכם. בלי בולשיט. בלי הסחות דעת. רק ידע שתוכלו לקחת איתכם. ידע שיקצר לכם דרך. ידע שיעזור לכם להבין אם זה בכלל בשבילכם.

אבל בעיקר, הוא ייתן לכם את הכלים להפוך את הסקרנות הזו למציאות. אז קדימה, בואו נתחיל את הסרט שלכם.

1. הצו האזרחי והאדרנלין החדש: למה דווקא קולנוע וטלוויזיה?

אחרי שנות שירות אינטנסיביות, הגוף והנפש שלכם מורגלים לקצב. אתם רגילים לאתגרים. אתם רגילים לאדרנלין. העולם האזרחי יכול לפעמים להרגיש קצת שטוח. חסר עניין. משעמם, אפילו.

תעשיית הקולנוע והטלוויזיה היא ההפך הגמור מזה. היא סערה מתמדת. היא יצירה אין-סופית. היא מקום שבו כל יום נראה אחרת. בדיוק כמו שאתם אוהבים.

אבל רגע, אתם שואלים, מה לי ולזה? אני בסך הכל… הייתי חייל. אל תזלזלו לרגע במה שלמדתם שם. היכולת לתפקד תחת לחץ? אקסטרה. לעבוד בצוות? בסיס. למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות בלתי צפויות? יומיומי.

כל אלו הם כישורי ליבה על סט צילומים. תחשבו על זה. סט זה שדה קרב ידידותי. יש דדליינים. יש ציוד יקר. יש עשרות אנשים שצריכים לעבוד יחד. הייתם שם, עשיתם את זה. רק שבמקום נשק, מחזיקים מצלמה. או כבל חשמל. או כריך עם טונה.

אז אם אתם מחפשים אדרנלין אחר, משמעות אחרת, ודרך להמשיך להרגיש שאתם חלק ממשהו גדול – אולי מצאתם את התחום שלכם. כי העולם הזה, הוא פשוט סרט טוב מדי מכדי לפספס אותו.

2. מה הניסיון הצבאי שלכם שווה בתעשייה? יותר ממה שאתם חושבים!

בואו נדבר תכלס. אתם אולי לא מגיעים עם תואר בקולנוע או ניסיון בבימוי. אבל אתם מגיעים עם משהו הרבה יותר יקר.

אתם מגיעים עם חוסן נפשי. עם יכולת עבודה קשה. עם ראש גדול. אלו תכונות שקשה ללמד, אבל הן קריטיות בכל הפקה.

נניח שהייתם לוחמים. אתם רגילים לסחוב ציוד כבד, לעבוד בתנאי שטח, ולקבל החלטות מהירות. נשמע כמו תפקיד תאורן או גריפמן בתנאי לוקיישן קשוחים, לא?

או שהייתם בתפקידי פיקוד. ניהול כוח אדם, חלוקת משימות, אחריות על תוכנית עבודה. בום! עוזר במאי. מנהל הפקה. מפיק בפועל. הדלת פתוחה. אתם כבר מדברים בשפה של התעשייה, רק עם קצת יותר מ”פקודות”.

גם אם הייתם בתפקיד טכני, לוגיסטי או מנהלתי. תיאום, תפעול מערכות, פתרון תקלות. יש מיליון תפקידים בתעשייה שדורשים בדיוק את הכישורים האלה. מפיק לוגיסטי, מנהל ציוד, עורך טכני. הכל שם.

השורה התחתונה היא, אתם לא מגיעים “ריקים”. אתם מגיעים עם ארגז כלים מלא בתכונות אופי ויכולות תפעוליות ששווה זהב בתעשייה תובענית ודינמית כמו זו.

שאלות ותשובות מהירות, כי אתם לא היחידים שחושבים על זה:

• האם צריך תואר בקולנוע כדי להצליח בתעשייה?תשובה: לא בהכרח. תואר נותן בסיס מצוין וכלים מקצועיים, אבל ניסיון מעשי, נטוורקינג וכישרון יכולים לפתוח דלתות רבות לא פחות. יש המון אנשי מקצוע מעולים שהגיעו לתחום בדרכים שונות.
• כמה זמן לוקח עד שמתחילים להרוויח סכומים רציניים?תשובה: זה תלוי בתפקיד, בכישרון ובמזל. כמו בכל תעשייה יצירתית, ההתחלה יכולה להיות מאתגרת כלכלית. עם זאת, התמדה ובניית מוניטין מובילות בסופו של דבר להזדמנויות טובות יותר ושכר גבוה יותר.

3. מסלול ההמראה: 3 דרכים סודיות (פחות או יותר) להיכנס לעולם הזה

אוקיי, השתכנעתם. רוצים להיכנס. אבל מאיפה מתחילים? זה לא כמו ללכת לקורס נהיגה. יש פה כמה מסלולים. אתם צריכים לבחור את מה שהכי מדבר אליכם. ואולי לשלב ביניהם.

3.1. המסלול האקדמי: כשהידע הוא כוח (וקשרים)

הדרך הקלאסית והמסודרת. בתי ספר לקולנוע וטלוויזיה. יש מוסדות אקדמיים ומכללות מובילות שמציעות מסלולים לתואר או לתעודה. שם לומדים הכל מהיסודות. תסריטאות, בימוי, צילום, עריכה, סאונד, הפקה. אתם תצאו משם עם ארגז כלים מקיף. וגם עם רשת נטוורקינג ראשונית וסופר חשובה. החברים שלכם לספסל הלימודים? הם יהיו הקולגות שלכם לעתיד. ואולי אפילו המפיקים שלכם.

היתרון הגדול הוא המסגרת. אתם מקבלים הנחיה. פידבק. ציוד מקצועי לתרגול. וזו דרך מעולה להבין איפה אתם הכי טובים. וגם, לקבל קצת שקט נפשי אחרי הצבא. תואר זה תואר. אף אחד לא יקח לכם אותו.

3.2. המסלול המעשי: ללמוד דרך הרגליים (והידיים המלוכלכות)

לא כולם בנויים לספסל הלימודים. יש כאלה שפשוט רוצים לקפוץ למים. ובכן, התעשייה הזו אוהבת אנשים כאלה. זה נקרא “ללמוד דרך עבודה”. להתחיל בתחתית הסולם. לעזור בהפקות סטודנטים בחינם. להיות “על הסט” גם אם אתם רק מגישים קפה או סוחבים ציוד.

כל הפקה צריכה ידיים עובדות. הרבה ידיים עובדות. זה המקום לצבור ניסיון אמיתי. ללמוד איך הדברים באמת עובדים. לראות את אנשי המקצוע בפעולה. לשאול שאלות. לבלוע את האווירה. זה אולי פחות זוהר מבימוי זוכה פרסים, אבל זה הבסיס של הכל.

תתחילו בזה. תציעו עזרה. תהיו זמינים. תהיו אמינים. תהיו נלהבים. זה שווה יותר מכל תעודה לפעמים. כי בסוף, כולם רוצים לעבוד עם אנשים שכיף לעבוד איתם. ועם כאלה שמביאים ביצועים. בדיוק כמוכם.

3.3. המסלול היזמי: כשאתם הבמאי של החיים שלכם (והסרט)

יש לכם רעיון? מצלמה בסיסית בטלפון? חברים עם זמן פנוי? צרו משהו בעצמכם! היום, עם הטכנולוגיה הקיימת, אפשר ליצור סרטים קצרים, סדרות רשת, קליפים, ואפילו דוקו קצרים, באיכות מדהימה ובעלות יחסית נמוכה.

זהו המסלול לאלו שרוצים ללמוד תוך כדי עשייה. וגם להציג את היכולות שלהם באופן מיידי. זה כמו הטירונות שלכם, רק עם יותר יצירתיות ופחות צרחות. תמצאו סיפור שאתם רוצים לספר. תגייסו כמה חברים. תמצאו לוקיישן מעניין. ותתחילו לצלם.

היתרון העצום כאן הוא שאתם בונים תיק עבודות. אתם מפתחים את הקול הייחודי שלכם. אתם לומדים על כל שלבי ההפקה. וזה מראה נחישות. מראה יוזמה. וזה, חברים יקרים, מרשים מאוד בתעשייה שמעריכה אנשים שעושים דברים. ולא רק מדברים עליהם.

שאלות ותשובות מהירות, כי אתם לא היחידים שחושבים על זה:

• איך מוצאים עבודה ראשונה בתעשייה בלי ניסיון קודם?תשובה: התחילו בהתנדבות או בתפקידי פתיחה בפרויקטים קטנים (סטודנטים, עצמאיים). נטוורקינג, להגיע לאירועים, לחפש קבוצות פייסבוק רלוונטיות, ולפנות ישירות למפיקים ועוזרי הפקה.
• האם כדאי להתחיל בקטן או לכוון ישר להפקות גדולות?תשובה: כדאי להתחיל בקטן. צבירת ניסיון בפרויקטים קטנים תלמד אתכם המון ותבנה את המוניטין שלכם. זה יכין אתכם טוב יותר להפקות גדולות, שם הציפיות והלחץ גבוהים יותר.
• 

4. שבעת התפקידים המפתיעים שאתם יכולים למלא (חוץ מבמאי או שחקן)

כשמדברים על קולנוע וטלוויזיה, כולם חושבים על הבמאי, השחקן או אולי התסריטאי. אבל מאחורי כל סרט או סדרה מצליחה עומד צבא שלם של אנשים. והרבה מהתפקידים האלה הם טכניים, לוגיסטיים או ניהוליים. בדיוק איפה שאתם יכולים לזהור. בואו נראה כמה מהם:

1. עוזר במאי (א”ב): לא, אתם לא מביימים. אתם המנהלים של הסט. אתם דואגים שהכל ירוץ לפי הלו”ז. שכולם יגיעו בזמן. שהציוד יהיה מוכן. אתם העיניים והאוזניים של הבמאי. תפקיד תובעני, עם הרבה אחריות, והרבה אדרנלין. כמו להיות מפקד פלוגה. רק עם תסריט.
2. מנהל הפקה (מנ”פ): אחראי על הלוגיסטיקה והתקציב. איפה מצלמים? איך משיגים את הציוד? מי מארגן את האוכל? איך מגיעים לכוכבים? הכל עובר דרכו. אם אתם אוהבים לתכנן, לנהל תקציבים ולפתור בעיות – זה התפקיד שלכם.
3. גריפמן (תאורן/חשמלאי): הצלם רוצה תאורה ספציפית? צריך להרים עגלה עם מצלמה? אתם שם. עבודת כפיים, דורשת יצירתיות פיזית ויכולת תפעול ציוד. חבר’ה חזקים, ראש גדול וידיים טובות – זה בשבילכם.
4. סאונדמן (מקליט): הסאונד הוא חצי מהחוויה הקולנועית. אתם אחראים על הקלטת כל ציוץ, כל לחישה, כל אפקט. דורש אוזן רגישה, ריכוז גבוה ויכולת עבודה בשטח. תפקיד שמשלב טכנולוגיה ויצירתיות.
5. ארט דיירקטור (מעצב אמנותי): אחראי על כל מה שרואים על המסך – תפאורה, אבזור, צבעים. אם יש לכם חוש עיצובי, יצירתיות ומסוגלים לחשוב “מחוץ לקופסה” עם תקציב מוגבל – אתם יכולים לזהור פה.
6. עורך: אתם אלה שמחברים את הפאזל. לוקחים את כל חומר הגלם ומספרים את הסיפור מחדש. דורש סבלנות, חוש קצב, הבנה בנרטיב וכישרון טכני. וכן, גם ישיבה ממושכת מול מחשב. אבל איזו יצירה!
7. מתאם פוסט-פרודקשן: אחרי הצילומים, מתחיל הבלגן האמיתי. עריכה, סאונד, אפקטים, צבע. אתם הגורם המקשר בין כל הגורמים האלה. תיאום, סדר, לו”ז. אם אתם מסודרים, יסודיים ויודעים לנהל פרויקטים – זה תפקיד מעולה.

אלו רק כמה דוגמאות. יש עוד עשרות תפקידים. מהעיצוב הגרפי של כתוביות הפתיחה, דרך רכזי לוקיישנים ועד צלמי סטילס מאחורי הקלעים. לכל אחד יש מקום. רק צריך למצוא את הנישה שבה אתם הכי טובים.

5. רשת ביטחון ורשת קשרים: שני הדברים הכי חשובים שתצטרכו

אחרי שדיברנו על תפקידים ואיך להתחיל, בואו נדבר על שני דברים קריטיים להצלחה. האחד הוא הפרנסה שלכם. השני הוא הקשרים שלכם.

5.1. כסף קטן, חלומות גדולים: איך להחזיק מעמד כלכלית?

בואו נהיה כנים. תעשיית הקולנוע והטלוויזיה היא מדהימה, אבל היא לא מתגמלת כלכלית באופן מיידי, בטח לא בהתחלה. זה לא מקום שמובטח לכם בו שכר מינימום מהיום הראשון.

רוב מי שנכנס לתחום הזה, במיוחד בשנים הראשונות, עובד ב”נגלות”. פרויקט פה, פרויקט שם. יש הפסקות. יש תקופות יבשות. יש עבודות בחינם. זה לא אומר שזה לא שווה את זה. זה אומר שצריך תכנון.

מה עושים? חוסכים. את מענק השחרור? אל תבזבזו הכל על טיול או על קורקינט חשמלי מפונפן. תשקיעו חלק ב”רשת ביטחון” כלכלית. תחשבו על עבודה חלקית בתחום אחר. עבודה יציבה שתאפשר לכם להמשיך לחפש את הפרויקט הבא. עבודה שתספק לכם אוכל, שכר דירה, וקצת שקט נפשי.

הרבה אנשי תעשייה עובדים במקביל גם במלצרות, בהדרכה, או בתפקידים זמניים. אל תתביישו בזה. זו הדרך להגשים חלומות גדולים בלי למות מרעב. תזכרו, הרעב שלכם צריך להיות ליצירה. לא לאוכל.

5.2. נטוורקינג: מועדון הסודי של “מי מכיר את מי?”

בתעשייה הזו, כמעט כמו בצבא, “פרוטקציות” זה לא מילה גסה. זה פשוט נקרא “נטוורקינג”. או “קשרים”. מי שמכיר את מי, מי עבד עם מי, מי אמין, מי מקצוען. זה המנוע שמזיז הכל.

איך בונים נטוורקינג? תהיו נוכחים. תלכו לאירועי תעשייה. פסטיבלים. הקרנות. השקות. תדברו עם אנשים. תהיו נחמדים. תהיו אמיתיים. אל תהיו נודניקים. אבל תהיו זמינים.

תתחברו לקבוצות רלוונטיות ברשתות החברתיות. תגיבו. תציעו עזרה. תשתפו את היצירות שלכם. תהיו חלק מהשיחה. הרבה הזדמנויות נולדות משיחות קטנות ליד הבר או ליד מכונת הקפה.

והכי חשוב? תהיו מקצועיים. תגיעו בזמן. תעשו את העבודה שלכם על הצד הטוב ביותר. כי המוניטין שלכם הוא הכל. פעם אחת שיצא לכם שם של מישהו לא אמין, זה ילך אתכם הרבה זמן. פעם אחת שיצא לכם שם של מישהו מוכשר ואמין? הדלתות פשוט ייפתחו מעצמן. תראו.

שאלות ותשובות מהירות, כי אתם לא היחידים שחושבים על זה:

• מה עם “פרוטקציות”? האם הן באמת חשובות?תשובה: “פרוטקציות” הן בעצם קשרים מקצועיים. הן חשובות מאוד. אנשים נוטים לעבוד עם מי שהם מכירים, סומכים עליו או שמישהו המליץ עליו. לכן בניית רשת קשרים חזקה היא קריטית.
• האם כדאי להצטרף לאיגוד מקצועי?תשובה: בהחלט. איגודים מקצועיים מציעים הגנה, הכשרות, נטוורקינג ומידע חשוב. זה צעד חכם לטווח הארוך.

6. רגע לפני ה”קאט”: מה הלאה?

אז מה למדנו? למדנו שתעשיית הקולנוע והטלוויזיה היא עולם מרתק, דינמי וקשוח. אבל גם מתגמל בטירוף. למדנו שאתם, חיילים משוחררים, מגיעים עם יתרונות אדירים. יתרונות שאף בית ספר לא יכול ללמד. למדנו שיש המון דרכים להיכנס. מהאקדמיה ועד יצירה עצמאית.

הבנו שצריך תכנון כלכלי. והבנו שקשרים, אמינות ומקצועיות – הם המפתח לדלתות הנכונות. אבל בעיקר, למדנו שזה דורש תשוקה. אהבה אמיתית למספר סיפורים. לרגש אנשים. לשנות פרספקטיבות. לייצר חלומות על המסך.

העולם הזה מלא באנשים מבריקים, יצירתיים, וכן, גם קצת משוגעים. בדיוק כמוכם. אתם לא צריכים להיות גאונים כדי להתחיל. אתם צריכים להיות אתם. עם כל מה שהבאתם מהשירות. עם כל מה שלמדתם על החיים. ועם רצון בוער לעשות משהו.

אז תנשמו עמוק. תבחרו מסלול. תתחילו ללמוד. תתחילו ליצור. אל תפחדו לטעות. טעויות הן חלק מהתהליך. הן הפסקול של הלמידה. כל “טייק” כושל מקרב אתכם ל”טייק” המושלם. תאמינו לי. תראו.

המסך הגדול מחכה לכם. העולם הקטן של הקולנוע הישראלי תמיד צריך דם חדש. רעיונות חדשים. אנשים עם אנרגיה. והנה, אתם כאן. מוכנים לצאת לדרך. המדים אמנם יורדים, אבל הכומתה תמיד נשארת איתכם. עכשיו, קחו את האומץ הזה ותשתמשו בו כדי ליצור את הדבר הבא. בהצלחה! אנחנו מחכים לראות מה תעשו.