אז, נחתתם. הסדיר מאחוריכם. נכנסתם לשוק העבודה, אולי התחלתם איזה ג’וב, אולי אפילו נשמע סבבה בהתחלה, אבל עכשיו? וואו. זה פשוט לא זה. תחושה מוכרת? לגמרי. אתם ממש לא לבד בסיפור הזה. הלב פשוט צועק “די!” והמוח מתחיל לרוץ בקצב מסחרר. אתם מרגישים שהשקעתם זמן, אולי אפילו קצת נשמה, במשהו שפשוט לא מצית בכם שום ניצוץ. אל דאגה. זו לא תקלה בתוכנה. זו פשוט הדרך שלכם להבין מה אתם באמת רוצים. אז קחו נשימה עמוקה. כי מהרגע הזה והלאה, אנחנו הולכים לפרק את המצב הזה לגורמים. נבין יחד למה זה קורה, איך לגשת לזה בראש קר ובעיקר, איך להפוך את הבלגן הזה להזדמנות אדירה. הולך להיות מעניין, מבטיח. נצלול פנימה?
המשימה הבאה: מה עושים כשקולטים שהג’וב הנוכחי הוא פחות ‘שגר ושכח’ ויותר ‘שגר ושכח אותי’?
אחרי שחרור, יש כל כך הרבה ציפיות. גם שלכם מעצמכם, וגם של הסביבה. למצוא עבודה. להרוויח כסף. להיכנס לשגרה “אזרחית”. לפעמים, מרוב הרצון לסמן וי, אנחנו קופצים למים לפני שבכלל בדקנו אם יש שם כרישים, או סתם מים רדודים משעממים. פתאום, שבוע רודף שבוע, חודש רודף חודש, ואתם מוצאים את עצמכם מתעוררים בבוקר עם תחושה קלה של ‘דז’ה וו’ מהשבוע שעבר. ומהשבוע שלפניו. ובכלל, מכל החיים. העבודה היא לא רק מקור הכנסה. היא מקום שבו אנחנו מבלים חלק עצום מהחיים שלנו. כמעט כמו בית שני. אז אם הבית השני שלכם מרגיש כמו מחנה אימונים שחור ומדכא, משהו חייב להשתנות. זו לא גזירת גורל. זו נקודה מצוינת להתחיל ממנה את הדרך האמיתית שלכם.
המפתח הוא לא להיבהל מהתחושה הזו. היא טבעית. אפילו בריאה. היא סימן שהנפש שלכם דורשת יותר. יותר עניין, יותר משמעות, יותר התאמה. בואו נבין איך מתייחסים לזה כמו אל משימה מבצעית, עם שלבי ביצוע ברורים ואפשרויות להתמודדות.
שאלה ותשובה:
ש: אני מרגיש שאני לא אוהב את העבודה שלי, אבל מפחד לוותר על היציבות הכלכלית. מה עושים?
ת: חשוב להבין שאתה לא צריך לקפוץ ישר למים. תכנון הוא שם המשחק. נתחיל בלהבין בדיוק מה מפריע לך, כמה זמן אתה יכול “לסבול” את המצב הקיים, ומהן האפשרויות האמיתיות שלך. יציבות היא חשובה, אבל לא במחיר אושר וסיפוק. לפעמים אפשר למצוא פתרונות יצירתיים שיאפשרו לך לשמור על היציבות ובו זמנית לחפש את הדבר הבא.
פענוח הצפנים: 7 שאלות חדות שיעזרו לכם להבין מה באמת קורה במוח (ובכיס)
לפני שאתם רצים לעשות שינוי דרסטי, בואו נעצור רגע ונתחקר את המצב. כמו בתחקיר אחרי פעילות חשובה, חשוב להבין את הפרטים. זה יחסוך לכם הרבה כאב ראש בהמשך, והרבה ריצות מיותרות.
1. האם זו רק תקופה רעה או שזה ‘לא זה’ בכלל?
לפעמים, כולם עוברים תקופות קשות בעבודה. לחץ, משימות מתישות, חילופי צוות. איך מבחינים בין “גל תקופתי” לבין “הספינה טובעת ואין לי מציל”? שאלו את עצמכם: מתי התחילה התחושה הזו? האם היו תקופות טובות יותר? אם התחושה היא קבועה ולא קשורה לאירועים ספציפיים, כנראה שזה יותר מ”סתם תקופה”.
2. מה חסר לי באמת? פשוט משעמם, או שאני לא מרגיש שייך?
נסו לזהות את השורש. האם המשימות חוזרות על עצמן ואין בהן אתגר? האם אתם לא מרגישים שמעריכים אתכם? אולי הקולגות לא משדרים איתכם על אותו גל? יכול להיות שהאווירה הכללית בחברה פשוט לא מתאימה לאופי שלכם. אולי אתם מרגישים שאתם לא תורמים מספיק, או שהעבודה שלכם חסרת משמעות. תחושת משמעות היא אחד הדברים החשובים ביותר. כמו בצה”ל, גם באזרחות – אנחנו צריכים להרגיש שאנחנו עושים משהו טוב. משהו חשוב.
3. מה אני באמת רוצה לעשות כשאני ‘אגדל’ (שוב)?
זו שאלה של מיליון דולר. ועכשיו, כשיש לכם קצת יותר ניסיון חיים (גם מהצבא וגם מהעבודה הנוכחית), אתם בנקודה טובה יותר לענות עליה. תחשבו על מה אתם אוהבים לעשות. איזה פעילויות גורמות לכם לשכוח מהזמן? איזה נושאים מעניינים אתכם? אל תחשבו רק על משרות קיימות, אלא על תחומי עניין וכישרונות טבעיים.
4. כמה קריטי עניין הכסף כרגע? והאם הוא באמת הסיבה הבלעדית לאי שביעות הרצון?
הכסף הוא כמובן חשוב. הוא מאפשר עצמאות, טיולים, לימודים. אבל האם הוא המניע היחיד שלכם? האם אם הייתם מרוויחים פי שניים, הייתם נשארים באותה עבודה אומללה? לפעמים, כשיודעים מה מפריע, אפשר למצוא דרכים להשלים הכנסה בלי להיתקע בעבודה שלא אוהבים. וחשוב לזכור, אושר לא נמדד רק ביתרה בבנק.
5. האם יש לי אופק קידום? ואם כן, האם הוא בכלל מעניין אותי?
לפעמים התחושה הרעה נובעת מתקיעות. אין לאן להתקדם, אין אתגרים חדשים. בדקו אם יש אפשרויות לקידום בתוך החברה. האם יש תפקידים אחרים שיכולים לעניין אתכם? אם כן, האם אתם מוכנים להשקיע בשבילם? ואם אין, האם זה מספיק משמעותי כדי לחפש אתגרים במקום אחר?
6. מה למדתי מהחוויה הזו? (כן, גם מזה לומדים!)
כל חוויה, גם פחות מוצלחת, היא שיעור. מה הבנתם על עצמכם מהעבודה הזו? מה אתם מחפשים בתפקיד הבא? מה אתם יודעים בוודאות שאתם לא רוצים? הלקחים האלה הם קריטיים כדי לא לחזור על אותן טעויות בעתיד. רשמו אותם. הם הולכים לשמש אתכם הרבה.
7. מהם הקווים האדומים שלי? מה אני לעולם לא מוכן לקבל בעבודה?
כל אחד וה”לא” הגדול שלו. עבור אחד זו שעות עבודה מטורפות, עבור אחר זו אווירה עכורה, ועבור מישהו שלישי זה חוסר אפשרות לביטוי עצמי. זיהוי הקווים האדומים יעזור לכם לסנן הצעות עבודה עתידיות ולחסוך זמן ואנרגיה. זה המצפן האישי שלכם.
שאלה ותשובה:
ש: אני מרגיש שאני לא יודע מה אני רוצה לעשות בחיים. איך מגלים את זה?
ת: הרבה אנשים חשים ככה. הדרך הטובה ביותר היא לחקור: לנסות קורסים קצרים, להתנדב בתחומים שמעניינים אותך, לדבר עם אנשים שעושים עבודות שונות, לקרוא ספרים ומאמרים. לפעמים, ההבנה באה מתוך ניסוי וטעייה. תהיה פתוח לאפשרויות, ואל תחשוש לנסות דברים חדשים.
תוכנית מילוט א’א: 3 מסלולים מנצחים ליציאה חלקה מהלופ (וחישוב מסלול מחדש)
אחרי שפירקנו את הבעיה לגורמים, הגיע הזמן לפעול. זכרו: אף אחד לא רוצה להיתקע במקום שלא עושה לו טוב. יש לכם כוח לשנות. בואו נראה איך.
מסלול 1: שדרוג המצב הקיים – האם אפשר לתקן את מה שבור?
לפני שקופצים החוצה, שווה לבדוק אם אפשר לתקן את מה שיש. לפעמים, שינויים קטנים יכולים לחולל פלאים. אולי אפשר לדבר עם המנהל על שינוי תפקיד, קבלת אחריות נוספת, או פשוט לשתף בקשיים שאתם חווים. לעיתים קרובות, חברות יעדיפו לשמר עובד טוב (גם אם קצת מתוסכל) מאשר לגייס ולהכשיר עובד חדש. תראו יוזמה. תציעו פתרונות. תגידו מה אתם צריכים. מי יודע, אולי יש שם אוזן קשבת ופתרון יצירתי שמחכה לכם ממש מתחת לאף.
מסלול 2: קפיצה למים עמוקים – מחפשים אתגר חדש לחלוטין
אם הגעתם למסקנה שאין דרך לתקן את המצב הקיים, או שפשוט מיציתם את התחום כולו, הגיע הזמן לחפש אתגר חדש. זה יכול להיות בתחום דומה עם טוויסט, או קפיצה לתחום אחר לחלוטין. התחילו לחקור את שוק העבודה. תבדקו משרות שונות, חברות שונות, תעשיות אחרות. נצלו את כישורי הנטוורקינג שלכם (כן, גם אם אתם רק מכירים אנשים מהסדיר!). אל תפחדו לנסות דברים שלא חשבתם עליהם. אחרי הכל, מי אמר שטירונות זה רק פעם בחיים?
מסלול 3: השקעה בעתיד – חוזרים לספסל הלימודים (בכיף, לא בכוח)
לפעמים, הדרך הנכונה היא לחזור ללמוד. לא רק תואר אקדמי, אלא גם קורסים מקצועיים, הכשרות, או אפילו סדנאות קצרות. תחשבו על זה כעל השקעה בעצמכם. זו הזדמנות לרכוש כלים חדשים, להיפתח לתחומים שלא הכרתם, ואולי אפילו לפגוש אנשים חדשים שיפתחו לכם דלתות. הלימודים יכולים להיות במקביל לעבודה (כן, זה קשה, אבל אפשרי!) או אחריה. תלוי במצב הכלכלי ובנפשי שלכם. העיקר שתבחרו משהו שבאמת מעניין אתכם, לא משהו ש”חייבים” לעשות.
שאלה ותשובה:
ש: האם כדאי לי להתפטר לפני שאני מוצא עבודה חדשה?
ת: ברוב המקרים, התשובה היא לא. עדיף לחפש עבודה כשאתה עדיין מועסק. זה נותן לך יותר שקט נפשי, כוח מיקוח טוב יותר, ומונע פערים בקורות החיים. התפטרות כדאי לשקול רק במקרים קיצוניים של סביבת עבודה רעילה או כאשר יש לך מספיק חסכונות כדי לפרנס את עצמך לתקופה ארוכה וברורה.
האם טיול גדול אחרי הצבא זה פתרון או בריחה? התשובה מפתיעה (אבל הגיונית!)
אז הגעתם למצב של “די, בא לי לזרוק הכל ולטוס להודו/דרום אמריקה/ניו זילנד”. מכירים את זה? זה טבעי לגמרי. אחרי תקופה לוחצת בעבודה שלא אוהבים, החלום על בריחה הוא מפתה במיוחד. והאמת? טיול גדול יכול להיות פתרון נהדר. אבל לא בתנאי שזה בריחה.
טיול יכול להיות כלי מדהים להתפתחות אישית. הוא נותן פרספקטיבה, מאפשר לכם לנשום אוויר אחר, לפגוש אנשים חדשים, ללמוד על תרבויות אחרות ובעיקר – ללמוד על עצמכם. אתם תגלו כוחות שלא ידעתם שקיימים בכם, יכולות הסתגלות שאתם אפילו לא מדמיינים, וגם תחביבים חדשים לגמרי. זה זמן נהדר לחשוב, להתבונן, ולתכנן את הצעד הבא בחיים ברוגע, בלי לחץ של “מה עכשיו?”.
אבל חשוב לזכור: טיול הוא לא תחליף להחלטות. הוא לא יפתור את הדילמות שלכם אוטומטית. הוא רק ייתן לכם את המרחב הנפשי והזמן הנדרש כדי לעבד אותן. אז אם אתם מתכננים טיול, תנו לו מטרה. לא רק לטייל, אלא גם לחשוב, לתכנן, להתפתח. כשחוזרים, יש לכם בנק של חוויות ושיעורים, וראש הרבה יותר צלול כדי לקבל את ההחלטות הנכונות.
שאלה ותשובה:
ש: אני רוצה לטייל, אבל חושש שאחזור “בלי כלום” ובלי כיוון.
ת: ההפך הוא הנכון! אם תצא לטיול עם ראש פתוח ומוכנות ללמוד, תחזור עם המון. נסה לשלב בטיול חוויות שיכולות לתרום לך גם מקצועית – אולי התנדבות, לימוד שפה חדשה, או אפילו סתם ללמוד להכיר אנשים מרקעים שונים. גם טיול “סתם” מלמד המון על ניהול תקציב, הסתגלות, פתרון בעיות ועצמאות. כל אלה הם כישורים שווים זהב בשוק העבודה.
להפוך את הלימון למוחיטו: 5 צעדים מעשיים לשינוי קריירה שפוי ומוצלח
אוקיי, החלטתם שצריך שינוי. וזה נהדר. עכשיו, איך עושים את זה נכון? לאט ובזהירות, כמו שמפרקים פצצה. רק שהפצצה הזו היא העתיד המקצועי שלכם. וזה די מרגש!
1. מחקר שוק מעמיק (או, “איפה הכסף ואיפה אני?”)
אחרי שזיהיתם תחומי עניין, בואו נראה איפה זה פוגש את המציאות. אילו משרות קיימות בתחומים האלה? מהם התנאים? מה השכר הממוצע? אילו כישורים נדרשים? השתמשו ברשתות חברתיות מקצועיות (כן, לינקדאין הוא חבר שלכם!), אתרי דרושים, ומאמרים מקצועיים. אל תפחדו לחפור. זה הזמן לגלות את כל הפינות הנסתרות של שוק העבודה. ככל שתדעו יותר, כך תהיו מוכנים יותר.
2. נטוורקינג אמיתי (לא רק בלייקים בפייסבוק!)
הכוח של קשרים הוא עצום. דברו עם אנשים. ספרו להם מה אתם מחפשים. בקשו מהם לשתף מניסיונם. יכול להיות שלחבר שלכם מהצבא יש אח שעובד בתחום שמעניין אתכם. אולי למדריכה שלכם יש חברה בחברת הייטק שאתם רוצים להכיר. תופתעו לגלות כמה אנשים שמחים לעזור כשפונים אליהם בנימוס ובכוונה אמיתית. זה לא “להציק”, זה “לרשת”.
3. השקעה בכישורים (והפעם, בכישורים שבאמת תשתמשו בהם)
ברגע שאתם יודעים לאן אתם שואפים, תתחילו לרכוש את הכישורים הנדרשים. קורסים אונליין (Coursera, Udemy), סדנאות פרונטליות, התמחות קצרה, או אפילו פרויקטים אישיים שיציגו את היכולות שלכם. העולם של היום מציע אינסוף אפשרויות ללמידה. תהיו חכמים ותשקיעו בזמן ובכסף במקומות שיניבו לכם הכי הרבה תשואה.
4. בניית קורות חיים ולינקדאין מנצחים (כי רושם ראשוני הוא הכל)
עכשיו, כשיש לכם כיוון וכישורים, הגיע הזמן “למכור” את עצמכם. קורות חיים צריכים להיות מותאמים לכל משרה ומשרה. לא סתם העתק-הדבק. הדגישו את הכישורים הרלוונטיים, את הניסיון הצבאי שלכם (כן, הוא רלוונטי!) ואת כל מה שלמדתם. פרופיל הלינקדאין שלכם הוא כרטיס הביקור הדיגיטלי שלכם. שימו בו תמונה טובה, תקציר מרתק, והדגישו את החוזקות שלכם. אל תפחדו להיות יצירתיים, אבל תמיד מקצועיים.
5. הכנה לראיונות (ולא רק לראיון אצל המפקד!)
ראיון עבודה זה כמו מבחן. צריך להתכונן אליו. חקרו את החברה, את התפקיד, ונסחו תשובות אפשריות לשאלות נפוצות. תחשבו על דוגמאות מהצבא או מעבודות קודמות שימחישו את היכולות שלכם. תתכוננו לשאלות כמו “למה עזבת את העבודה הקודמת?” (עכשיו יש לכם תשובה מנומקת וחיובית!). תגיעו לבושים בהתאם, מוקפדים, ועם חיוך. ביטחון עצמי זה שם המשחק.
שאלה ותשובה:
ש: איך אני הופך את הניסיון הצבאי שלי לרלוונטי עבור מעסיקים אזרחיים?
ת: פשוט מאוד! כמעט כל תפקיד צבאי מקנה כישורים אדירים: יכולת עבודה בלחץ, ניהול צוות, פתרון בעיות, משמעת עצמית, יוזמה, למידה מהירה, עבודה בצוות, אחריות. תמפו את הכישורים האלה שרכשתם ותנו דוגמאות קונקרטיות מחוויותיכם בצבא. למשל, במקום “מפקד מחלקה”, תכתבו “ניהול צוות של 30 חיילים, אחריות על תכנון והוצאה לפועל של משימות מורכבות, הנעת אנשים להשגת יעדים”.
בונוס: 4 דברים קטנים שחייבים לזכור בדרך לפסגה (וגם בדרך למטבח)
המסע הזה אולי נשמע כמו תוכנית גאונית, אבל כמו בכל מסע, יש גם קשיים. הנה כמה דגשים שיעזרו לכם לשמור על הראש מעל המים, ועל מצב הרוח בשמיים:
1. תכנון פיננסי – בנק קטן ומוגן
לפני שאתם קופצים לשינויים גדולים, ודאו שיש לכם כרית ביטחון כלכלית. חסכונות שיספיקו לכמה חודשים, גם אם משהו משתבש. זה יוריד מכם המון לחץ ויאפשר לכם לקבל החלטות נכונות ולא מתוך פאניקה. תחשבו על זה כעל “קרן חירום” אישית. כמו בצה”ל, תמיד צריך תוכנית מגירה.
2. שמרו על הנפש – הכל מתחיל ונגמר בראש
שינויים הם מרגשים, אבל גם מלחיצים. הקפידו לשמור על עצמכם: תתאמנו, תאכלו בריא, תישנו מספיק, ובעיקר – תפנו זמן לדברים שאתם אוהבים לעשות. תנו לעצמכם “שסתומי בטחון” לשחרור לחץ. אם אתם מרגישים שאתם טובעים, אל תתביישו לבקש עזרה מחברים, משפחה, או איש מקצוע. הנפש שלכם היא הנכס הכי יקר שיש לכם.
3. בנו מערכת תמיכה – אתם לא לבד בקרב הזה
ספרו לחברים קרובים, למשפחה, או לבן/בת הזוג על התחושות והתוכניות שלכם. קבלו מהם עידוד, פידבק, ואוזן קשבת. הידיעה שיש לכם אנשים שאוהבים ותומכים בכם היא מנוע אדיר להצלחה. אף אחד לא צריך לעבור מסע כזה לבד. במיוחד אחרי צבא, כולנו צריכים כתף תומכת.
4. סבלנות והתמדה – רומא לא נבנתה ביום אחד (וגם לא קריירה מצליחה)
שינוי לוקח זמן. יכולות להיות אכזבות, דחיות, או רגעים שבהם תרגישו שאתם רוצים לוותר. זה בסדר. תמשיכו ללמוד, להשתפר, ולחפש. זכרו את המטרות שלכם. כל “לא” מקרב אתכם ל”כן”. ההתמדה היא המפתח. כמו באימון מסכם – ממשיכים לרוץ גם כשכואב, כי יודעים שבסוף מגיעים ליעד. ואתם? אתם גיבורים. כבר הוכחתם את זה.
אז הנה, הגעתם עד לכאן. אתם חמושים בכל הכלים הנדרשים כדי לפענח את הבלגן בראש, להבין מה באמת מניע אתכם, ולצאת לדרך חדשה. דרך שתהיה הרבה יותר מותאמת לכם, ליכולות שלכם, ולרצונות האמיתיים שלכם. המסע הזה, מהצבא לאזרחות, ומשם למציאת המקום הנכון שלכם, הוא מסע של גילוי עצמי. אתם מסוגלים להכל, יש לכם את הכלים, והכי חשוב – יש לכם את האומץ. אז קדימה, צאו לדרך. העולם מחכה לכם.