עבודה במרכז מול פריפריה – איפה משתלם יותר?

זהו, נגמר.
שמונה־עשרה של ספטמבר, הדרגה ירדה, הדיסקית נחה במגירה ופתאום אתם עומדים שם.
עם חולצת טי־שירט אזרחית, בלי פקודות ובלי מסעות.
ברוכים הבאים לחיים האמיתיים!
אבל רגע, מה עושים עכשיו?
איפה מתחילים בכלל?
השוק האזרחי מרגיש לפעמים כמו שטח אימונים חדש, אבל הפעם בלי מפה.
ובדיוק בשביל זה אנחנו כאן.
המאמר הזה הולך לפתוח לכם את הראש, לתת לכם את כל הכלים ולשים אתכם עם רגל אחת כבר בפנים.
תשכחו מכל מה שחשבתם שאתם יודעים – אנחנו הולכים לצלול עמוק, בלי חרטוטים, ללב העניין.
כי הבחירות שתעשו עכשיו, הן לא סתם בחירות.
הן הכוונות לטיל שאתם הולכים לשגר לחייכם.
וכן, אנחנו הולכים לדבר על השאלה הבוערת מכולן: מרכז או פריפריה?
האם התשובה נמצאת קרוב לבית קפה אופנתי בתל אביב, או דווקא בשקט הפסטורלי של הצפון הרחוק?
בואו נצא לדרך, זה הולך להיות מעניין.

מרכז או פריפריה? הבחירה שתקבע את הטיול שלכם בחיים האזרחיים

אז ירדתם מהאוטובוס של השחרור, נשמתם עמוק את אוויר החופש, ואחרי כמה ימים של שינה והשלמת סדרות, הדבר הראשון שקופץ לכם לראש זה כנראה “עבודה”. ומיד אחרי זה, אולי, “איפה?” ובכן, חברים יקרים, זו לא סתם שאלה של לוגיסטיקה. זו שאלה של אופי, של חיים, של אקלים. בואו נפרק את זה כמו שצריך, כדי שלא תצטרכו לנחש.

הפאזל הכלכלי: איפה כסף הופך ל… יותר כסף?

בואו נדבר תכל’ס. כסף. הדלק של החיים האזרחיים. וכשזה נוגע לכסף, מיקום הוא הכל. כמו שבצבא “מיקום” אומר אם תישנו במזגן או באוהל, בחיים האזרחיים זה אומר אם תישנו ברווחה או בחובות.

• • המרכז: מגרש המשחקים של ההייטק והחיים היקרים.

תל אביב, רמת גן, הרצליה, רעננה – השמות האלה מצלצלים כמו מנגינת הצלחה. כאן יושבות חברות ההייטק הגדולות, המשרדים המבריקים, הסטארט־אפים עם שולחנות הפינג-פונג והכלבים במשרד. המשכורות? לרוב גבוהות יותר. הביקוש לעובדים? לפעמים בשמיים, במיוחד אם יש לכם ידע טכנולוגי או ניסיון מהצבא שמתחבר לעולם הסייבר/תקשוב. אבל רגע, יש קאץ’. והקאץ’ הזה גדול. שכר דירה. עלות מחיה. פשוט הכל. קפה הפוך ב-18 שקל, דירת חדר קטנה ב-4,500 שקל. פתאום אתם מבינים למה כולם שותפים.

• • הפריפריה: איפה השקט שווה זהב (ועלות מחיה נמוכה).

אז כן, אולי אין פה פאבים שיש להם שם של חיה מוזרה, אבל יש פה משהו אחר. שקט. שלווה. ובעיקר – שכר דירה ידידותי לכיס. בפריפריה, מחירי הדיור יכולים להיות נמוכים בעשרות אחוזים. גם עלויות מחיה כלליות, כמו קניות בסופר או בילויים, לרוב זולות יותר. המשכורות, בואו נודה באמת, עשויות להיות נמוכות יותר בחלק מהמקצועות, אבל כשההוצאות שלכם חתוכות בחצי, פתאום אתם מגלים שיש לכם יותר כסף פנוי. כן, הייתם מאמינים?

שאלת מחץ: אז איפה אני באמת חוסך יותר כסף – במרכז עם משכורת גבוהה והוצאות ענקיות, או בפריפריה עם משכורת קצת פחות מרשימה אבל עלות מחיה נמוכה?
תשובה מהירה: תלוי איזה סוג של חיסכון אתם מחפשים. אם אתם רוצים “להרוויח” הרבה על הנייר, המרכז קורץ. אם אתם רוצים “לשמור” הרבה מהכסף שנכנס לכם לחשבון, הפריפריה יכולה להיות מפתיעה לטובה. תחשבו על זה כעל משוואה: הכנסה פחות הוצאה שווה חיסכון. לפעמים, צד ה”הוצאה” הוא החשוב ביותר.

הבונגלו התאילנדי לעומת הדירה השכורה: מה עושים אחרי הצבא?

טוב, אז חסכתם קצת כסף (או שאתם מתכננים לחסוך). מה הלאה? הטיול הגדול? לימודים? עבודה אמיתית? הנה כמה זוויות שצריך לקחת בחשבון, והן בהחלט מושפעות מהבחירה בין מרכז לפריפריה.

• • לגבי הטיול הגדול:

אם אתם חולמים על תאילנד, דרום אמריקה או הודו, עבודה ראשונה אחרי צבא היא לרוב ג’וב זמני שנועד לצבירת הון. במרכז תמצאו יותר אפשרויות לעבודות “סטודנטיאליות” או זמניות, כמו מלצרות, עבודה בברים, שירות לקוחות. בפריפריה, ייתכן שתמצאו עבודות פחות “זוהרות” אבל יציבות, למשל בחקלאות, תעשייה או מלונאות מקומית, שיאפשרו לכם לחסוך בקצב טוב ולחיות בעלות נמוכה יותר. שוב, זה עניין של העדפה אישית. האם אתם מעדיפים את ה”טירוף” של המרכז כדי לחסוך מהר, או את השקט של הפריפריה?

• • לגבי לימודים:

המרכז עמוס במוסדות אקדמיים נחשבים – אוניברסיטאות תל אביב, בר אילן, המרכז הבינתחומי בהרצליה ועוד. ההיצע של תארים, מסלולים, ומכינות קדם-צבאיות הוא עצום. מצד שני, גם התחרות ענקית, ושוב, עלויות המחיה מטורפות. בפריפריה תמצאו מכללות אוניברסיטאיות, שלוחות של אוניברסיטאות, ומכללות מקצועיות מצוינות, שלעיתים מציעות יחס אישי יותר, אווירה קהילתית, וכן – שכר לימוד ועלויות מחיה נמוכות יותר. בנוסף, בפריפריה ישנם לא מעט מסלולי לימוד ייחודיים שקשורים לתעשייה המקומית, כמו חקלאות, קיימות, תיירות, או תעשיית ייצור.

• • לגבי מציאת עבודה “אמיתית”:

אם אתם יודעים בדיוק מה אתם רוצים לעשות, חשוב למפות איפה נמצאות ההזדמנויות. הייטק – מרכז, חד וחלק. אבל מה לגבי חינוך? תיירות? בריאות? תעשייה מסורתית? אלו תחומים שקיימים ואף פורחים גם בפריפריה, לעיתים עם ביקוש גבוה יותר לעובדים ותחרות נמוכה יותר. ואל תתפלאו, גם בפריפריה צומחים אקוסיסטמים טכנולוגיים מרתקים. אילת, באר שבע, ירוחם, הגליל – אל תפסלו על הסף. לפעמים יהלומים מסתתרים במקומות שלא ציפיתם.

שאלת מחץ: אני רוצה ללמוד תואר בהנדסת תוכנה. האם עדיף לי ללמוד דווקא באוניברסיטה במרכז?
תשובה מהירה: לא בהכרח. ישנן אוניברסיטאות ומכללות מצוינות ברחבי הארץ (כמו אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, לדוגמה), והרבה חברות הייטק פותחות שלוחות בפריפריה בדיוק בגלל המוחות המבריקים שיוצאים מהן. מה שחשוב זה איכות הלימודים, הסילבוס, והחיבור לתעשייה, פחות המיקום הגיאוגרפי בלבד.

החיים עצמם: חברים, פאבים, טבע ו… פקקים?

מעבר לכסף וללימודים, יש את מה שאנחנו קוראים לו “החיים”. וגם פה, הבחירה בין מרכז לפריפריה היא קריטית.

• • המרכז: אדרנלין, אנונימיות ומיליון אופציות.

אם אתם אוהבים את הקצב המהיר, את חיי הלילה התוססים, את היכולת לבחור בין עשרות מסעדות ובתי קפה, את המגוון התרבותי הבלתי נגמר – המרכז זה אתם. אתם תרגישו חלק מטרנד, מתוך משהו שקורה. מצד שני, אתם תרגישו גם את הבדידות של ההמון. את האנונימיות. את הפקקים האינסופיים. ואת התחושה שאתם תמיד רצים אחרי הזנב של עצמכם.

• • הפריפריה: קהילתיות, שקט ואיכות חיים אחרת.

בפריפריה, החיים זורמים בקצב אחר. יש יותר ירוק בעיניים, יותר אוויר נקי, ופחות צפירות. הקהילתיות חזקה יותר, וקל יותר ליצור קשרים חברתיים עמוקים. אם אתם אוהבים טיולי טבע, פעילויות חוץ, ואווירה של “כולם מכירים את כולם”, הפריפריה תתאים לכם כמו כפפה ליד. החסרונות? פחות אופציות בילוי, פחות מגוון תרבותי, ופחות תחושה של “להיות במרכז העניינים”. אבל מי אמר שזה רע?

שאלת מחץ: האם קשה יותר למצוא חברים או להתאקלם חברתית בפריפריה אחרי הצבא?
תשובה מהירה: לא בהכרח. בפריפריה, דווקא בגלל האופי הקהילתי, קל יותר להיכנס למעגלים חברתיים דרך פעילויות מקומיות, עבודה, או אפילו דרך השכנים. במרכז, למרות שיש המון אנשים, קל יותר ללכת לאיבוד ולהרגיש לבד בתוך ההמון. זה פשוט דורש גישה שונה.

4 דברים שאף אחד לא מספר לכם על ההבדלים באמת

בואו נדבר קצת על מה שמתחת לפני השטח. מה שמגלים רק כשחיים את זה באמת.

1. הזדמנויות בלתי צפויות: במרכז, כולם מתחרים על אותם הדברים. בפריפריה, לפעמים אתם הראשונים לזהות צורך, הזדמנות, או נישה שלא קיימת במרכז. יזמות קטנה, מיזם חברתי, או אפילו עבודה בחברה מקומית שהופכת להיות חברת ענק – כל אלו קורים שם בשיא הכיף.
2. פחות הסחות דעת: במרכז, קל מאוד ליפול למלכודת ה”מה כולם עושים”. לנסוע לשטוף את הראייה בחנויות, ללכת לבר כזה או אחר, פשוט כי כולם שם. בפריפריה, השקט מאלץ אתכם להסתכל פנימה, לפתח תחביבים חדשים, ולגלות מה באמת מעניין אתכם. זה יכול להיות שער לצמיחה אישית מטורפת.
3. אפשרויות דיור יצירתיות: במרכז, לרוב זה או דירה קטנה ויקרה, או שותפים. בפריפריה? אפשרות לגור בקיבוץ, מושב, קהילה צעירה. לרוב גם עם עזרה במציאת עבודה או מסגרות חברתיות. פתאום יש לכם “כפר” משלכם.
4. השפעה אמיתית: בקהילות קטנות יותר, קל יותר להשפיע. אם אתם אנשי עשייה, שרוצים להניע דברים, לתרום לקהילה, להוביל שינוי – בפריפריה יש לכם הרבה יותר כוח ומשקל. אתם לא עוד טיפה בים, אלא כוח משמעותי שיכול להזיז דברים.

שאלת מחץ: האם יש תמריצים כלכליים או הטבות מיוחדות למשוחררים שעוברים לגור ולעבוד בפריפריה?
תשובה מהירה: בהחלט! המדינה מעודדת מעבר לפריפריה באמצעות הטבות מס (ליישובים מסוימים), מענקים, סיוע בשכר דירה (בפרויקטים ייעודיים), ואפילו תוכניות סיוע במציאת עעבודה. שווה לבדוק את זה לעומק, כי זה יכול להיות שובר שוויון רציני.

הטיפ הסופי: איך להחליט (ומה לעשות כשלא יודעים)

אז עכשיו אתם מבינים קצת יותר לעומק את המורכבות של הבחירה הזו. אין תשובה אחת נכונה, יש רק את התשובה שמתאימה לכם. אבל איך מגיעים אליה?

• הכירו את עצמכם: אתם טיפוסים של אדרנלין או שקט? של תחרות או שלווה? של חיי לילה או טיולי שטח? ככל שתבינו יותר את הצרכים והרצונות האמיתיים שלכם, כך הבחירה תהיה קלה יותר.
• קפוצו למים (ולא רק בכינרת): אתם לא צריכים להתחייב לכל החיים. אפשר להתחיל במרכז, לראות איך זה עובד, ואם לא מתאים – לעבור לפריפריה. ואפשר גם הפוך. החיים האזרחיים הם ניסוי מתמשך.
• דברו עם אנשים: אל תסתמכו רק על דודים ודודות. דברו עם משוחררים שגרים במרכז, ועם משוחררים שגרים בפריפריה. תשאלו אותם על היתרונות והחסרונות מנקודת מבטם. תבקרו במקומות, תרגישו את האווירה.
• תכננו, אבל תהיו גמישים: תהיה לכם תוכנית א’ (למשל, עבודה בתל אביב). אבל חשוב שתהיה גם תוכנית ב’ (אולי, עבודה בטכניון בחיפה או במפעל בצפון). החיים דינמיים, ובמיוחד אחרי הצבא, כדאי להיות מוכנים לשינויים.

שאלת מחץ: מה אם אני מרגיש שאני לא מוצא את עצמי בכלל?
תשובה מהירה: אתם לא לבד! מיליוני חיילים משוחררים ברחבי העולם מרגישים את זה. קחו אוויר. תתחילו בקטן – עבודה שמאפשרת לכם לחסוך ולחשוב. נסו קורסים קצרים או סדנאות שמעניינות אתכם. וחשוב מכל, אל תתביישו לבקש עזרה והכוונה – זה דווקא סימן לחוזק ולא לחולשה.

המסע רק מתחיל (ואתם הולכים לכבוש אותו!)

אז זהו, הגעתם עד לכאן. קראתם הכל. אתם מבינים עכשיו שההחלטה אם לעבוד במרכז או בפריפריה היא לא סתם החלטה נקודתית, אלא נקודת מוצא למסע כולו. היא תשפיע על הכיס, על הלימודים, על החברים, על אורח החיים שלכם. אין תשובה אחת שמתאימה לכולם, וזה היופי. הבחירה היא לגמרי שלכם. תהיו אמיצים, תהיו סקרנים, ואל תפחדו לטעות. כי גם מטעויות לומדים, ואף אחד לא הופך למקצוען בלי ללכלך קצת את הידיים. קחו את כל המידע שקיבלתם כאן, תוסיפו את האינטואיציה שלכם, ותתחילו לבנות את החיים האזרחיים שלכם. אתם מסוגלים להכל, תאמינו בנו, ותאמינו בעצמכם. יאללה, בהצלחה!