איך להתכונן ליום הראשון בעבודה: הטיפים שאסור לפספס

הקסדה ירדה.
הקיטבג נפרק.
השקשוקה בבאסה כבר לא אופציה.
הריח של המדים מתפוגג.
והנה זה בא.
הרגע הזה.
המעבר לחיים האזרחיים.
רגע אחד הייתם אחראים על גדוד.
רגע שני אתם תוהים איפה מכינים את הקפה.
זה נורמלי לגמרי.
לכולם זה קורה.
והצעד הראשון המשמעותי הוא בדרך כלל עבודה.
כן, זו לא מילת גנאי.
ובמיוחד היום הראשון שם.
זה מרגש.
זה מפחיד.
זה מלא סימני שאלה.
מה לובשים?
למי פונים?
מתי אוכלים?
איך לא להתקע?
איך לעזאזל מפעילים את מכונת הקפה המפונפנת הזאת?
אז במקום שתשברו את הראש לבד.
או שתקשיבו לדוד של השכן שהיה פעם מנהל בנק והוא “יודע הכל”.
אספנו לכם הכל.
מדריך סופר מקיף.
טיפים מהשטח.
ידע שיחסוך לכם טונות של לחץ.
הכל מהכל.
כדי שתגיעו ליום הראשון הזה מוכנים.
רגועים.
ואפילו תחייכו קצת.
קחו נשימה עמוקה.
אנחנו מתחילים.

מוכנים ליום הראשון בעבודה? 7 דברים שחייבים לדעת!

אוקיי, אז המודעה נמצאה.
הקורות חיים נשלחו.
הראיון עבר בהצלחה (כל הכבוד לכם!).
חוזה נחתם.
והתאריך נקבע.
היום הראשון בעבודה.
בום.
זה יכול להרגיש קצת כמו ליל הסדר בפעם הראשונה שאתם מארחים.
מלא הכנות.
אתם לא בטוחים שאתם זוכרים את כל השלבים.
ומקווים שלא תשפכו את היין על המפה.
אבל זה הרבה פחות דרמטי.
ובטח ובטח שפחות הלכתי.
היום הראשון הוא בעיקר יום היכרות.
החברה רוצה להכיר אתכם.
ואתם רוצים להכיר את החברה (ואת המקום שממנו מגיעים החטיפים).
אף אחד לא מצפה שתפתרו את כל הבעיות של העולם ביום הראשון.
אף אחד לא מצפה שתדעו הכל.
אף אחד לא מצפה שתגיעו עם סכין בין השיניים ותשתלטו על העסק.
(אולי חוץ מכמה מפקדים לשעבר).
המטרה היא להשתלב.
ללמוד.
לקלוט.
ולהתחיל להבין איפה אתם נוחתים.
אז איך עושים את זה בצורה הכי טובה?
הנה כמה נקודות מפתח.

המעבר מהמדים לבגדים אזרחיים: זה בראש!

אפסון קודים צבאיים: המוח עובר למצב אזרחי.

זה לא סוד.
השירות הצבאי מקנה סט מיומנויות מטורף.
משמעת עצמית.
עבודה בלחץ.
ניהול זמן (פחות או יותר).
עבודה בצוות.
קבלת החלטות.
אחריות.
המון המון אחריות.
כל אלה זהב טהור בשוק העבודה האזרחי.
אבל בואו נודה.
יש גם כמה הרגלים מהצבא שכדאי לאפסן עמוק בארון.

• קיצורים וסלנג צבאי:
  למשתמשים באזרחות אין מושג מה זה “מ”מ קש”ב” או “מפקדת גף לוגיסטיקה”.
  באמת שאין להם.
  נסו לדבר בשפה מובנת.
  או לפחות להסביר.
  אם אתם חייבים להשוות משהו לצבא.
  נסו לחשוב איך הייתם מסבירים את זה לסבתא.
• דיבור ישיר מדי (לפעמים):
  בצבא, לעיתים קרובות, מדברים ישר ולעניין.
  “תביא לי את זה”, “תעשה ככה”.
  באזרחות נהוג קצת יותר ללטף.
  “תוכל בבקשה…”, “אולי ננסה ל…”
  זה לא רק נימוס.
  זה חלק מהתרבות הארגונית.
  שימו לב איך אנשים אחרים מדברים.
  הקשיבו.
  ולמדו.
• היררכיה נוקשה:
  בצבא, בדרך כלל, ברור מי הבוס.
  מאוד ברור.
  באזרחות, במיוחד בחברות הייטק או בחברות קטנות, ההיררכיה לפעמים קצת יותר גמישה.
  יכול להיות שתעבדו צמוד למישהו שהוא מנהל בדרגה גבוהה.
  ושתדברו איתו בגובה העיניים.
  זה בסדר גמור.
  הבנו, עברתם הכשרה, מוסמכים, עשיתם תפקיד משמעותי.
  עכשיו אתם מתחילים בתפקיד חדש.
  יש לכם מה ללמד מהניסיון שלכם.
  ויש לכם המון מה ללמוד.
  הכניסו את עצמכם למוד של למידה.
  אתם לא בטירונות.
  אבל אתם גם לא מפקדים של גדוד (עדיין?).

פרפרים בבטן? זה סימן טוב!

להרגיש קצת לחוצים לפני היום הראשון?
שששש.
אל תגלו לאף אחד.
(צוחקים, זה נורמלי לגמרי).
מי לא היה בסיטואציה חדשה והרגיש קצת לא בנוח?
הלחץ הזה אומר שזה חשוב לכם.
שאתם רוצים להצליח.
קחו את זה כדלק חיובי.
השתמשו בזה כדי להיות עירניים.
להיות קשובים.
להיות מוכנים.
הכינו את עצמכם מנטלית.
דמיינו את היום עובר בצורה טובה.
תארו לעצמכם שאתם לומדים דברים חדשים.
שאתם פוגשים אנשים נחמדים.
ויאללה, קדימה.

ציפיות לעומת מציאות: זה לא בסיס סגור.

אחד הדברים המצחיקים (קצת) במעבר לאזרחות זה שיש לכם פתאום… חופש.
כן כן. שמעתם נכון.
לא צריך לבקש אישור לצאת לשירותים (בדרך כלל).
לא צריך לדווח כל שעה איפה אתם.
אתם אחראים על הזמן שלכם.
(במסגרת שעות העבודה, ברור).
שעות העבודה די קבועות (גם אם לפעמים נשארים קצת יותר).
הסופ”ש הוא קדוש (בדרך כלל).
זה שינוי גדול.
קחו את זה בכיף.
צפו שיהיה לכם יותר מרחב אישי.
יותר שליטה על הסדר יום שלכם.
וזה נפלא.

למה זו הזדמנות מטורפת דווקא עכשיו?

סיימתם תקופה משמעותית ומעצבת בחיים.
אתם עכשיו פנויים ללמוד.
להתפתח.
לגדול.
לתרום.
יש לכם ניסיון חיים עשיר יחסית לגיל שלכם.
ראיתם דברים.
התמודדתם עם אתגרים.
הייתם חלק ממערכת גדולה ומורכבת.
כל זה הופך אתכם לעובדים בעלי פוטנציאל אדיר.
היום הראשון הוא רק הצעד הראשון במסע הזה.
התחלה חדשה לגמרי.
קבלו אותה בחיבוק.
בסקרנות.
ובשמחה.
זו ההזדמנות שלכם לעצב את העתיד המקצועי שלכם.
בדיוק כמו שרציתם.

התכל’ס לפני היום הגדול: הכנה לוגיסטית ומנטלית.

שעת שין: איך מגיעים בלי להזיע?

דבר ראשון.
בררו איך מגיעים.
האם יש חניה? (אם אתם באים ברכב).
האם יש תחבורה ציבורית קרובה?
כמה זמן לוקח להגיע לשם בשעת עומס?
אל תסמכו על ההגעה ביום הראשון.
תכננו את המסלול מראש.
פתחו ווייז.
ראו את זמני הנסיעה.
כדאי לעשות נסיעת מבחן יום-יומיים לפני.
לנסוע בשעה שבה תצטרכו לצאת מהבית.
לראות כמה זמן זה באמת לוקח.
למצוא את המקום.
לראות איפה החניה.
איפה הכניסה.
להימנע מלחץ מיותר בבוקר של היום הראשון.
להגיע רגועים.
רצוי להגיע 10-15 דקות לפני שעת ההתחלה שנקבעה.
לא שעה לפני.
ולא דקה אחרי.
לתת לעצמכם זמן להתאקלם בכניסה.
למצוא את מי שאתם צריכים לפגוש.
לנשום.

קוד לבוש: ג’ינס וטישרט או חולצה מכופתרת?

זו שאלה קלאסית.
ואין עליה תשובה אחת.
זה תלוי בחברה.
ובתפקיד.
בחברות הייטק רבות הלבוש הוא קז’ואל לחלוטין.
ג’ינס, טישרט, סניקרס.
בחברות מסורתיות יותר (בנקים, משרדי עורכי דין, רואי חשבון) הלבוש יותר פורמלי.
חולצה מכופתרת, מכנסי בד, לעיתים גם ז’קט.
אז איך יודעים?
תסתכלו על החברה.
חפשו תמונות באתר.
בדקו את עמודי הסושיאל מדיה שלהם.
ראו איך אנשים נראים שם.
אם התראיינתם במקום, נסו להיזכר איך אנשים היו לבושים ביום הראיון.
(כן, הייתם קצת בלחץ מהראיון עצמו, אבל אולי בכל זאת שמתם לב).
בספק?
עדיף ללכת על הצד הבטוח.
להתלבש קצת יותר אלגנטי ביום הראשון.
ואז לראות איך כולם לבושים.
ולהתאים את עצמכם לימים הבאים.
חולצה מכופתרת נקייה ויפה (לא מדי חגיגית), מכנסי בד או ג’ינס כהה ונקי, נעליים סגורות ומסודרות.
זה בדרך כלל שילוב מנצח ליום הראשון.
אפילו בחברות שהן סופר קז’ואל.
זה מראה שאתם מתייחסים ברצינות.

תיק הישרדות: מה *באמת* כדאי לקחת?

אל תבואו ערומים.
אבל גם לא עם קיטבג צבאי עמוס לעייפה.
קחו תיק קטן.
מה לשים בו?

• תעודה מזהה:
  בדרך כלל תצטרכו להזדהות בכניסה.
  רישיון נהיגה או תעודת זהות יעשו את העבודה.
• פרטי בנק:
  חשבון בנק, מספר סניף.
  יש מצב שתצטרכו למלא טפסים לצורך משכורת והטבות.
• פרטי קשר חירום:
  שם ומספר טלפון של מישהו שצריך להודיע לו במקרה של משהו (לא עלינו).
• פנקס קטן ועט:
  אתם הולכים לקלוט המון מידע.
  שמות.
  תפקידים.
  סיסמאות למערכות.
  הוראות עבודה.
  אל תסמכו על הזיכרון.
  כתבו הכל.
  זה מראה שאתם רציניים וקשובים.
  (ועוזר לכם לזכור).
• מטען לפלאפון:
  כי אף אחד לא רוצה להיתקע בלי סוללה ביום הראשון.
• משהו קטן לנשנוש/שתייה:
  אפילו שיש מטבח וקפה (כמעט בטוח), לפעמים טוב שיש משהו מוכר איתכם לרגעים הראשונים.
  בקבוק מים קטן זה תמיד רעיון טוב.
• כדור לכאב ראש:
  ליום הזה יכול להיות אינטנסיבי.
  תבואו מוכנים.

זהו בערך.
אל תביאו את כל הבית.
אין צורך במחשב נייד (אלא אם אמרו לכם במפורש).
אין צורך בכלי כתיבה מטורפים.
פשוט את הבסיס.

עוברים על המסמכים: מה הבטיחו לכם בעצם?

לפני היום הראשון, שבו בנחת.
פתחו את חוזה העבודה.
עברו עליו שוב.
מהם שעות העבודה?
מהי המשכורת?
מהם התנאים הסוציאליים?
(פנסיה, קרן השתלמות – מתי מתחילים לצבור?).
איך קוראים לתפקיד שלכם?
מהם הדברים העיקריים שאתם אמורים לעשות?
(זה בדרך כלל מופיע איפשהו בחוזה או במכתב הנלווה).
ריענון קצר יעזור לכם להרגיש בטוחים יותר.
ולדעת למה לצפות.
אם יש משהו לא ברור, זה הזמן לחשוב על שאלות.

הגיע היום הגדול: מה קורה מרגע שנכנסתם לדלת?

הכניסה הגדולה: מי מקבל את פניכם?

בדרך כלל יצפו לכם.
או שאבטחה ידעו שאתם מגיעים.
או שיידעו את הפקידה בקבלה.
אם קבעתם שעה, תגיעו קצת לפני.
הציגו את עצמכם.
“שלום, שמי [השם שלכם], אני מתחיל היום לעבוד כאן. דיברתי עם [שם האדם שאמור לקבל אתכם]”.
חייכו.
תהיו אדיבים.
הרושם הראשוני חשוב.
יכול להיות שמישהו יירד לאסוף אתכם.
יכול להיות שיבקשו מכם לעלות לבד למשרד מסוים.
עקבו אחרי ההוראות.

להכיר את השבט: הבוס, הצוות והבייביסיטר המיועד שלכם.

בחברות מסודרות, ביום הראשון יכירו לכם את המנהל הישיר שלכם.
הוא כנראה יעביר אתכם איזושהי הצגה קצרה.
מה החברה עושה.
מה המחלקה עושה.
מה התפקיד שלכם במערכת.
ואז הוא כנראה יכיר לכם את הצוות שלכם.
יכול להיות שיוצמד לכם חונך (“בייביסיטר”) לשבוע/שבועיים הראשונים.
מישהו מהצוות שילווה אתכם.
יסביר לכם איך הכל עובד.
יענה על שאלות.
זה אדם המפתח שלכם לימים הראשונים.
תהיו נחמדים אליו במיוחד.
הרבה תלוי בו ביכולת שלכם להיכנס לעניינים.
נסו לזכור שמות.
(זה קשה בהתחלה, זה נורמלי).
אם קשה לכם, אפשר לרשום בשקט בפנקס את השמות ותפקידים.
“דני – מנהל צוות”, “רחל – עובדת ותיקה, החונכת שלי”, “יוסי – איש הסיסטם”.
אף אחד לא ייעלב.
להיפך.
זה מראה שאתם משקיעים.
לחצו ידיים (אם זה מקובל בחברה), חייכו, הציגו את עצמכם בקצרה.
“היי, נעים להכיר, אני [השם שלכם], אני החדש/ה בצוות.”

ניירת, ניירת ועוד ניירת: כן, גם באזרחות זה קיים.

היו מוכנים.
יום ראשון יכול להיות עמוס בטפסים.
פרטים אישיים.
טופס 101 (למס הכנסה).
הצהרות בריאות.
טפסי קליטה למיניהם.
אם ביקשו מכם להביא מסמכים מסוימים, דאגו שהם איתכם.
קראו את הטפסים (בכל זאת, חתמתם על חוזה).
שאלו אם משהו לא ברור.
אפשר לשאול את נציג משאבי אנוש או את מי שמלווה אתכם.
זה חשוב.
זה מבטיח שתקבלו משכורת בזמן.
ושתהיו מסודרים.

און-בורדינג סטייל: איך נכנסים לעניינים?

“און-בורדינג” זה שם מפונפן לתהליך הקליטה.
יכול להיות שיש בחברה תוכנית קליטה מסודרת.
יכול להיות שזה יותר אורגני.
בדרך כלל, יסבירו לכם על התפקיד.
יציגו לכם את המערכות שבהן תעבדו.
יתנו לכם גישה לכל מה שצריך.
זה הזמן להיות סקרנים.
לשאול “למה?” ו”איך?”.
“למה עושים את זה ככה?”, “איך המערכת הזאת מתממשקת למערכת ההיא?”.
נסו להבין את התמונה הגדולה.
לא רק את המשימה הנקודתית.
הבנה של התהליכים הכלליים תעזור לכם להשתלב מהר יותר.
ואולי אפילו להציע שיפורים בהמשך.
(אבל אל תציעו שיפורים ביום הראשון. זה קצת יומרני).
פשוט תלמדו.
כמו ספוג.

צהריים טובים: לאכול לבד או להצטרף לחבורה?

ארוחת צהריים ביום הראשון יכולה להיות קצת מלחיצה.
איפה אוכלים?
עם מי?
יזמינו אתכם להצטרף?
העצה הכי טובה:
תהיו פתוחים.
אם מזמינים אתכם להצטרף לקבוצה שהולכת לאכול, לכו איתם.
זה הזדמנות מצוינת להכיר אנשים באווירה נינוחה יותר.
לשמוע קצת שיחות חולין.
לראות את הדינמיקה בצוות.
אם אתם מתביישים, או שפשוט אף אחד לא יזם, זה גם בסדר לגמרי.
אפשר למצוא מקום שקט לאכול לבד.
ואז לנסות יותר בשבוע השני.
הכי חשוב?
שאוכלים.
ולוקחים הפסקה.
היום הראשון עמוס.
המוח צריך להתאושש.

אל תתביישו לשאול: 100 שאלות זה אחלה התחלה.

זה אולי הדבר הכי חשוב.
אתם חדשים.
אתם לא אמורים לדעת כלום.
שאלו שאלות.
המון שאלות.
שאלו את החונך שלכם.
שאלו את הבוס שלכם.
שאלו קולגות אחרים בצוות (אחרי שהוצגתם כמובן).
עדיף לשאול מאשר לעשות טעות.
או סתם לשבת מבולבלים שעות.
“איפה מגישים את הדוח הזה?”, “לא הבנתי איך להפעיל את המערכת הזו”, “איך אני פותח קריאה בשרות IT?”.
גם שאלות שנראות לכם טפשיות.
“איפה המטבחון?”, “איפה השירותים?”.
שאלו!
זה מראה שאתם פעילים, שאתם רוצים ללמוד, שאתם משקיעים מאמץ.
ואנשים ישמחו לעזור לכם.
באמת.
רוב האנשים היו בסיטואציה הזו בעצמם.
והם מבינים.

סיכום יום: מה למדתם?

היום הראשון נגמר.
הסוללה אולי קצת ריקה.
המוח עמוס במידע.
בדרך הביתה, או בערב, קחו כמה דקות לעצמכם.
חשבו על היום שעבר.
מה למדתם?
את מי הכרתם?
מה הרגיש לכם קשה?
מה הרגיש לכם קל?
מה הדבר הכי חשוב שאתם צריכים לזכור למחר?
רשמו את הדברים החשובים בפנקס.
זה עוזר לעבד את המידע.
להתארגן ליום הבא.
ולהרגיש תחושת הצלחה קטנה על הדברים שכן הלכו טוב.
(ובדרך כלל הרבה דברים הולכים טוב ביום הראשון).

לא רק היום הראשון: איך לבנות את המומנטום בשבוע הראשון?

למידה מואצת: אל תצפו להבין הכל ביום הראשון.

כמו שאמרנו.
היום הראשון הוא קליטה.
היכרות.
לא מצפים שתהיו מומחים.
ולא מצפים שתבינו הכל.
השבוע הראשון כולו הוא למידה.
תהליך.
אפילו החודש הראשון.
תנו לעצמכם זמן.
תהיו סבלניים כלפי עצמכם.
זה בסדר לא לדעת.
זה בסדר לטעות (אבל ללמוד מהטעויות!).
העיקר הוא המאמץ.
הרצון ללמוד.
ההשקעה.

להיות ספוג: טיפים לקליטת מידע.

איך לקלוט את כל הידע הזה בלי להתפוצץ?

• רשמו הכל:
  (כבר אמרנו, אבל זה חשוב מספיק לחזור על זה).
  שמות, תהליכים, סיסמאות, שמות קבצים, שמות מערכות.
  הכל.
  גם אם נראה לכם שתזכרו.
  לא תזכרו.
  כתבו.
• שאלו שוב:
  אם לא הבנתם משהו בפעם הראשונה, זה בסדר לבקש שיחזרו על זה.
  “סליחה, תוכל בבקשה להסביר לי שוב את השלב הזה? אני רוצה לוודא שהבנתי נכון”.
  זה מראה שאתם רוצים להבין באמת.
• נסו בעצמכם:
  ברגע שקיבלתם הסבר, נסו ליישם אותו בעצמכם (אם אפשרי).
  פעולה פיזית עוזרת למוח לזכור.
• חזרו על החומר:
  בסוף היום, עברו על הרשימות שלכם.
  נסו לשחזר בראש את התהליכים.
  זה מחזק את הזיכרון.

למצוא את הנישה: איך להתמקם?

בימים הראשונים תכירו אנשים שונים.
עם תפקידים שונים.
עם אישיות שונה.
נסו להבין את הדינמיקה בצוות.
מי הפלפל?
מי השקט?
מי המומחה הטכני?
מי מנהל את שיחות המטבחון?
אין צורך לנסות בכוח להשתלב בכל חבורה.
מצאו את האנשים שאתם מתחברים אליהם טבעי.
שאתם מרגישים בנוח לשאול אותם שאלות.
שאתם יכולים לדבר איתם על דברים מעבר לעבודה.
קשרים חברתיים במקום העבודה חשובים.
הם עוזרים להרגיש שייכות.
הם יכולים להיות מקור תמיכה.
ולפעמים גם מקור לידע פנימי.
(אבל לא לרכל!).

שיחות מסדרון: כן או לא?

בהחלט כן!
שיחות קצרות ליד מכונת הקפה או במסדרון הן חלק מהתרבות הארגונית.
זו לא בזבוז זמן.
זו הזדמנות לפתח קשרים.
לשמוע על דברים שקורים בחברה (לא רק בעבודה הישירה שלכם).
להכיר אנשים ממחלקות אחרות.
זה בסדר לדבר על מזג האוויר.
על סדרות בטלוויזיה.
על כלבים וחתולים.
על טיולים.
היו פתוחים.
חייכו.
היו נגישים.
אנשים יראו אתכם באור חיובי.

פגישת מעקב קצרה: איך הולך?

לאחר כמה ימים, או בסוף השבוע הראשון, יכול להיות שהבוס שלכם יזמין אתכם לשיחה קצרה.
שיחת “איך הולך?”.
היו מוכנים לזה.
שתפו איך אתם מרגישים.
מה אתם לומדים.
עם אילו קשיים אתם מתמודדים (אם יש כאלה, וזה בסדר שיהיו).
שאלו שאלות נוספות אם יש לכם.
זה מראה שאתם אקטיביים.
שאתם מעורבים.
שאתם לוקחים אחריות על הקליטה שלכם.
(בדיוק כמו שלקחתם אחריות בצבא, רק בקצת פחות צעקות).
אם הבוס לא יזם שיחה כזו, ואתם מרגישים צורך, אתם יכולים לבקש בעצמכם.
“היי [שם הבוס], תוכל בבקשה לפנות לי כמה דקות היום/מחר? רציתי לשאול כמה שאלות ולשתף אותך איך עבר עליי השבוע הראשון”.
זו לא חוצפה.
זו יוזמה.
ויוזמה זה דבר טוב.

שאלות נפוצות לקראת היום הראשון בעבודה: מה עוד עלול לצוץ?

רגע, ומה אם אני לא מבין שום דבר שמסבירים לי?

זה לגמרי בסדר. כפי שאמרנו, אתם חדשים. עולם התוכן חדש. המערכות חדשות. שאלו שאלות. בקשו שיחזרו על ההסבר. בקשו דוגמאות. בקשו ליווי. זה עדיף פי אלף מלא להבין ולטעות אחר כך.

מותר לי לשאול שאלות גם על הדברים הכי קטנים?

בהחלט כן! אין שאלות טפשיות ביום הראשון או בימים הראשונים. “איך שולחים מייל לכל הצוות?”, “איך מדפיסים כאן?”, “איפה מוצאים טופס X?”. כל מה שלא ברור, שאלו. זה יקל עליכם וימנע תסכול.

מה אם אני לא מצליח להתחבר לצוות ביום הראשון?

יום ראשון הוא רק התחלה. לפעמים לוקח זמן למצוא את המקום החברתי. תהיו אתם. תהיו פתוחים. תשתתפו בשיחות קצרות. תזכרו שמות. בחיוך וגישה חיובית בדרך כלל פותחים דלתות. זה תהליך.

איך אני יודע מתי כדאי לעשות הפסקה או ללכת לאכול?

שאלו את החונך או את אחד מחברי הצוות. “מתי בדרך כלל לוקחים כאן הפסקת קפה/צהריים?”. לרוב יש שעות מקובלות או שעות גמישות אך במסגרת מסוימת. אל תשבו רצוף שמונה שעות. זה לא יעיל.

האם זה בסדר להרגיש קצת אבוד או מבולבל?

זה יותר מבסדר, זה צפוי! זה מצב חדש לגמרי. תנו לעצמכם להרגיש את זה. אל תילחמו בזה. דעו שזה זמני. ככל שתלמדו יותר, תרגישו בטוחים יותר.

מתי בערך יצפו ממני להיות עצמאי לגמרי?

זה משתנה מאוד בין תפקידים וחברות. בתפקידים פשוטים יותר אולי תוך שבוע-שבועיים. בתפקידים מורכבים יותר יכול לקחת גם חודש-חודשיים ואפילו יותר. שאלו את המנהל שלכם מה ציפיות הקליטה. זה בסדר לדעת מתי אמורים להתחיל “לרוץ” לבד.

יש משהו ספציפי שאסור בשום פנים ואופן לעשות ביום הראשון?

כן:

• להגיע מאוחר:
  רושם ראשוני שלילי.
• להיות דומיננטי מדי:
  לנסות להשתלט על שיחות או להציע שינויים מרחיקי לכת מיד.
  הקשיבו, למדו, ורק אחר כך תביעו דעה.
• לשבת בשקט ולא לשאול שאלות:
  זה נראה אדישות או חוסר הבנה מוחלט.
• להיות בפלאפון כל הזמן:
  זה משדר חוסר עניין.
• לרכל או לדבר שלילי על עבודות קודמות/אנשים:
  התחלה רעילה לקשרים חדשים.

אז הנה זה.
המדריך השלם (פחות או יותר).
ליום הראשון שלכם בעבודה האזרחית.
זה אולי נראה הרבה.
אבל האמת היא שזה בעיקר עניין של גישה.
היו פתוחים ללמוד.
היו נכונים לשאול.
היו נחמדים לסביבה.
והכי חשוב.
היו אתם.
כל הניסיון שצברתם בצבא הוא בסיס איתן.
עכשיו אתם בונים על זה.
לומדים מיומנויות חדשות.
מתמודדים עם אתגרים אחרים.
זה מסע מרתק.
היום הראשון הוא רק נקודת המוצא.
חייכו.
קחו נשימה.
והיו גאים בעצמכם.
אתם עשיתם צעד ענק.
בהצלחה מטורפת ביום הראשון.
ובכל הימים שאחריו.
אתם לגמרי יכולים.