אז יצאתם מהצבא, עם אדרנלין של רס”ר בפקח ורצון עז לטרוף את העולם. יופי! רק שפעם “לטרוף את העולם” היה מסתכם בלהתגלגל על מזרן יוגה בהודו. היום? היום זה אומר למצוא עבודה. ורצוי אחת שתשלם יותר מביטול חשבון פלאפון, נכון? אתם רוצים לצעוק “אני פה! תנו לי צ’אנס!” אבל בלי שזה יישמע נואש, ובלי להיבלע בים של פוסטים משעממים שנראים כאילו הועתקו-הודבקו מאיזו תבנית ארכאית. אז איך גורמים לעסק הזה לקרות? איך הופכים פוסט חיפוש עבודה שלכם ללהיט ויראלי שמביא הצעות בלי שתצטרכו לשלוח קורות חיים ל-300 מקומות? בדיוק בשביל זה אתם כאן. תתכוננו, כי מה שתקראו עכשיו הולך לשנות את כללי המשחק. ולא, זה לא דורש תואר בתקשורת או קורס פוטושופ. רק קצת חשיבה מחוץ לקופסה – וכן, גם קצת ציניות בריאה. בואו נתחיל, הבוס מחכה.
הצעד הראשון לוויראליות: להפסיק להיות משעממים (זה קשה, אנחנו יודעים)
בואו נודה באמת. רוב פוסטים “מחפש עבודה” נראים כאילו נכתבו על ידי רובוט עם קורות חיים ביד. “מחפש עבודה בתחום ה… בעל ניסיון… שירותי…” נו, באמת? מי קורא את זה? חוץ מהדודה שלכם שאוהבת כל דבר שאתם עושים. העולם מלא באנשים שמחפשים עבודה. למה דווקא אתם? למה שישימו לב דווקא אליכם? כאן מתחיל הקסם האמיתי. אתם חייבים לגרום לאנשים לעצור. לגרום להם להבין שאתם לא עוד אחד. אתם אתם. וזה חשוב. זה כל הסיפור.
3 טעויות קטלניות שהורגות את הפוסט שלכם לפני שנולד
- העתק-הדבק מהקורות חיים: תפסיקו עם זה. פוסט הוא לא קורות חיים מקוצרים. קורות חיים נועדו לפורמט מסוים. פוסט ברשת חברתית נועד לדבר אליכם. הוא נועד להיות אישי. הוא צריך לספר סיפור.
- היעלמות בתפל: “אני פנוי למגוון תפקידים”. נהדר! כמו 99% מהאנשים. תהיו ספציפיים. תגידו מה אתם רוצים. מה בוער לכם בבטן. מה אתם יודעים לעשות באמת. אחרת אף אחד לא ידע איפה למקם אתכם.
- אנונימיות מוחלטת: “מחפש עבודה באזור המרכז”. כאילו אתם יחידה סודית. תנו קצת מעצמכם! תמונה מחייכת, איזה משפט אישי, משהו שיראה שאתם בני אדם ולא רק רשימת כישורים.
שאלה ותשובה:
ש: האם כדאי לפרט על כל התפקידים הצבאיים שלי?
ת: ממש לא! אתם לא צריכים לכתוב את היסטוריית הקרב שלכם. תבחרו את 1-2 התפקידים או הפרויקטים שהכי רלוונטיים לעולם האזרחי, או שמראים את היכולות שלכם (מנהיגות, פתרון בעיות, עמידה בלחץ). תנו מבט חטוף על מה שעשיתם, לא קורס מזורז בתולדות צה”ל.
הקסם הנסתר מאחורי “וואו”: איך הופכים מילים לכסף?
אוקיי, אז הבנו שלא משעממים. עכשיו איך גורמים לפוסט שלכם לא רק לעצור את הגלילה, אלא גם לגרום לאנשים לרוץ איתו? הסוד הוא בסיפור. אנשים אוהבים סיפורים. הם אוהבים רגש. הם אוהבים להרגיש שהם מכירים אתכם, אפילו אם הם רק קוראים כמה שורות בפייסבוק או בלינקדאין. וכן, אנחנו מדברים על פוסט שיעלה גם שם. בטח ששם. תחשבו על זה רגע. אתם קוראים פוסטים כל היום. איזה פוסט אתם זוכרים? כנראה זה שהצחיק אתכם, ריגש אתכם, או גרם לכם להרגיש משהו.
5 טיפים שיזניקו את הסיפור שלכם (ואתכם) קדימה
- התחילו בבום: המשפט הראשון הוא המאני טיים. הוא חייב לתפוס. משהו כמו “אחרי שניהלתי צבא קטן של חיילים במשך 3 שנים, עכשיו אני מוכן לנהל… את שוק המניות? את מחלקת השיווק? את פרויקט הקמת הרכבת הקלה? אתם בוחרים!” תנו להם תחושה של המשך.
- הומור וציניות במינון נכון: אל תפחדו להיות אתם. אם אתם מצחיקים, תהיו מצחיקים. אם אתם ציניים, תהיו ציניים. אבל בזהירות! לא להפוך את זה לבדיחה על חשבון אף אחד. פשוט תנו לאישיות שלכם לזרוח. זה משדר ביטחון וקלילות.
- ספרו על היכולות, לא רק על התפקיד: במקום “הייתי מפקד חמ”ל”, תכתבו “כמפקד חמ”ל, למדתי לקבל החלטות קריטיות תחת אש, לנהל צוות של 15 איש בו זמנית, ולסיים כל משימה לפני הדד ליין (גם אם הוא לא באמת היה קיים)”. הבנתם את ההבדל?
- הראו, אל תגידו: במקום לומר “אני מאוד אחראי”, תנו דוגמה קצרה שבה הייתם אחראים. אפילו אם היא מצחיקה. “אחרי שלוש שנים של להיות אחראי על נשקייה שלמה, אני חושב שאני די מוכן לנהל את המפתחות למשרד”.
- תמונה שווה אלף מילים (ויראליות): לא סלפי מהטיול בהודו (אלא אם כן זה רלוונטי לתחום). תמונה טובה שלכם, מחייכים, אולי קצת מקצועית, אולי עם משהו שמסמל אתכם. זה לא רק מוסיף חן, זה גם מגביר את הסיכוי שאנשים יקראו את הפוסט. תחשבו על זה כפרופיל היכרויות, אבל לעבודה.
שאלה ותשובה:
ש: כמה זמן פוסט כזה צריך להיות?
ת: מספיק ארוך כדי לספר את הסיפור שלכם, אבל מספיק קצר כדי שאנשים לא יתייאשו באמצע. תחשבו על 3-5 פסקאות קצרות, בנות 2-4 משפטים כל אחת. פוסטים ויראליים הם קצרים יחסית, אבל כל מילה בהם משמעותית. תנו בשר, אבל בלי שומן.
האם אתם באמת מכירים את עצמכם? (ולמה זה חשוב לפוסט שלכם)
אחת הטעויות הנפוצות היא לנסות להיות “הכל לכל אחד”. זה לא עובד. אף אחד לא רוצה “הכל”. הם רוצים מישהו שיודע בדיוק מה הוא רוצה, מה הוא מביא לשולחן, ואיפה הוא יכול להצטיין. אתם, החבר’ה מהצבא, יש לכם סט כישורים ייחודי שאין לאף אחד אחר. ניהול לחצים, חשיבה מחוץ לקופסה, עמידה ביעדים תחת איומים… אוקיי, אולי לא איומים בעבודה, אבל הבנתם את הרעיון. תנו לזה מקום בפרונט.
המפתחות לחשיפה עצמית שהיא גם הצגה עצמית מנצחת
- דברו על ה’למה’: למה אתם רוצים לעבוד בתחום הזה? מה מדליק אתכם? למה דווקא עכשיו? “אחרי 3 שנים של עבודה אינטנסיבית בניהול פרויקטים מורכבים בצה”ל, אני מרגיש שאני בשל לדבר הגדול הבא. אני רוצה להצטרף לחברה שיש לה חזון, ואני יכול להביא איתי את היכולת לתרגם חזון למציאות”.
- היכולות הרכות (soft skills) הן הזהב החדש: בצבא לא רק יורים ומפקדים. אתם לומדים לעבוד בצוות, לפתור בעיות בלתי צפויות, לקחת אחריות, להיות יוזמים, לתקשר ביעילות. אלה הדברים שמעסיקים מחפשים נואשות. תנו להם כותרות כמו “מומחה באלתור פתרונות תחת לחץ” או “קוסם ביצירת קשרי עבודה”.
- תנו דוגמאות קצרות וקליטות: אם אתם אומרים שאתם “יצירתיים”, תנו דוגמה קצרצרה. “בצבא למדתי איך להפוך שני בקבוקי קולה ומסקינטייפ למערכת קשר. אוקיי, לא באמת, אבל הבנתם את הפוטנציאל שלי לאלתור”.
שאלה ותשובה:
ש: מה אם אין לי ניסיון בכלל בתחום שאני רוצה?
ת: זה לא באמת “אין ניסיון”. יש לכם המון ניסיון מהצבא, מהתיכון, מפעילויות התנדבותיות. תחשבו על הכישורים שרכשתם ואיך הם מתחברים לתחום החדש. למשל, אם אתם רוכבים על אופנועים, זה מראה על משמעת עצמית. אם ארגנתם מסיבות לחברים, זה מראה על יכולות ארגון וניהול. תתחברו ל”למה” שלכם ולרצון ללמוד ולהתפתח. הרעב ללמידה הוא ניסיון בפני עצמו.
“לא רק ‘שלחו לי הודעה’: קריאה לפעולה שתגרום להם לקפוץ”
אוקיי, אז יצרתם פוסט מדהים. הוא מצחיק, הוא מרגש, הוא מסקרן. אבל אם בסוף הוא נגמר ב”אשמח לקורות חיים”, אז פספסתם בגדול. אתם חייבים לתת קריאה לפעולה (Call To Action – CTA) שתהיה מספיק חזקה, מספיק ברורה, ומספיק מפתה כדי שאנשים יפעלו. אל תצפו שהם ינחשו מה לעשות. תגידו להם בדיוק.
2 דרכים לגרום להם להגיב, לשתף, ולשכור אתכם!
- קריאה לפעולה יצירתית: במקום “לשלוח קורות חיים”, נסו: “אם אתם מכירים חברה שמשוועת למישהו/מישהי עם אש בעיניים ויכולת לגרום לדברים לקרות – תייגו אותם בפוסט! או שתשלחו לי הודעה פרטית וקפה עליי”. או “יש לכם רעיון איך לנצל את היכולות שלי? ספרו לי בתגובות!”.
- קריאה לשיתוף (בעדינות): אפשר לבקש שישתפו את הפוסט, אבל שוב, בצורה אישית ולא דורשנית. “אם הפוסט הזה עשה לכם חיוך, או אם אתם מכירים מישהו שיכול לעזור – אשמח שתפרגנו בשיתוף קטן. עזרה הדדית זה הדבר הכי ישראלי שיש!”
שאלה ותשובה:
ש: האם מותר לבקש שישתפו את הפוסט?
ת: בהחלט! אבל בעדינות ובלי להפוך את זה למסע צלב. תזכרו שאנשים אוהבים לעזור. אם הפוסט שלכם מעניין, מרגש או מצחיק, וברור שאתם באמת זקוקים לעזרה, הם ישתפו בשמחה. בקשה עדינה כמו “כל שיתוף קטן יכול לעשות הבדל גדול” היא לגיטימית לגמרי.
אז הפוסט עלה – מה עכשיו? המדריך למקסימום חשיפה
יצרתם את יצירת המופת. לחצתם “שלח”. עכשיו מה? עכשיו מתחיל השלב האמיתי של הוויראליות. פוסט לא הופך לוויראלי מעצמו. הוא צריך דחיפה. והדחיפה הראשונית חייבת לבוא מכם. תהיו פרואקטיביים. תזכרו שאתם לא מחכים שימצאו אתכם, אתם הולכים למצוא את העבודה!
3 דרכים להבטיח שהפוסט שלכם לא יתאדה באוויר (כמו הטיול אחרי צבא שלכם)
- תייגו את המי ומי: אם יש לכם קשרים לאנשי גיוס, מנהלי צוותים, או אנשים בתעשייה – תייגו אותם בפוסט (אם זה מתאים). לא בצורה ספאם, אלא ממוקדת. “רונית, חשבתי שזה עשוי לעניין אותך או מישהו שאת מכירה”.
- שתפו בקבוצות רלוונטיות: יש המון קבוצות פייסבוק ולינקדאין שמוקדשות לחיפוש עבודה או לתחומי עניין ספציפיים. תתחברו אליהן. תשתפו שם את הפוסט שלכם. אבל קודם, תקראו את חוקי הקבוצה! אל תהיו הספאמרים שכולם מתלוננים עליהם.
- הגיבו לתגובות (בזמן אמת): אם מישהו הגיב, שאל שאלה, או הציע עזרה – תגיבו! זה מראה שאתם קשובים, רציניים, ומעריכים את העזרה. זה גם עוזר לאלגוריתם להבין שהפוסט שלכם מעניין ומעורר אינטראקציה.
שאלה ותשובה:
ש: האם תמונה באמת משנה?
ת: תמונה היא קריטית! היא הדבר הראשון שאנשים רואים. תחשבו על זה כעל כרטיס ביקור ויזואלי. תמונה טובה ומחייכת מגבירה את הסיכוי שאנשים יקליקו ויקראו. היא משדרת אמינות, מקצועיות, וגישה חיובית. בלי תמונה טובה, אתם מפספסים חלק ענק מהפוטנציאל הוויראלי.
אז הנה זה. המדריך המלא ליצירת פוסט חיפוש עבודה שלא סתם “יעלה”, אלא יפוצץ את הרשת ויביא לכם את ההצעות שאתם חולמים עליהן. זה לא קסם, זה לא נוסחת פלא. זה פשוט עבודה חכמה, קצת יצירתיות, והרבה אומץ להיות אתם. אז קדימה, צאו לדרך, תכתבו את הפוסט שישנה את החיים שלכם. אנחנו מחזיקים לכם אצבעות, וכן, אנחנו נהיה הראשונים לשתף.
