טוב, אז יצאתם לאזרחות.
נשמתם עמוק.
אולי עשיתם איזה טיול קצר או אפילו ארוך.
בגדים אזרחיים כבר מרגישים טבעי עליכם.
אבל רגע, מה עכשיו?
השוק בחוץ נראה קצת מבהיל.
עבודה? לימודים?
איך בכלל מתחילים את כל הדבר הזה שנקרא “החיים האמיתיים”?
אל דאגה, זה לא סוף העולם.
ולא, לא נשלח אתכם עכשיו לנקות שירותים או למכור קרמבו (אלא אם כן זה חלום חייכם, ואז לכו על זה!).
יש דרך קלה יותר.
יש דרך חכמה יותר.
דרך שפותחת דלתות שלא ידעתם בכלל שקיימות.
תחשבו על זה כמו קוד סודי לעולם האזרחי.
והקוד הזה?
קוראים לו נטוורקינג.
הקשרים שישנו לכם את החיים (ואין, אין להם דרגות או פקודות מטכ”ל)
בואו נדבר דוגרי.
עזבתם מסגרת שיודעת עליכם הכל.
מי אתם, מה התפקיד שלכם, עם מי אתם אמורים לדבר.
בחוץ? אף אחד לא מכיר אתכם.
אף אחד לא חייב לכם כלום.
קצת מבאס, נכון?
החדשות הטובות הן שאפשר לשנות את זה.
ובגדול.
כל הרעיון של נטוורקינג (או בעברית צחה: רישות עסקי, אבל בואו, מי אומר את זה? היכרות עם אנשים, בקיצור) זה ליצור מעגל של אנשים.
אנשים שיכולים לעזור לכם.
אנשים שאתם יכולים לעזור להם (כן, גם לכם יש ערך!).
אנשים שיפתחו לכם דלתות.
יספרו לכם סודות קטנים על תפקידים שלא מופיעים ב”דרושים”.
יכוונו אתכם ללימודים שהכי מתאימים לכם.
ואפילו ימצאו לכם את השותף המושלם לטיול אחרי הצבא.
זה לא קסם.
זה עבודה.
אבל עבודה נעימה, לרוב.
פחות שפצורים, יותר שיחות קפה.
אז למה זה כל כך קריטי דווקא עכשיו, כשיצאתם מהמדים?
כי אתם בדיוק בנקודת מפנה.
אתם מתחילים משהו חדש.
אין לכם עדיין קשרים מקצועיים בעולם האזרחי (אלא אם כן הייתם גאוני מחשבים מגיל 16, שאפו!).
השוק רווי.
המשרות הטובות לא תמיד מגיעות לאתרי הדרושים הסטנדרטיים.
לרוב הן עוברות מפה לאוזן.
ואת ה”פה” וה”אוזן” האלה אתם צריכים לייצר לעצמכם.
ומה עם לימודים?
לפני שאתם נרשמים למסלול שעולה עשרות אלפי שקלים, לא הייתם רוצים לדבר עם מישהו שכבר היה שם?
לשמוע ממקור ראשון מה באמת לומדים?
איפה היתרונות והחסרונות?
איך מתקבלים?
וגם בטיולים.
למצוא את הפרטנר המושלם, לדעת איפה באמת כדאי לטייל, איפה לישון, איך לחסוך כסף.
כל המידע הזה נמצא אצל אנשים.
והמפתח להגיע לאנשים האלה?
ניחשתם נכון. נטוורקינג.
איך לגלות את עבודת החלומות שלכם לפני שהיא קיימת רשמית? הכל מתחיל במי שאתם מכירים
אוקיי, אז הבנתם שזה חשוב.
אבל איך זה עובד בפועל כשמחפשים עבודה?
קודם כל, תפסיקו לחשוב על “עבודה” כמו שהכרתם בצבא (שגם שם, לרוב, משרות “נחשקות” עוברות דרך קשרים).
העולם האזרחי עובד על המלצות והיכרויות.
הרבה יותר ממה שאתם חושבים.
חבר מביא חבר זה לא רק סיסמה.
זה מודל עסקי עתיק יומין ויעיל בטירוף.
מי הם האנשים הראשונים שאתם כבר מכירים ויכולים לעזור?
תתפלאו.
החברים מהצבא!
כן, כן, אותם אנשים שאכלתם איתם את אותו האוכל המשמין בחדר אוכל ואלה שקיללתם ביחד בשמירות.
כל אחד מהם הולך לכיוון אחר.
לימודים שונים, מקומות עבודה שונים, תחומים שונים.
היום אולי זה נראה לכם לא רלוונטי.
מחר, כשאחד מהם יעבוד בחברת היי-טק מטורפת או יפתח עסק מצליח, הוא יכול להיות הגשר שלכם לשם.
אל תזלזלו באף קשר.
תשמרו על קשר עם החבר’ה.
תתעניינו במה שהם עושים.
ספרו להם מה אתם מתכננים.
אף פעם לא יודעים מאיפה תגיע ההזדמנות.
- האם החבר שמסיים איתכם שירות הולך ללמוד משפטים? אולי בעתיד הוא יוכל להכיר לכם מישהו ממשרד עורכי דין.
- החברה שהייתה איתכם בבסיס מתחילה קורס פיתוח תוכנה? היא יכולה לספר לכם אם זה באמת שווה את זה.
- הבחור מהמטבח נוסע לטיול בהודו? אולי הוא יודע איפה אפשר למצוא עבודה שם.
הרשת הראשונית והזמינה ביותר שלכם זו הרשת מהצבא.
תשתמשו בה בחכמה.
אוקיי, והשאר? איך מרחיבים את המעגל?
זה החלק שבו צריך קצת לצאת מאזור הנוחות.
קצת. לא יותר מדי.
המטרה היא לפגוש אנשים חדשים שרלוונטיים לתחומים שמעניינים אתכם.
איפה מוצאים אותם?
- אירועים מקצועיים: יש המון כנסים, הרצאות, ומפגשים לתחומים שונים. שיווק, פיננסים, טכנולוגיה, אומנות, מה לא. לכו לשם. תקשיבו. תשאל שאלות. תדברו עם אנשים בהפסקות. זה פחות מאיים ממה שזה נשמע.
- מפגשי בוגרים של המוסד הלימודי העתידי שלכם (אם כבר בחרתם): אוניברסיטאות ומכללות מקיימות מפגשים כאלה. בוגרים מגיעים לספר על הקריירה שלהם. זו הזדמנות זהב לדבר עם אנשים שכבר עשו את הדרך שאתם חולמים לעשות.
- חברים של ההורים / דודים / שכנים: כן, גם זה עובד. ספרו למשפחה המורחבת מה מעניין אתכם. אולי לדוד שלכם יש חבר שעובד בדיוק בתחום שאתם שוקלים. בקשו שיכירו ביניכם. שיחה קצרה איתו יכולה לחסוך לכם טעויות גדולות.
- רשתות חברתיות (היי, לינקדאין!): נדבר על זה בהמשך, אבל זה כלי מטורף לנטוורקינג.
העיקרון פשוט: כל אדם שאתם פוגשים הוא הזדמנות.
אפילו שיחה קצרה.
אל תחשבו שאתם “מפריעים” או “מציקים”.
אנשים אוהבים לדבר על עצמם ועל מה שהם עושים.
ובטח שהם שמחים לעזור לחבר’ה צעירים שרק יצאו מהצבא ומחפשים את דרכם.
זה מחמיא להם!
לא בטוחים מה ללמוד? הקשרים הנכונים יאירו לכם את הדרך (אולי אפילו יגידו לכם מה לא כדאי ללמוד)
החלטה על לימודים זו אחת ההחלטות הכי גדולות שתקבלו אחרי הצבא.
זה כסף.
זה זמן.
זה משפיע על העתיד.
איך בוחרים מתוך כל ההיצע המטורף הזה?
שוב, נטוורקינג.
לדבר עם מי שכבר שם – כמעט כמו קורס מבוא חינם!
לפני שאתם קופצים למים העמוקים של הלימודים האקדמיים או המקצועיים, דברו עם סטודנטים.
דברו עם בוגרים של המסלול.
דברו עם אנשים שעובדים בתחום שאליו המסלול מוביל.
הם יספרו לכם את האמת.
את הדברים הטובים והפחות טובים.
איך באמת נראים הלימודים?
כמה קשה זה?
איך נראה יום עבודה של מישהו בתחום הזה?
האם מה שלומדים באמת רלוונטי לשוק העבודה?
שיחות כאלה שוות זהב.
הן יכולות לחסוך לכם שנים של לימודים במסלול שלא מתאים לכם.
או להפך, לשכנע אתכם שמצאתם את הדבר הנכון.
אל תסתמכו רק על אתרי המוסדות הלימודיים (ברור שהם יגידו לכם שהכל מושלם).
קבלו מידע מהשטח.
מנטורים: לא רק גיבורי על בסרטים
לפעמים, מתוך שיחות הנטוורקינג האלה, אתם יכולים למצוא מישהו שירצה להיות לכם למנטור.
מישהו בעל ניסיון בתחום שמעניין אתכם, שיקח אתכם תחת חסותו הבלתי רשמית.
יעזור לכם להבין את הניואנסים של התחום.
יכיר לכם אנשים נוספים.
ייתן לכם טיפים אישיים.
מערכת יחסים כזו יכולה להיות בעלת ערך עצום.
אל תחפשו בכוח מנטור, אבל היו פתוחים לאפשרות ששיחה טובה תתפתח לכיוון כזה.
טיול אחרי הצבא: למצוא את השותפים המושלמים ואת המקומות שרק המקומיים מכירים
טוב, הגענו לחלק הכיפי. הטיול!
גם כאן, נטוורקינג זה שם המשחק.
פרטנרים לטיול? יש חיה כזו!
לצאת לטיול לבד זה סבבה לחלק מהאנשים.
אבל רובנו רוצים לחוות את זה עם עוד מישהו.
או כמה אנשים.
איך מוצאים את האנשים הנכונים?
את אלה שרוצים לטייל באותו סגנון כמוכם?
שרוצים לראות את אותם דברים?
שלא יעלו לכם על העצבים אחרי יומיים?
נכון. מדברים!
- דברו עם החברים מהצבא (כן, שוב הם!). אולי מישהו מהם מתכנן טיול דומה.
- חפשו קבוצות בפייסבוק של מטיילים ביעדים שמעניינים אתכם. תציגו את עצמכם, תגידו לאן אתם מתכננים לנסוע, אולי תמצאו שם מישהו באותו ראש.
- דברו עם אנשים שחזרו מהטיול שאתם מתכננים. הם יכולים להכיר לכם אנשים שהם פגשו שם ושעדיין מטיילים, או אפילו להמליץ על מקומות מפגש למטיילים.
טיפים פנימיים על יעדים – אל תלכו רק עם הלונלי פלאנט!
ספר הטיולים זה התחלה טובה.
האינטרנט זה אחלה.
אבל המידע הכי שווה?
הכי עדכני?
הכי אותנטי?
מגיע מאנשים.
- דברו עם אנשים שחזרו מהיעד. הם יספרו לכם איפה באמת שווה לאכול, איפה לישון בזול, איזה טרקים הכי יפים, ואפילו איך להימנע מליפול בפחי תיירים.
- האם אתם מכירים מישהו שגר ביעד שאתם נוסעים אליו? גם אם הוא לא ישראלי. זו הזדמנות מטורפת לקבל טיפים “מקומיים” ולראות את המקום בצורה שונה לחלוטין.
- יש קבוצות ברשת של ישראלים בחו”ל. אפשר לפעמים לשאול שם שאלות ולקבל תשובות ממי שחי את זה יום יום.
נטוורקינג בעולם הטיולים זה לשדרג את החוויה מ”עוד תייר” ל”מישהו שיודע מה הוא עושה”.
שווה כל מאמץ.
בסדר, נשמע טוב. אבל איך עושים את זה בפועל בלי להרגיש מוזר? 5 טיפים שיעבדו בשבילכם
החשש הגדול ביותר מנטוורקינג הוא להרגיש כמו סוכן מכירות שמנסה לדחוף משהו.
או כמו מישהו שמתחנף.
תעצרו. זה לא העניין.
נטוורקינג אמיתי הוא ליצור קשרים אמיתיים.
אפילו אם הם קצרים.
זה עניין של נתינה וקבלה.
לא רק קבלה.
הנה כמה טיפים קצרים שיעזרו לכם להתחיל:
- תתחילו בקטן: אל תנסו לפנות למנכ”לים של חברות ענק מיד. תתחילו עם אנשים שאתם מכירים. החברים מהצבא, חברים ותיקים מהתיכון, בני משפחה, חברים של ההורים. ספרו להם מה אתם מתכננים. שאלו אותם אם הם מכירים מישהו בתחום.
- תהיו אותנטיים: אל תנסו להיות מי שאתם לא. תדברו בצורה טבעית. תהיו כנים לגבי זה שאתם חדשים בעולם האזרחי ומחפשים כיוון. אנשים מעריכים כנות.
- תשאלו שאלות: אנשים אוהבים לדבר על עצמם ועל הניסיון שלהם. תתעניינו באמת. שאלו שאלות על הקריירה שלהם, על המסלול הלימודי שלהם, על האתגרים שהיו להם. זה פותח את השיחה ויוצר חיבור.
- תחשבו מה אתם יכולים לתת: כן, גם לכם יש מה לתת! אולי אתם טובים במשהו שיכול לעזור להם? אולי אתם מכירים מישהו שיכול לעזור להם? נטוורקינג הוא דו-צדדי. ככל שתתנו יותר, תקבלו יותר.
- תעקבו: פגשתם מישהו מעניין? שלחו לו הודעה קצרה למחרת. תודה על השיחה. תזכרו את עצמכם. זה מראה שאתם רציניים ומעריכים את הזמן שלו. לא לנדנד, רק להישאר בתמונה.
זכרו, המטרה היא לא “למכור” את עצמכם.
המטרה היא ליצור קשר אנושי.
לבנות אמון.
לפתוח ערוצי תקשורת.
וזה קורה הכי טוב כשאתם פשוט אתם.
יש לכם שאלות שפחדתם לשאול? בואו ננקה כמה מיתוסים על נטוורקינג
שאלה 1: אני מרגיש שזה מלאכותי/מתחנף. זה באמת הכרחי?
תשובה 1: לגמרי הכרחי, אבל ממש לא חייב להיות מלאכותי או מתחנף. אם אתם מרגישים ככה, כנראה שאתם עושים את זה לא נכון. המטרה היא ליצור קשרים אמיתיים. תחשבו על זה כהרחבת המעגל החברתי שלכם, רק עם פוקוס קצת יותר מקצועי. זה עובד הכי טוב כשאתם מתעניינים באמת באנשים ובמה שהם עושים, לא רק מה הם יכולים לעשות בשבילכם. זה כיף לדבר עם אנשים מעניינים! תתייחסו לזה ככה.
שאלה 2: אני ביישן ולא אוהב לדבר עם אנשים שאני לא מכיר. מה עושים?
תשובה 2: אתם לא לבד. הרבה אנשים מרגישים ככה. תתחילו בקטן. דברו עם אנשים שאתם *כן* מכירים. תתרגלו להציג את עצמכם ולספר מה אתם מחפשים. כשתרגישו יותר בנוח, תעברו למעגלים רחבים יותר. אפשר גם להתחיל בנטוורקינג אונליין, שם זה פחות מאיים בהתחלה. תזכרו שהרוב המוחלט של האנשים שמחים לדבר ולעזור, במיוחד כשהם רואים מישהו צעיר עם מוטיבציה.
שאלה 3: כמה זמן אחרי שיחה/מפגש צריך לשלוח הודעת תודה/המשך קשר?
תשובה 3: הכי טוב תוך 24 שעות. זה מראה שאתם זריזים ושחשוב לכם, וגם שהשיחה עדיין טרייה בזיכרון של הצד השני. הודעה קצרה ומנומסת זה מספיק. משהו כמו: “היי [שם], היה לי ממש כיף לדבר איתך אתמול/באירוע X. למדתי הרבה ממה שסיפרת על [נושא ספציפי]. תודה רבה על הזמן!”. אם יש משהו קונקרטי שדיברתם עליו (למשל, מישהו שאתם אמורים לפנות אליו), אפשר להזכיר את זה.
שאלה 4: האם אני צריך להכין מראש “נאום מעלית”?
תשובה 4: לא נאום, אבל כדאי שתדעו להציג את עצמכם בכמה משפטים קצרים. מי אתם, מה עשיתם בצבא (בקיצור ולעניין!), ומה אתם מחפשים עכשיו (עבודה בתחום מסוים, לימודים, טיול). לא חייב לשנן, רק שיהיה לכם ברור מה אתם רוצים לשדר ומה אתם מקווים להשיג מהשיחה. זה נותן לכם ביטחון ומכוון את הצד השני.
שאלה 5: האם כדאי לפנות לאנשים שאני לא מכיר בכלל ברשתות כמו לינקדאין?
תשובה 5: בהחלט כן! זה אחד הכלים הכי חזקים. אבל! לא לשלוח סתם בקשת חיבור. שלחו הודעה קצרה ומנומסת שמסבירה למה אתם פונים אליהם. אולי עקבתם אחרי העבודה שלהם, אולי התפקיד שלהם מעניין אתכם, אולי יש לכם מכר משותף. תסבירו בכמה מילים למה אתם רוצים להתחבר ומה הייתם רוצים לשאול/ללמוד מהם. זה מעלה משמעותית את הסיכוי שהם יאשרו ויענו.
שאלה 6: אם אני פונה למישהו, האם מותר לי לבקש ממנו עבודה ישירות?
תשובה 6: בעדינות. המטרה הראשונית של נטוורקינג היא לא לבקש טובה באופן מיידי, אלא לבנות קשר. בפגישה הראשונה או בשיחה הראשונה, עדיף להתמקד בללמוד מהם, להבין את התחום. אם השיחה מתפתחת יפה ואתם מרגישים בנוח, אפשר להגיד שאתם מחפשים הזדמנויות בתחום ושהייתם שמחים לשמוע על מקומות שכדאי לבדוק, או אם הם מכירים מישהו. אבל אל תתחילו ישר ב”תמצא לי עבודה”. זה מרתיע.
שאלה 7: כמה אנשים אני צריך להכיר כדי שזה באמת יעזור?
תשובה 7: אי אפשר לשים מספר מדויק. לפעמים קשר אחד נכון שווה עשרות קשרים רדודים. האיכות יותר חשובה מהכמות. התמקדו בלפגוש אנשים בתחומים שבאמת מעניינים אתכם וליצור איתם שיחות משמעותיות. גם אם זה רק כמה אנשים בחודש, לאורך זמן זה מצטבר לרשת חזקה מאוד.
סיכום: אז מה עושים עכשיו עם כל המידע הזה?
הבנתם את הפוטנציאל.
קצת קיבלתם כלים.
עכשיו הגיע הזמן ליישם.
אל תחכו למחר.
תפתחו עכשיו את רשימת אנשי הקשר בטלפון.
מי החברים מהצבא שאתם לא דיברתם איתם הרבה זמן?
שילחו הודעה. שאלו מה חדש.
תפתחו את הפייסבוק.
חפשו קבוצות של סטודנטים בתחומים שמעניינים אתכם.
חפשו קבוצות של מטיילים ביעדים שאתם חולמים עליהם.
התחילו לעקוב אחרי אנשים מעניינים בלינקדאין.
כל שיחה.
כל מפגש.
כל הודעה שאתם שולחים.
זה עוד חוט ברשת שאתם בונים.
רשת שתהיה כרית הביטחון שלכם בעולם האזרחי.
שתפתח לכם דלתות.
שתיתן לכם ידע.
שתחסוך לכם זמן וכסף וטעויות.
להיות משוחרר זה שלב מטורף בחיים.
מלא הזדמנויות.
קצת מבלבל.
אבל כשאתם מחוברים לאנשים הנכונים, הכל נראה פתאום הרבה יותר פשוט ובהיר.
אז קדימה.
תתחילו לטוות את הרשת שלכם.
זה אחד הדברים הכי חכמים שתעשו בשביל עצמכם.
בהצלחה!