טעויות כלכליות נפוצות של משוחררים שאתם חייבים להכיר ולהימנע

רגע השחרור.

רגע שיא.

שלוש שנים (או פחות, או קצת יותר).

נגמר.

פתאום אתם אזרחים לכל דבר.

אחרי תקופה שבה כמעט כל ההחלטות הגדולות התקבלו בשבילכם.

איפה לישון.

מה לאכול.

מתי ללכת הביתה.

כמה כסף יהיה לכם כל חודש (לא הרבה, בלשון המעטה).

פתאום הכל פתוח.

בא לכם לטוס?

בכיף.

בא לכם ללמוד?

סבבה.

בא לכם לעבוד ולעשות כסף טוב?

יאללה.

השמיים הם הגבול.

וביחד עם השמיים.

בא גם הכסף.

אחרי שנים של תלוש משכורת שדגדג את המינימום.

ופתאום.

בום.

מענק שחרור.

פיקדון אישי.

פתאום יש סכומים משמעותיים בחשבון.

סכומים שאפשר לעשות איתם דברים.

וזה בדיוק הרגע שבו מתחיל הבלבול.

והרגע שבו קל ליפול לכל מיני מלכודות.

מלכודות כלכליות.

שמשוחררים רבים מדי נופלים בהן.

בלי לשים לב.

וחבל.

כי התקופה הזו.

תקופת השחרור.

היא קריטית.

היא יכולה להגדיר את העתיד הפיננסי שלכם.

לשנים קדימה.

אז לפני שאתם עושים צעד.

לפני שאתם מתחילים לשרוף את הכסף.

בואו נדבר על הטעויות הכי נפוצות.

איך לזהות אותן.

וכיצד להימנע מהן.

כי עם קצת ידע ותכנון.

אפשר לעבור את התקופה הזו.

בסטייל.

ולבנות עתיד כלכלי איתן.

במקום להתחיל את האזרחות עם חור בכיס.

מוכנים לצלול?

יאללה בואו.

אז יצאתם לאזרחות? הנה כמה דברים שישמרו לכם על הכסף (ולא, זה לא מה שחשבתם)

וואו, כמה כסף! מה עושים עכשיו עם המיליונים? (רמז: לא מה שעשיתם בטירונות)

אחת התחושות הכי משחררות אחרי השחרור (תרתי משמע) היא לראות סכומים נאים בחשבון. פתאום יש לכם את המענק, את הפיקדון, ואולי אפילו קצת חסכונות מהשירות. זה מרגיש כמו אוצר קטן שנוחת עליכם אחרי תקופה שהתרגלתם לחיות מקצבה צבאית. הפיתוי להוציא את הכסף הזה על כל מה שחלמתם עליו בשק”ם או בזמן שמירות הוא עצום. קורקינט חשמלי? ברור. מסיבה מטורפת? למה לא. בגדים חדשים? בטח. והרי הפיקדון הוא “כסף שקיבלתם”, אז להשתמש בו להגשמת החלומות הקטנים מרגיש טבעי, נכון?

ובכן, זו בדיוק הטעות הראשונה והקלאסית. הטעות של “הלם השפע”. אתם רגילים לתקציב מצומצם מאוד, ופתאום יש הרבה יותר. ההרגשה היא שהכסף ימשיך לזרום, או שהוא פשוט שם כדי שיהיה לכם כיף. אבל האמת קצת שונה. הכסף הזה, ובמיוחד הפיקדון, מיועד לשימושים ספציפיים ומשמעותיים שיכולים להזניק אתכם קדימה באזרחות. בזבוז שלו על דברים שוליים זה כמו לקנות חול טובעני עם כסף שהיה אמור לשמש אתכם לקורס צלילה. במילים אחרות, אתם מטביעים לעצמכם את העתיד הפיננסי.

הלם השחרור הפיננסי: למה הכסף פתאום מרגיש שונה?

תחשבו על זה. במשך השירות, הכסף היה נוכח במינון נמוך וקבוע. בקושי הספיק לסופ”ש בבית. פתאום, כשאתם משתחררים, נפתחים בפניכם ברזים של כמה עשרות אלפי שקלים. זו קפיצה דרמטית. והקפיצה הזו יוצרת אשליה של עושר. אתם מרגישים עשירים יותר ממה שאתם באמת. והרגשה הזו, בשילוב עם התחושה של “מגיע לי אחרי הצבא”, יכולה להוביל להחלטות פזיזות.

הטעות הראשונה והכואבת: לשרוף את הפיקדון על מה שלא באמת צריך

הפיקדון האישי הוא מתנה מדהימה מהמדינה. הוא שם כדי לעזור לכם להתבסס באזרחות. לימודים, הכשרה מקצועית, פתיחת עסק, רכישת דירה – אלה שימושים חכמים שבאמת ישרתו אתכם. קניית רכב חדש (או ישן ובעייתי), טיול ראוותני מדי, קניות מוגזמות של אלקטרוניקה או מותגים – אלה שימושים שפשוט “שורפים” את הכסף בלי תמורה ארוכת טווח.

זכרו: הפיקדון לא מתחדש. ברגע שהוא הלך, הוא הלך. ואז, כשתצטרכו אותו באמת ללימודים או לדמי קיום בזמן חיפוש עבודה, הוא פשוט לא יהיה שם. וזה כואב. כואב מאוד. אז לפני כל רכישה גדולה, עצרו ושאלו את עצמכם: האם זה באמת שימוש בפיקדון שישרת אותי בעתיד? או שזה סתם פינוק מיידי?

חיפוש עבודה: הדרך הקצרה לג’וב החלומות (או לפחות לג’וב שישלם את השכר דירה)

אחרי שלב ה”וואו, כמה כסף”, מגיע בדרך כלל שלב “אוקיי, מאיפה מגיע הכסף הבא?”. חיפוש עבודה ראשונה באזרחות יכול להיות מבלבל. אתם בלי ניסיון אזרחי רלוונטי (ברוב המקרים), לא תמיד יודעים מה אתם רוצים לעשות, וכל המונחים של קורות חיים, ראיונות עבודה, תנאים סוציאליים – מרגישים כמו שפה זרה.

אחת הטעויות הגדולות היא להיות בררנים מדי בהתחלה. לחכות למשרת החלומות המושלמת, בזמן שהכסף הולך ואוזל. נכון, חשוב לשאוף גבוה, אבל חשוב גם להתחיל לצבור ניסיון והכנסה.

המיתוס של “הולך רק על משרת חלומות”: המציאות קצת שונה

אתם לא חייבים למצוא את עבודת חייכם ביום הראשון של האזרחות. למעשה, הסיכוי שתמצאו כזו מייד הוא נמוך. מה שאתם כן יכולים לעשות זה למצוא עבודה התחלתית. עבודה שתתן לכם יציבות כלכלית בסיסית, תלמד אתכם על עולם העבודה האזרחי, ותאפשר לכם לבנות קורות חיים. זו יכולה להיות עבודה במכירות, שירות לקוחות, תפקיד אדמיניסטרטיבי, או כל דבר אחר שייתן לכם דריסת רגל. המטרה בשלב הזה היא לאו דווקא להגיע לפסגה, אלא להתחיל לטפס.

ניהול תקציב בזמן שההכנסה לא יציבה: ספורט אתגרי למתחילים

המעבר מהצבא לאזרחות מלווה בדרך כלל בתקופה של אי-ודאות כלכלית. גם אם מצאתם עבודה התחלתית, ייתכן שהשכר לא יהיה גבוה במיוחד או שהיא לא תהיה במשרה מלאה. בתקופה כזו, ניהול תקציב הוא קריטי.

הטעות: להמשיך להוציא כסף כאילו המשכורת הצבאית (שכבר אין) או הפיקדון (שגם הוא הולך ונגמר) עדיין זורמים. בלי מעקב צמוד אחרי ההוצאות, קל מאוד להיכנס למינוס, להשתמש באוברדראפט, ולהיכנס ללופ של חובות שקשה לצאת ממנו.

איך נמנעים?

• עקבו אחרי ההוצאות: כל שקל נחשב. אפליקציה, אקסל, או אפילו מחברת – העיקר שתדעו לאן הולך הכסף.
• תקציב בסיסי: קבעו תקציב להוצאות החודשיות ההכרחיות (שכר דירה, אוכל, תחבורה) והשתדלו לעמוד בו.
• הגדירו סדר עדיפויות: מה באמת חשוב לכם להוציא עליו כסף עכשיו? ועל מה אפשר לוותר?
• השתמשו בפיקדון בחוכמה: אם אתם בתקופת חיפוש עבודה, אולי חלק מהפיקדון צריך להיות מיועד לדמי קיום בסיסיים ולא לקורקינט חדש?

זה לא פשוט, זה דורש משמעת עצמית, אבל זה אפשרי וזה משתלם בטווח הארוך.

שאלות ותשובות פיננסיות למשוחררים טריים:

ש: קיבלתי את המענק והפיקדון, מה הדבר הראשון שאני חייב לעשות?
ת: הדבר הראשון הוא לא לגעת בהם! עצרו. קחו אוויר. תכננו. לפני שאתם מבצעים כל רכישה או הוצאה גדולה, שבו עם עצמכם או עם מישהו שמבין ותכננו מה הצרכים האמיתיים שלכם לשנה-שנתיים הקרובות ואיך הכסף הזה יכול לעזור לכם בצורה הטובה ביותר (לימודים, עסק, דמי קיום).

ש: כמה כסף “מותר” לי להוציא מהפיקדון על מותרות?
ת: הפיקדון מוגבל לשימושים מסוימים (לימודים, עסק, דיור, הכשרה מקצועית). הוצאה על “מותרות” כמו רכב או טיול יוקרתי בדרך כלל לא נכנסת להגדרות האלה אם אתם רוצים למשוך אותו בלי לשבור את הראש. גם אם אתם שוקלים להוציא חלק מהפיקדון בשימוש שאינו מוגדר, זכרו שכל שקל שהולך על מותרות הוא שקל שחסר לכם לצרכים אמיתיים ומשמעותיים יותר בהמשך הדרך.

ש: אני מחפש עבודה ולא מוצא משהו שמתאים לי, מה לעשות?
ת: אל תתייאשו. השתמשו בזמן הזה כדי לשפר מיומנויות (קורסים אונליין), לבנות קורות חיים, להתייעץ עם אנשים. שקלו עבודה התחלתית שתספק הכנסה וניסיון, גם אם היא לא “משרת החלומות” שלכם כרגע. כל עבודה מלמדת משהו ומספקת ניסיון שיהיה רלוונטי בהמשך.

ש: מתי כדאי להתחיל לדאוג לפנסיה או חיסכון ארוך טווח?
ת: הכי מוקדם שאפשר! גם סכומים קטנים שנחסכים באופן קבוע מגיל צעיר צוברים ריבית דריבית משמעותית לאורך השנים. ברגע שאתם מתחילים לעבוד בעבודה מסודרת, ודאו שאתם מקבלים הפרשות פנסיוניות כחוק. כדאי גם לשקול תוכנית חיסכון נוספת, אפילו קטנה, לטווח בינוני או ארוך.

ש: האם כדאי לקחת הלוואה כדי לממן הוצאות מייד אחרי השחרור?
ת: באופן כללי, כדאי להימנע מהלוואות מיותרות, במיוחד בתקופה של אי-ודאות כלכלית. הלוואות צוברות ריבית ויכולות להכניס אתכם לחובות. אם אתם זקוקים לכסף לשימוש חכם (לימודים, עסק), בדקו קודם את האפשרויות לשימוש בפיקדון או קבלת סיוע (מלגות, מענקים).

לימודים: האם זה שווה את זה? (כן, אבל תכנן קדימה)

עבור רבים, המסלול אחרי הצבא הוא לימודים אקדמיים או הכשרה מקצועית. זו השקעה משמעותית, הן מבחינת זמן והן מבחינה כספית, שיכולה לפתוח המון דלתות בעתיד. הפיקדון האישי הוא כלי מצוין לממן חלק ניכר מההשקעה הזו.

מתי להשתמש בפיקדון ללימודים? התזמון הוא הכל!

הפיקדון שלכם “שמור” לכם לשנים מסוימות אחרי השחרור. חשוב לבדוק את התקנות המעודכנות, אבל בדרך כלל יש לכם חלון זמן להשתמש בו ללימודים. הטעות: לחשוב שהפיקדון הוא סכום קטן מדי ללימודים אקדמיים יקרים, ולכן להשתמש בו לשימושים אחרים. האמת היא שהפיקדון ללימודים (החלק הגדול יותר שלו, המוגדר לשימושים אלה) יכול לכסות חלק משמעותי משכר הלימוד או מעלויות קורסים מקצועיים. גם אם הוא לא מכסה הכל, הוא מקל עליכם את הנטל הכספי בצורה דרמטית.

תכננו מראש מתי אתם רוצים להתחיל ללמוד ואיך אתם מתכוונים להשתמש בפיקדון. אל תחכו לרגע האחרון.

מימון לימודים מעבר לפיקדון: לא רק על מלגות חייל משוחרר

שכר לימוד, ספרי לימוד, דמי מחיה – לימודים עולים כסף, והרבה. הפיקדון הוא התחלה מצוינת, אבל בדרך כלל הוא לא מספיק. הטעות: להניח ש”יהיה בסדר” או שההורים יעזרו, בלי לתכנן מראש איך מממנים את כל העלויות.

יש הרבה אפשרויות מימון נוספות שכדאי לחקור:

• מלגות: יש המון מלגות ספציפיות לחיילים משוחררים, מלגות סוציו-אקונומיות, מלגות לפי תחום לימוד, ועוד. חפשו אותן, הגישו מועמדות. זו יכולה להיות עזרה משמעותית.
• הלוואות סטודנטים: בנקים ומוסדות פיננסיים מציעים הלוואות בתנאים נוחים לסטודנטים. השתמשו בהן בזהירות ורק במידת הצורך.
• עבודה במהלך הלימודים: עבודה חלקית (במגבלות זמן הלימודים כמובן) יכולה לעזור לממן את דמי המחיה.
• סיוע מהמשפחה: אם יש אפשרות כזו, שוחחו עם המשפחה על תמיכה אפשרית.

השקעה בלימודים היא לרוב השקעה משתלמת לעתיד, אבל חשוב שהיא לא תשאיר אתכם שבורים כלכלית עוד לפני שהתחלתם לעבוד בתחום.

הטיול הגדול: חוויה בלתי נשכחת (שלא תשאיר אתכם בלי שקל)

אחד החלומות הגדולים של משוחררים רבים הוא הטיול הגדול אחרי הצבא. לטייל בעולם, לראות מקומות חדשים, להכיר אנשים, פשוט לנשום חופש אחרי שנים במערכת סגורה. הטיול הזה הוא חוויה מעצימה ומפתחת, ואין סיבה לוותר עליה. אבל… יש דרך נכונה ויש דרך פחות נכונה לממן אותו.

כמה באמת עולה הטיול הגדול? הפתעה! הרבה יותר ממה שחשבתם

הטעות: לחשוב שהטיול עולה רק את עלות הטיסה וההוסטלים. בפועל, יש עוד המון הוצאות: אוכל, תחבורה מקומית, אטרקציות, ויזות, ביטוח נסיעות, ציוד, ומעל לכל – בזבוזים. פתאום אתם בחופש, עם חברים, באווירה משוחררת, וקצת קשה לשים גבולות להוצאות. ודמי הכיס שתכננתם שיספיקו לחצי שנה, נגמרים אחרי חודשיים.

תכנון תקציב לטיול הוא קריטי. בדקו מחירי טיסות, מחירי לינה ממוצעים באזורים בהם תטיילו, עלות מחיה יומית ממוצעת. קחו מקדם ביטחון להוצאות בלתי צפויות.

איך לממן את הטיול בלי לרוקן את החשבון (לגמרי)

לפני הכל, לא מממנים טיול מהפיקדון! הפיקדון מיועד לדברים שיבנו אתכם באזרחות, לא להוצאה חד פעמית שנגמרת. הטעות של שימוש בפיקדון לטיול היא אחת הטעויות הכי נפוצות והכי מצערות, כי היא מונעת מכם להשתמש בכסף הזה למטרות שבאמת ישרתו אתכם בעתיד (לימודים, עסק וכו’).

איך כן מממנים?

• עבודה מועדפת / עבודה זמנית לפני הטיול: זו הדרך הקלאסית והמומלצת. עבודה מועדפת מזכה גם במענק, וגם מאפשרת לחסוך סכום משמעותי יחסית במהירות. גם עבודה זמנית אחרת לפני הטיול היא אופציה טובה.
• חיסכון אישי: פשוט לחסוך כל שקל אפשרי בזמן השירות ובעבודה לפני הטיול.
• עבודה במהלך הטיול: במדינות מסוימות יש אפשרות לעבודה קצרה (למשל קטיף, עבודות חווה) שיכולה לממן חלק מהטיול או להאריך אותו.
• תכנון תקציב ודבקות בו: בזמן הטיול עצמו, היו מודעים להוצאות. לא חייבים לוותר על חוויות, אבל אפשר להיות יצירתיים (לישון בהוסטלים זולים, לבשל לעצמכם לפעמים, למצוא אטרקציות בחינם).

הטיול הגדול צריך להיות ממומן מעבודה וחיסכון ייעודיים לטיול, לא על חשבון העתיד הפיננסי שלכם.

שאלות ותשובות על טיול ופיננסים:

ש: האם מותר למשוך את הפיקדון לטובת הטיול הגדול?
ת: לא! הפיקדון לא מיועד למטרות טיול. הוא מיועד ללימודים, הכשרה מקצועית, הקמת עסק, או רכישת דירה. הוצאת כסף מהפיקדון לטיול אינה אפשרית במסלול הרגיל ותדרוש הליך ביורוקרטי מורכב (שלא תמיד מתאפשר) ותהווה שימוש לא נכון בכסף המיועד לבניית עתידכם.

ש: כמה כסף כדאי לחסוך לטיול הגדול?
ת: זה תלוי מאוד ביעד, באורך הטיול, ובסגנון הטיול. טווח רחב יכול לנוע בין 30,000 ל-80,000 ש”ח (ואפילו יותר) לטיול ארוך ביעדים יקרים. חשוב לעשות מחקר מקיף על יוקר המחיה ביעדים המתוכננים ולהוסיף מקדם ביטחון.

ש: האם עבודה מועדפת באמת משתלמת?
ת: כן, בהחלט. עבודה מועדפת לא רק מאפשרת לחסוך כסף מהשכר עצמו, אלא גם מזכה אתכם במענק כספי משמעותי בסוף התקופה הנדרשת. זהו מסלול שרבים מהמשוחררים בוחרים בו בדיוק מהסיבה הזו – הוא מספק בסיס כלכלי טוב יחסית לטווח קצר.

ש: האם עדיף לטייל מייד אחרי הצבא או קודם לעבוד ולחסוך?
ת: זו החלטה אישית, אבל מבחינה כלכלית, עדיף לעבוד ולחסוך קודם. זה מאפשר לממן את הטיול בלי לפגוע בפיקדון או להיכנס לחובות, וגם נותן לכם קצת אוויר כלכלי לחזרה לארץ ולמציאת עבודה או תחילת לימודים.

אז יצאתם לטייל/ללמוד/לעבוד, מה הלאה? (רמז: זה לא נגמר שם)

התקופה הראשונה אחרי השחרור היא רק ההתחלה. האזרחות היא מרתון, לא ספרינט. הטעויות הפיננסיות לא נגמרות בבזבוז הפיקדון או טיול ממומן לא נכון. יש עוד נקודות תורפה בהמשך הדרך.

בנקים, אשראי, וכל מה שאתם לא מבינים אבל חייבים להבין

פתאום אתם לקוחות “אמיתיים” בבנק. אתם מקבלים כרטיס אשראי עם מסגרת גדולה יותר, אולי פיתויים לקחת הלוואות קטנות. הטעות: לא להבין את העמלות הבנקאיות, להשתמש במסגרת האשראי כאילו זה כסף חינם, להיכנס למינוס “קטן” שגדל וצומח.

בנקים רוצים להרוויח. זה בסדר, זו עסק שלהם. אבל אתם צריכים להבין איך הם מרוויחים עליכם ואיך למנוע את זה. דברו עם הבנקאי, שאלו על עמלות, על ריביות. אל תפחדו לשאול הכל. זו האחריות שלכם לנהל את הכסף שלכם בחשבון.

שימוש חכם בכרטיס אשראי הוא שימוש רק בכסף שאתם יודעים שיש לכם לכסות. מינוס וריבית על המינוס זה פשוט כסף שאתם זורקים לפח.

חיסכון והשקעה: מילים מפחידות? לא אם מתחילים בקטן

אף אחד לא מצפה ממשוחרר טרי להתחיל להשקיע בבורסה או לתכנן פרישה לפנסיה. אבל הטעות: לא לחשוב על העתיד הפיננסי בכלל. העתיד הזה מגיע מהר יותר ממה שחושבים.

הדבר הכי חשוב זה להתחיל להבין את המושגים הבסיסיים:

• פנסיה: ברגע שאתם מתחילים לעבוד, המעסיק חייב להפריש לכם כספים לפנסיה. ודאו שהוא אכן עושה זאת. זה הכסף שיממן אתכם בעתיד הרחוק.
• קרן השתלמות: אם אתם זכאים (למשל בעבודה מסודרת), זו הטבה מצוינת ואפיק חיסכון והשקעה עם יתרונות מס. נצלו אותה.
• חיסכון: גם אם זה רק 100-200 ש”ח בחודש, פתחו הוראת קבע לחיסכון כלשהו. בפיקדון בבנק, בקרן כספית, או בכל אפיק שתבחרו. העיקר להתחיל לבנות את הרגל החיסכון.

אתם צעירים, יש לכם זמן בצד שלכם. גם סכומים קטנים שמושקעים או נחסכים לאורך זמן, צוברים ערך משמעותי בזכות הריבית דריבית.

לא לבד בסיפור הזה: איפה מקבלים עזרה וידע?

כל מה שדיברנו עליו – ניהול פיקדון, מציאת עבודה, לימודים, טיולים, התנהלות פיננסית בסיסית – יכול להיות מבלבל. זה בסדר להרגיש ככה. אתם עוברים שינוי גדול.

הטעות האחרונה והחשובה: לנסות לעבור את התקופה הזו לבד, בלי לבקש עזרה, בלי לחפש מידע. יש המון מקורות שיכולים לעזור לכם.

יש גופים רשמיים שמספקים מידע וסיוע למשוחררים (למשל דרך האגף והקרן לחיילים משוחררים), יש יועצים פיננסיים (גם כאלה שנותנים ייעוץ ראשוני בחינם או בעלות נמוכה), ויש אתרים כמו זה שאתם קוראים בו עכשיו, שמטרתם לרכז עבורכם את כל המידע החשוב.

אל תהססו לשאול שאלות. לחפש מידע. להתייעץ. תכנון פיננסי נכון בגיל צעיר הוא לא מותרות, הוא הכרח. הוא הבסיס שעליו תבנו את החיים שלכם באזרחות.

יציאה לאזרחות היא הרפתקה מדהימה.

הזדמנות לבנות את החיים שאתם רוצים.

הצד הכלכלי הוא חלק בלתי נפרד מהבנייה הזו.

אולי זה מרגיש מסובך או משעמם.

אבל הבנה בסיסית.

ותכנון קטן.

יכולים למנוע טעויות גדולות.

שיעלו לכם ביוקר בהמשך.

אז קחו את הידע הזה.

השתמשו במשאבים שעומדים לרשותכם.

ותתחילו את האזרחות ברגל ימין.

או ליתר דיוק.

ביד ימין.

עם ארנק מלא (בצורה אחראית, כמובן).

בהצלחה!