אז זהו, הכומתה מקופלת בארון.
הדיסקית תלויה איפשהו (או אולי איבדתם אותה כבר, קורה).
פתאום העולם האזרחי נראה גדול.
ואחרי החופשה הגדולה והטיול שאחרי צבא…
מגיע הרגע.
העבודה הראשונה.
אולי זה מוקד טלפוני, אולי אבטחה, אולי כבר מצאתם משהו שקשור לכיוון שלכם.
הכי חשוב? יש הכנסה!
אבל רגע.
מעבר למשכורת הנחמדה (או פחות נחמדה) שנכנסת לבנק בסוף החודש, יש עולם שלם של דברים שחייבים, אבל פשוט חייבים, להכיר.
קוראים לזה “זכויות סוציאליות”.
אל תתנו לשם הזה להפחיד אתכם.
זה בעצם כל הדברים האלה שאתם מקבלים מעבר לשכר הבסיס שלכם, שהמעסיק מחויב לתת לכם לפי חוק.
ולדעת אותם?
זה לא רק קריטי.
זה גם חוסך לכם כסף.
מונע כאבי ראש.
וגורם לכם להרגיש שאתם שולטים במצב.
אז בואו נפרק את כל הסיפור הזה לגורמים.
כדי שתדעו בדיוק מה מגיע לכם.
מרגע הכניסה שלכם לשוק העבודה האזרחי.
מוכנים?
אז יאללה, מצאתם עבודה! מה עכשיו באמת?
דבר ראשון, מזל טוב!
למצוא את הג’וב הראשון אחרי השחרור זה צעד ענק.
זה מרגש.
קצת מלחיץ.
ובהחלט דורש מכם להתחיל להבין איך העולם הזה עובד.
אז מה השלב הבא אחרי שאתם אומרים “כן!” ומחליטים להתחיל?
החוזה: לא רק נייר יפה שחותמים עליו בלי לקרוא
בדרך כלל, בעבודה מסודרת, תקבלו חוזה העסקה.
זה יכול להיות מסמך ארוך ומעצבן.
עם מילים משפטיות.
אבל אל תעשו את הטעות הנפוצה של “יאללה, חותם ונגמר הסיפור”.
תקראו אותו!
באמת תקראו.
הוא מפרט את התפקיד שלכם.
השכר.
היקף המשרה.
והכי חשוב לענייננו – חלק מהזכויות הסוציאליות שלכם.
גם אם החוזה אומר משהו אחד, תמיד יש את חוקי העבודה בישראל שעומדים מעל הכל.
חוקי העבודה הם הרשת שמגנה עליכם.
אז אם בחוזה כתוב משהו שנוגד את החוק? החוק גובר.
אבל החוזה הוא עדיין נקודת התחלה טובה.
השכר: ברוטו, נטו, ומה בעצם יגיע אליכם?
המשכורת שמדברים עליה בראיון עבודה היא כמעט תמיד שכר הברוטו.
מה זה אומר?
זה הסכום הכולל לפני שמורידים לכם כל מיני דברים.
ומי מוריד? המדינה.
ולמה?
בעיקר למסים.
והשכר שייכנס לכם לחשבון בסוף הוא שכר הנטו.
הפער הזה יכול להיות משמעותי.
אז מה מורידים בדרך כלל?
- מס הכנסה: תלוי בגובה השכר ובנקודות הזיכוי שמגיעות לכם (על מגורים בפריפריה, על לימודים בעתיד, ועוד). כחיילים משוחררים, בדרך כלל מגיעות לכם הטבות במס הכנסה בשנים הראשונות – תבדקו את זה! זה שווה כסף אמיתי.
- ביטוח לאומי: משלמים על זה גם אתם וגם המעסיק. זה מבטיח לכם קצבאות מסוימות בעתיד (כמו דמי אבטלה, אם חלילה תגיעו לשם).
- מס בריאות: חלק מביטוח לאומי, הולך לקופת חולים.
- הפרשות פנסיה: על זה נרחיב מיד, כי זה סופר חשוב.
תלוש השכר שלכם יפרט בדיוק את כל הניכויים האלה.
חשוב להסתכל עליו!
ולוודא שהכל נכון.
הפנסיה: לא, זה לא לזקנים בלבד! (ומתחיל כבר בעבודה הראשונה)
זה אולי נשמע הכי רחוק מכם כרגע.
“פנסיה? אני רק בן 20 פלוס, יש לי זמן!”
אבל תאמינו או לא, קרן הפנסיה שלכם מתחילה להיבנות מהעבודה הראשונה.
וזה כנראה אחת הזכויות הסוציאליות הכי משמעותיות שתצברו לאורך השנים.
החובה של המעסיק (ושלכם): מתי מתחילים להפקיד?
לפי חוק, המעסיק חייב להפריש לכם כספים לפנסיה.
הוא מתחיל להפקיד לקרן פנסיה או קופת גמל לאחר תקופת המתנה מסוימת:
- אם התחלתם עבודה בלי חיסכון פנסיוני קודם – המעסיק יתחיל להפריש אחרי 6 חודשי עבודה. ההפקדה תהיה רטרואקטיבית מיום תחילת העבודה.
- אם התחלתם עבודה עם חיסכון פנסיוני קודם (למשל, מהפיקדון הצבאי או חיסכון שההורים פתחו) – המעסיק יתחיל להפריש אחרי 3 חודשי עבודה, או בתום שנת המס, המוקדם מביניהם. גם כאן, ההפקדה רטרואקטיבית מהיום הראשון.
שימו לב לפרט הקטן הזה.
הוא קריטי.
הרבה מעסיקים “שוכחים” את הרטרואקטיביות.
וזה כסף שלכם.
מה השיעורים?
ההפרשה מתחלקת בין המעסיק לעובד:
- המעסיק מפריש חלק ל”תגמולים” (החיסכון נטו שלכם).
- המעסיק מפריש חלק ל”פיצויים” (סכום שתקבלו אם תפוטרו או תתפטרו בנסיבות מסוימות).
- אתם מפרישים חלק מהשכר שלכם ל”תגמולים”.
סך כל ההפרשות נע כיום סביב 18.5% מהשכר שלכם (אחוזים מינימליים לפי חוק), שחלקם מהמעסיק וחלקם מכם.
זה אחוזים שרק הולכים ועולים עם השנים.
קופת גמל או קרן פנסיה? מה בכלל ההבדל?
זה קצת טכני, אבל בגדול:
- קרן פנסיה: מסלול ברירת המחדל. כולל לא רק חיסכון לגיל פרישה, אלא גם כיסוי ביטוחי למקרה של נכות או מוות (לא עלינו). זה חשוב, במיוחד בגיל צעיר.
- קופת גמל: בעיקר חיסכון לגיל פרישה. בדרך כלל אין כיסוי ביטוחי מובנה, ואם רוצים צריך לרכוש בנפרד.
- קרן השתלמות: זה כבר בונוס! לא חובה בחוק, אבל הרבה מעסיקים נותנים את זה. זה חיסכון לטווח קצר יותר (אפשר למשוך אחרי 6 שנים) עם יתרונות מס משמעותיים. אם מציעים לכם – תקפצו על ההזדמנות!
אל תישאר אדיש! הפנסיה זו האחריות שלכם לא פחות מהמעסיק
הטעות הכי גדולה?
לחשוב ש”המעסיק מטפל בזה”.
כן, הוא *אמור* לטפל בזה.
אבל קורה שמפעלים לא מעבירים כספים בזמן.
או לא מעבירים בכלל.
אתם חייבים לוודא שהכסף מופקד!
- תבחרו לאיזו קרן פנסיה/קופת גמל אתם רוצים שהכסף ילך. יש הרבה אפשרויות בשוק, עם תשואות שונות ודמי ניהול שונים. דמי ניהול נמוכים לאורך זמן שווים הרבה מאוד כסף! אל תתביישו להשוות ולהתמקח.
- תקבלו דוחות מהקרן/קופה. תעקבו אחריהם.
- תוודאו שמופיעות הפקדות חודשיות גם בתלוש השכר וגם בדוחות של הקרן.
- אם משהו לא מסתדר – תשאלו את המעסיק. ואם זה לא עוזר, יש לכם למי לפנות (עוד על זה בהמשך).
הכסף הזה הוא העתיד הפיננסי שלכם.
הוא נצבר לאורך כל שנות העבודה.
וככל שתתחילו מוקדם יותר?
כך תצברו יותר, הרבה יותר!
ימי חופשה וימי מחלה: לא רק כשיש לכם חום 40 (ומותר לנצל אותם!)
עבדתם קשה בצבא.
הגיע הזמן גם לנוח קצת.
ולא סתם לנוח – לנוח ולקבל על זה כסף!
זה מה שנקרא ימי חופשה וימי מחלה בתשלום.
כמה ימי חופשה מגיעים לי בכלל?
לפי חוק, כל עובד צובר ימי חופשה בתשלום.
מספר הימים תלוי בוותק שלכם במקום העבודה.
בשנה הראשונה, בדרך כלל צוברים כ-10 ימי חופשה בפועל (זה משתנה מעט בהתאם לימי העבודה בשבוע, אבל זו הערכה טובה).
הימים האלה נצברים.
אתם יכולים לנצל אותם.
והמון עובדים צעירים לא מנצלים את כל הימים שמגיעים להם.
למה?
אולי כי הם לא יודעים שמותר.
אולי כי הם חוששים לבקש.
אבל זה זכות!
חופשה זה לא פינוק.
זה חיוני למנוחה, למילוי מצברים, ולמניעת שחיקה.
חלק מהימים אפשר לצבור לשנה הבאה (כמות מוגבלת).
וחלק המעסיק צריך לשלם לכם עליהם כשאתם מסיימים לעבוד, אם לא ניצלתם אותם.
ימי מחלה: מי משלם ולמה?
כן, גם חיילים משוחררים לפעמים חולים.
ולא, אתם לא חייבים להגיע לעבודה כשאתם מרגישים על הפנים.
מגיע לכם ימי מחלה בתשלום.
קצב הצבירה הוא יום וחצי על כל חודש עבודה (עד תקרה מסוימת).
ומה לגבי התשלום?
פה יש חוק קצת מוזר שחשוב להכיר:
- היום הראשון למחלה: לא מקבלים עליו תשלום. קצת מבאס, אנחנו יודעים.
- היום השני והשלישי למחלה: מקבלים עליהם 50% מהשכר הרגיל שלכם.
- החל מהיום הרביעי למחלה והלאה: מקבלים 100% מהשכר הרגיל שלכם.
כדי לקבל תשלום על ימי מחלה, בדרך כלל תצטרכו להציג אישור מחלה מרופא.
תשמרו את האישורים האלה.
ותדעו שמגיע לכם על זה כסף.
הבראה, נסיעות ועוד הפתעות נעימות בדרך לתלוש השכר
הפנסיה, החופשה, המחלה – אלה הדברים הגדולים.
אבל יש עוד כמה דברים קטנים יותר, אבל עדיין שווים כסף, שמגיעים לכם.
דמי הבראה: בונוס קטן לשקט הנפשי (אחרי שנה ראשונה)
דמי הבראה משולמים בדרך כלל פעם בשנה.
המטרה המקורית הייתה לממן לעובדים נופש או הבראה.
היום זה פשוט תוספת כספית שנכנסת בדרך כלל בחודשי הקיץ.
כדי להיות זכאים לדמי הבראה, אתם צריכים לצבור שנת ותק אחת במקום העבודה.
בשנה הראשונה שמקבלים (כלומר, אחרי שסיימתם את השנה הראשונה והתחלתם את השנייה), משלמים לכם על 5 ימי הבראה לפי תעריף מסוים ליום (התעריף מתעדכן). בשנים הבאות המספר עולה.
זה סכום נחמד שיכול להגיע לאלף כמה מאות שקלים בשנה הראשונה שמקבלים.
אל תשכחו את זה!
החזר הוצאות נסיעה: כי להגיע לעבודה עולה כסף!
אם אתם לא גרים ממש צמוד לעבודה (מזל טוב אם כן!), כנראה שאתם מוציאים כסף על נסיעות.
לפי חוק, המעסיק חייב להחזיר לכם הוצאות נסיעה.
איך מחשבים את זה?
או לפי עלות כרטיס חופשי חודשי בתחבורה ציבורית (עד תקרה מסוימת),
או לפי עלות הנסיעה בפועל בתחבורה ציבורית (אם זה פחות),
או סכום קבוע ליום (אם זה נמוך יותר). בדרך כלל מחשבים את זה לפי ימי העבודה בפועל שלכם.
זה אולי לא נשמע הרבה ליום, אבל כשמחשבים את זה חודשי, זה כבר סכום שבהחלט שווה לקבל.
מה עוד יש?
יש עוד כמה זכויות שכדאי להכיר:
- דמי חגים: אם אתם עובדים לפי שעה, אתם זכאים לתשלום על ימי חג מסוימים אם עבדתם מספיק זמן אצל המעסיק לפני החג.
- הודעה מוקדמת לפיטורים/התפטרות: אם אתם או המעסיק רוצים לסיים את יחסי העבודה, יש חובה לתת הודעה מוקדמת לפי חוק (אורך ההודעה תלוי בוותק). ברוב המקרים, אם מפטרים אתכם בלי הודעה מוקדמת, המעסיק צריך לשלם לכם תמורת הודעה מוקדמת.
- פיצויי פיטורים: אם עבדתם אצל המעסיק לפחות שנה ופוטרתם, בדרך כלל מגיעים לכם פיצויי פיטורים. גם אם התפטרתם בנסיבות מסוימות (למשל, עקב הרעת תנאים משמעותית או מעבר למקום מגורים מרוחק עקב נישואין) אתם עשויים להיות זכאים. החלק שמופרש ל”פיצויים” בקרן הפנסיה יכול לשמש לתשלום זה.
ואם משהו מרגיש לא בסדר?
לצערי, לא כולם מקפידים על החוק.
ולפעמים מעסיקים, במודע או שלא במודע, לא נותנים לעובדים את כל הזכויות שמגיעות להם.
אל תפחדו לעשות עם זה משהו.
למי פונים אם יש לי שאלות או בעיות?
קודם כל:
שאלו את המעסיק/מנהל/חשב שכר/אחראי משאבי אנוש.
יכול להיות שמדובר בטעות תמימה.
אם זה לא עוזר, או שאתם לא מרגישים בנוח לפנות אליהם:
יש גופים ממשלתיים ואחרים שמספקים מידע על זכויות עובדים.
אפשר לחפש מידע אונליין (באתרים רשמיים).
ואם הבעיה רצינית, אפשר לשקול פנייה לייעוץ משפטי או לגופים שמסייעים לעובדים.
לא לפחד לשאול! (ולא להתבייש לחפש מידע)
הידע הוא כוח.
במיוחד כשמדובר בכסף וזכויות שמגיעים לכם.
אל תניחו ש”בטח ככה זה עובד”.
תבדקו.
תשאלו.
תשוו (בזהירות, בלי לחשוף מידע חסוי).
אתם לגמרי יכולים לבקש עותק של חוקי העבודה הבסיסיים שרלוונטיים לכם.
אין שום סיבה שתהיו בורים לגבי הזכויות שלכם.
5 שאלות בוערות שחיילים משוחררים שואלים (ולגמרי קיבלו תשובה בטקסט, אבל הנה זה מסודר לכם)
טוב, אז עברנו על הרבה דברים.
בואו נסכם בכמה נקודות מהירות שחוזרות על עצמן:
ש: מתי בפועל מתחילות כל הזכויות האלה? מרגע שאני דורך בעבודה?
ת: לא בדיוק מהרגע הראשון. יש תקופות “המתנה” מסוימות לחלק מהזכויות. פנסיה מתחילה להיצבר אחרי 3 או 6 חודשים (אבל רטרואקטיבית מהיום הראשון!). דמי הבראה אחרי שנה. ימי חופשה ומחלה מתחילים להיצבר מהיום הראשון, אבל הניצול בפועל והתשלום עליהם תלויים בקצב הצבירה.
ש: קיבלתי רק חוזה מילולי, אין לי שום דבר כתוב. זה אומר שאין לי זכויות?
ת: ממש לא! חוקי העבודה בישראל חלים גם על עובדים שאין להם חוזה כתוב. החוקים הם הבסיס לזכויות שלכם. חוזה כתוב רק מסדר את הדברים ומונע אי הבנות, אבל הוא לא תנאי לקיום הזכויות הבסיסיות שלכם כמו שכר מינימום, פנסיה, ימי חופשה וכו’.
ש: העבודה משלמת לי פחות משכר המינימום. זה חוקי?
ת: חד משמעית לא! שכר מינימום הוא זכות בסיסית שחייבת להישמר. אין שום הצדקה לשלם פחות (אלא אם כן יש לכם איזושהי מגבלה מוכרת שמצדיקה שכר מינימום מיוחד, וזה נדיר מאוד ולא רלוונטי לרוב המוחלט של החיילים המשוחררים). אם משלמים לכם פחות, זו הפרת חוק חמורה.
ש: אני עובד במשרה חלקית. מגיעות לי זכויות סוציאליות כמו לעובד במשרה מלאה?
ת: כן, בהחלט! הזכויות הסוציאליות מגיעות לכם באופן יחסי (פרו-רטה) להיקף המשרה שלכם. כלומר, אם אתם עובדים חצי משרה, תצברו חצי מכמות ימי החופשה או המחלה שעובד במשרה מלאה צובר, והפרשות הפנסיה יחושבו לפי החלק היחסי של השכר שלכם משכר המינימום המלא.
ש: עזבתי את העבודה אחרי פחות משנה. מה קורה עם הפנסיה שהופרשה לי?
ת: הכסף שהמעסיק והעובד הפרישו לחלק ה”תגמולים” בקרן הפנסיה או בקופת הגמל הוא הכסף שלכם. הוא נשאר בקרן הפנסיה/קופה גם אם עזבתם את מקום העבודה. תוכלו להעביר אותו לקרן פנסיה/קופה של מקום העבודה הבא שלכם או להשאיר אותו איפה שהוא ולהמשיך לצבור עליו תשואה עד הפרישה. החלק שהופרש ל”פיצויים” – בדרך כלל יהיה צורך בוותק של שנה לפחות כדי להיות זכאים לו במלואו אם עזבתם מרצונכם (אלא אם התפטרתם בנסיבות מזכות).
זהו.
עכשיו אתם כבר לא לגמרי “ירוקים”.
יש לכם בסיס איתן.
הכניסה לעולם העבודה האזרחי היא שלב מדהים.
הזכויות הסוציאליות שלכם הן חלק בלתי נפרד מהשכר האמיתי שלכם.
אל תתייחסו אליהן כאל אותיות קטנות ומעצבנות.
תתייחסו אליהן כאל מה שהן באמת: חלק מהתמורה שמגיעה לכם על העבודה הקשה שלכם.
כלי חשוב להווה ולעתיד הכלכלי שלכם.
דעו אותן.
ודאו שאתם מקבלים אותן.
והכי חשוב?
תיהנו מהדרך.
בהצלחה ענקית בהמשך המסע!