טוב, אז נגמר. פתאום יש לך אזרחות. שתי מילים שמרגישות כמו חופשה אינסופית. אבל רגע. מה עושים עכשיו? בבוקר לא מחכה לך מסדר? אין מפקד שמדבר על כלום בחמש בבוקר? המדים בארון מחכים רק ליום הזיכרון? החיים האזרחיים נראים לפעמים כמו ג’ונגל. בטח אחרי המסגרת המוכרת. פתאום אתה אחראי. על הכל. על הזמן שלך. על הכסף שלך. על העתיד שלך. זה מרגש. זה מפחיד. זה לגמרי בידיים שלך. המאמר הזה בא לעשות לך סדר בראש. בדיוק בשביל הרגע הזה. בוא נצלול פנימה.
המדריך המלא לחיים האזרחיים: מה שבאמת כדאי שתדעו אחרי מדי הזית
הביג שוק: כשמדי הזית מתחלפים בבגדי יום יום (ולא צריך לגהץ!)
יצאת מהשער. נשמת עמוק. סוף סוף! חופש! הציפורים מצייצות, השמש זורחת (או שירד גשם, תלוי בעונה). אבל אחרי כמה ימים של שינה עד הצהריים ואוכל של אמא, פתאום מכה ההבנה. אין מסגרת. אין לו”ז קבוע. אין מי שיגיד לך מה לעשות. זה יכול להיות מדהים. וגם קצת מלחיץ. המעבר הזה הוא עסק רציני. אל תזלזלו בו.
פתאום חופשי? הלם היעדר הפקודות והשעונים המעוררים
תחשבו על זה. שלוש שנים (או פחות, או יותר) קמתם מוקדם. אכלתם מה שאמרו לכם. הלכתם לאן ששלחו אתכם. ועכשיו? הכל פתוח. הסופר פתוח גם בתשע בערב! אפשר ללכת ברחוב בלי חגורת פק”ל! זה שינוי קיצוני. חלק מהאנשים מזנקים ישר לחיים האזרחיים כאילו היו שם תמיד. אחרים מרגישים קצת אבודים. וזה לגמרי בסדר! זה מצב חדש. לוקח זמן להתרגל. תנו לעצמכם את הזמן הזה. אל תצפו לנחות ישר על הרגליים במשרה נחשקת או בלימודים הכי מטורפים בעולם. קודם כל, תנשמו.
מיינדסט מייקאובר: איך עוברים ממצב “להסוות ולהסתתר” למצב “לבלוט ולהתקדם”?
בצבא לימדו אתכם להיות חלק ממערכת. לפעמים להתבלט זה לא היה הדבר הכי חכם. באזרחות? בדיוק הפוך! כדי למצוא עבודה, כדי להתקדם, כדי להכיר אנשים חדשים – צריך לדעת לשווק את עצמכם. זה שינוי מחשבתי. מה היכולות שלכם? מה למדתם בצבא? לא רק הפעילות המבצעית או התפקיד הסודי ההוא. למדתם לעבוד בצוות? לעמוד בלחץ? לפתור בעיות? לנהל אנשים? אלו מיומנויות זהב באזרחות! פתאום “מפקד צוות בבסיס X” הופך ל”בעל יכולות ניהול והובלה”. “אחראי על מחסן ציוד” הופך ל”בעל ניסיון בניהול לוגיסטי ומלאי”. זה קצת מצחיק איך המילים משתנות, אבל זה קריטי שתדעו לעשות את התרגום הזה. זה החיים האזרחיים.
עבודה: המשימה החדשה שלכם – למצוא משהו שבשבילו שווה לקום בבוקר (או לפחות לקום)
אוקיי, החופש היה נחמד. עכשיו צריך כסף. כי האוכל של אמא נהדר, אבל הוא לא יממן את הטיול הגדול או את שכר הלימוד. חיפוש עבודה ראשונה אחרי הצבא יכול להיות מפחיד. אין לכם ניסיון רלוונטי? זה מה שאתם חושבים! יש לכם ניסיון. צריך רק לדעת להציג אותו.
ג’וב ראשון: מה לחפש (ומה כדאי לדרוס בדרך עם D9, רצוי זחל”מ)?
עבודה ראשונה היא לאו דווקא משרת החלומות שלכם. היא יכולה להיות דריסת רגל. מקום לצבור ניסיון אמיתי. ללמוד איך עובד עולם העבודה האזרחי. איך מדברים בישיבות (בלי צעקות ובלי קיצורים). איך להתמודד עם בוס (שלא שולח אתכם לשמירת מטבח). אל תפחדו להתחיל בקטן. עבודות כמו אבטחה, שירות לקוחות, מכירות – הן אחלה מקום להתחיל. הן מלמדות הרבה על אינטראקציה עם אנשים ועל אחריות. ויש עוד המון אופציות! תהיו פתוחים. מה הכי חשוב בעבודה ראשונה? לאו דווקא השכר המטורף (למרות שזה גם נחמד). חשוב המקום, האנשים, האווירה, והאם אתם לומדים שם משהו. מקום שיכול לשמש כמקפצה.
למנף את היכולות הצבאיות שלכם (כן, יש לכם כאלה!)
אמרנו את זה קודם, אבל נחזור על זה. בצבא רכשתם מיומנויות. המון. הנה כמה דוגמאות:
- עבודה בצוות: חיוני בכל מקום עבודה.
- עמידה בלחץ: שום דדליין בעבודה לא משתווה לאזעקה בחמש בבוקר.
- פתרון בעיות: כשמשהו נשבר באמצע פעילות, לומדים לאלתר.
- ניהול זמן: הצבא בנוי על לוחות זמנים.
- אחריות: קיבלתם אחריות על ציוד, על אנשים, על משימות.
- קבלת מרות: גם אם שנאתם את המפקד שלכם, למדתם לקבל הוראות.
- יכולת ללמוד מהר: קורסים, הכשרות, הכל בפרקי זמן קצרים.
אלו מיומנויות שמעסיקים מחפשים! אתם רק צריכים לדעת איך לתרגם אותן ולכתוב אותן בצורה ברורה בקורות החיים ובריאיון. אל תגידו “הייתי מפקד”. תגידו “ניהלתי צוות של X חיילים, הייתי אחראי על תיאום משימות ועמידה ביעדים”. רואים את ההבדל? זה משחק של מילים. ולכם יש אחלה קלפים ביד.
אתגר קורות החיים: איך מתרגמים “סמב”ץ חדר מבצעים” ל”אחראי על ניהול מידע ותיאום”?
כתיבת קורות חיים ראשונים אחרי הצבא היא כאב ראש לא קטן. מה כותבים? איך כותבים? האם לציין כל תפקיד? גם את הקורס קליעה? הטיפ הכי חשוב: תחשבו כמו המעסיק הפוטנציאלי. מה הוא מחפש? איך הניסיון שלכם בצבא יכול לעזור לו? תתמקדו במיומנויות ולא רק בשמות התפקידים. תשתמשו בפעלים חזקים. תדגישו אחריות ויוזמה. ואל תפחדו לבקש עזרה! יש המון מדריכים ואפילו אנשים שיכולים לעזור לכם לנסח את קורות החיים הראשונים שלכם.
שאלות ותשובות על עבודה אחרי צבא
ש: אין לי שום ניסיון אזרחי. איך אקבל עבודה?
ת: יש לך ניסיון צבאי! תלמד איך לתרגם אותו ליכולות אזרחיות רלוונטיות. הרבה מעסיקים מעריכים את הרקע הצבאי.
ש: כדאי לי לקחת עבודה זמנית כדי להרוויח כסף לטיול הגדול?
ת: לגמרי! עבודה זמנית, גם אם היא לא בתחום שאתה רוצה לעסוק בו בעתיד, נותנת ניסיון אזרחי, מלמדת אותך על עולם העבודה ומאפשרת לך לחסוך כסף.
ש: איך אני מתמודד עם ריאיון עבודה כשאני לחוץ?
ת: תזכור שאתה בא להציג את עצמך בצורה הכי טובה. תתכונן מראש לשאלות נפוצות, תתרגל את התשובות שלך, ותבוא עם גישה חיובית. אתה לא לבד בלחץ הזה!
ש: מה לכתוב בקורות חיים כשיש לי רק שירות צבאי?
ת: תפרט על התפקיד/ים הצבאי/ים שלך, אבל תתמקד באחריות שהייתה עליך, בפרויקטים שהיית שותף להם, ובמיומנויות שרכשת (ניהול, פיקוד, אחריות, עבודה בצוות וכו’).
ש: האם תעודת שחרור היא כמו תעודת בגרות בשביל עבודה?
ת: לא בדיוק. תעודת שחרור מאשרת ששירתת. היכולות והניסיון שרכשת בשירות, אלו הדברים שיותר רלוונטיים למעסיקים (תלוי כמובן בתפקיד).
ש: מאיפה מתחילים לחפש עבודה?
ת: אתרי דרושים, חברות השמה, ירידי תעסוקה למשוחררים, קשרים אישיים (נטוורקינג), ולפעמים גם מודעות “דרושים” בחלונות ראווה.
לימודים: מפלדה למוח – לבחור את ההרפתקה האקדמית הבאה שלכם
חלק בוחרים ישר לקפוץ לעולם העבודה. אחרים אומרים “רגע, בא לי ללמוד משהו!”. לימודים גבוהים או לימודי תעודה יכולים להיות השקעה מצוינת בעתיד שלכם. אבל גם כאן, הבחירה יכולה להיות מבלבלת. מה ללמוד? איפה? איך מממנים את זה?
תואר אקדמי או לימודי תעודה? מה הפרי האהוב עליכם?
הבחירה בין תואר אקדמי (באוניברסיטה או מכללה) לבין לימודי תעודה (במכללה טכנולוגית או מוסד הכשרה מקצועית) תלויה המון בכם. מה היעדים שלכם? איפה אתם רואים את עצמכם בעוד 5, 10, 20 שנה? תואר אקדמי פותח דלתות למגוון רחב יותר של תפקידים, במיוחד בתחומים כמו הנדסה, משפטים, רפואה, מדעי החברה ועוד. הוא דורש יותר זמן והשקעה (שלוש-ארבע שנים ויותר). לימודי תעודה מקצועיים (חשמל, מכונאות, עיצוב גרפי, תכנות ועוד) הם בדרך כלל קצרים יותר, ממוקדים יותר, ומכשירים אתכם למקצוע ספציפי. שניהם אופציות לגיטימיות ומצוינות! תחקרו, תתייעצו, ותחשבו מה הכי מתאים לכם.
איך מוצאים מימון ללימודים? רמז: הכיסים של המדינה (לפחות חלק מהם)
שכר לימוד בארץ זה עסק יקר. למזלכם, להיות חייל משוחרר מביא איתו כמה הטבות רציניות. הדבר הכי חשוב שתכירו זה הפיקדון הצבאי. כן, הכסף הזה שנצבר לכם בזמן השירות. אפשר להשתמש בו למימון לימודים! וזה לא הכל. יש גם את ההטבה של שנת הלימודים הראשונה חינם (בתנאים מסוימים, כדאי לבדוק את הזכאות!). יש גם מלגות ייעודיות לחיילים משוחררים. אל תוותרו על הכסף שמגיע לכם. תחקרו את כל האפשרויות. זה יכול לחסוך לכם המון כסף ולפתוח לכם את הדלת לעולם האקדמי או המקצועי.
חיי סטודנט: זה שונה, אבל עדיין כיף (בעיקר המסיבות)
חיי סטודנט הם שונים מחיילים. אין מדי ב’, אין השקמות מוקדמות (בדרך כלל), ואין מפקדים שצועקים עליך כי לא סידרת את המיטה. יש הרצאות (חלקן מעניינות, חלקן פחות), יש עבודות (המון), יש מבחנים (יותר מדי), ויש המון חיים חברתיים. הכיף של הלימודים זה האפשרות להעמיק בתחום שמעניין אתכם, להכיר אנשים חדשים מרקעים שונים, ולהתפתח אינטלקטואלית. זה דורש משמעת עצמית גבוהה (אין מי שיכריח אתכם ללמוד), אבל הסיפוק בסוף שווה את זה.
טיולים: העולם הוא המגרש משחקים החדש שלכם (אחרי שהמגרש הישן היה בגבול)
אחרי שנים של מסגרת, טיולים נשמעים כמו הדבר הכי הגיוני לעשות. וזה באמת ככה! הטיול הגדול אחרי הצבא הוא כמעט טקס מעבר. הזדמנות לנקות את הראש, לראות עולם, להכיר תרבויות אחרות, ולגלות דברים חדשים על עצמכם. איפה מטיילים? זה כבר עניין של טעם ותקציב.
הטיול הגדול: איך לתכנן אותו (ולא לחזור עם חובות שרובצים עליכם כמו נגמ”ש)?
טיול גדול דורש תכנון. לא כמו תכנון מבצע צבאי, אבל עדיין. לאן לנסוע? כמה זמן? מה התקציב? איפה לישון? איך להתנייד? התכנון המקדים יכול לחסוך לכם כאבי ראש וכסף בהמשך. אל תפחדו להיעזר בטיפים של משוחררים אחרים שכבר עשו את זה. יש המון מידע ברשת. מה הכי חשוב? שתכנון לא יהפוך למעמסה שתהרוס את הספונטניות. טיול זה גם לזרום!
לאן כדאי לנסוע? מנפאל ועד ניו יורק
היעדים הפופולריים לטיול אחרי צבא הם בדרך כלל דרום אמריקה והודו/דרום מזרח אסיה. למה? כי הם זולים יחסית, מלאים בתרמילאים ישראלים (אם בא לכם חברה מהבית), ומציעים נופים מדהימים, תרבויות מרתקות ואווירה של חופש מוחלט. אבל אל תגבילו את עצמכם! יש עוד המון מקומות בעולם. אוסטרליה, ניו זילנד, מרכז אמריקה, אפריקה, אירופה. תחשבו מה מעניין אתכם. טבע? ערים? מסיבות? שקט? תאילנד יכולה להציע חופים מטורפים וגם ערים תוססות. דרום אמריקה זה הרפתקאות וטראקים. הודו זה חוויה רוחנית (ולפעמים גם קולינרית מאתגרת). העולם גדול, הבחירה שלכם!
שאלות ותשובות על לימודים וטיולים
ש: מתי הכי כדאי לטוס לטיול הגדול?
ת: תלוי ביעד. כל אזור בעולם יש לו עונות מומלצות מבחינת מזג אוויר. כדאי לבדוק את זה מראש. הרבה טסים מיד אחרי השחרור או אחרי שעובדים קצת לחסוך כסף.
ש: אפשר להשתמש בפיקדון הצבאי לטיול?
ת: לצערנו, לא לכל הוצאה בטיול. הפיקדון מיועד למטרות ספציפיות בחמש השנים הראשונות לשחרור, כמו לימודים, הקמת עסק, נישואין או רכישת דירה. אחרי חמש שנים אפשר למשוך אותו לכל מטרה.
ש: איך בוחרים מוסד לימודים?
ת: תחקרו על התוכנית שמעניינת אתכם, על רמת המרצים, על שכר הלימוד, על האווירה במקום ועל האפשרויות התעסוקה בסיום הלימודים. תלכו לימים פתוחים, תדברו עם סטודנטים שלומדים שם.
ש: האם כדאי לעשות פסיכומטרי גם אם לא מתכוונים ללמוד באוניברסיטה?
ת: אם יש סיכוי שתרצו ללמוד תואר אקדמי בעתיד, כדאי לשקול לעשות פסיכומטרי יחסית קרוב לשחרור, כל עוד הראש עדיין “בלמידה”. הרבה מכללות גם דורשות פסיכומטרי.
ש: יש לי בעיה לקרוא לטיול “הטיול הגדול” כי אני לא בטוח שאסע להודו/דרום אמריקה. מותר לי לטייל באירופה?
ת: מותר הכל! אין חוקים לגבי טיול אחרי צבא. הטיול הגדול הוא מה שאתה הופך אותו להיות. זה יכול להיות חודש באיטליה או חצי שנה בדרום מזרח אסיה. העיקר שתטייל ותיהנה.
ש: מה הדרך הכי טובה לחסוך לטיול?
ת: למצוא עבודה יחסית מכניסה בתקופה הקצרה שיש לך עד הטיול. הרבה משוחררים עובדים באבטחה, הובלות, רילוקיישן (עבודה בחו”ל לפרק זמן קצר כמו מכירות בעגלות) – עבודות שיש בהן פוטנציאל להרוויח יפה בזמן קצר. תמיד כדאי לעשות תוכנית חיסכון מסודרת.
ענייני כסף: מתלוש משכורת צבאי לתקציב של מבוגר (זה כואב בהתחלה)
המעבר הכספי יכול להיות אחד ההלמים הגדולים. המשכורת הצבאית הייתה קבועה (ונמוכה, נודה על האמת), אבל כל הצרכים הבסיסיים היו מכוסים. באזרחות? פתאום צריך לשלם על הכל. שכר דירה, חשבונות, אוכל (שלא גובל ב”גועל נפש” כמו בחדר אוכל), ביגוד אזרחי (מסתבר שאי אפשר להסתובב כל הזמן בטרנינג של יחידה), ובילויים. זה דורש שינוי מיינדסט רציני בנוגע לכסף.
מענק השחרור: לא לחרפן את כל הכסף ביומיים!
קיבלתם מענק שחרור? מזל טוב! זה סכום נחמד שיכול לעזור המון. אבל בדיוק בגלל שזה סכום יחסית גדול שנחת עליכם בבת אחת, הפיתוי לבזבז אותו על כל מיני שטויות הוא ענק. אל תעשו את זה. תשבו, תתכננו מה לעשות עם הכסף הזה. האם הוא הולך לטיול הגדול? לשכר לימוד? להשקעה ראשונית בדירה (חלום, אבל אפשר להתחיל לחשוב בכיוון)? לכסות חובות קטנים אם יש? תחשבו לטווח ארוך. המענק הזה יכול לתת לכם דחיפה רצינית קדימה.
תקציב 101: להיות מבוגר זה קשה (אבל אפשרי וחשוב!)
בצבא, “תקציב” היה לדעת כמה כסף נשאר בארנק עד סוף השבוע בשביל סיגריות וקולה. באזרחות, תקציב זה עסק רציני. כמה כסף נכנס בחודש? כמה יוצא? על מה? איפה אפשר לקצץ? זה אולי נשמע כמו שיעור בכלכלה של כיתה ב’, אבל זה קריטי לחיים יציבים. תפתחו גיליון אקסל או אפליקציה מעקב הוצאות. תהיו כנים עם עצמכם לגבי ההוצאות. תגדירו יעדי חיסכון. זה לא סקסי, זה לא מרגש, אבל זה ימנע מכם להגיע למינוס מטורף ויאפשר לכם להגשים יעדים עתידיים.
הלוואות וחובות: החומר שממנו עשויים סיוטים אזרחיים (להימנע ככל האפשר!)
קל מאוד ליפול למלכודת ההלוואות אחרי השחרור. פתאום כולם מציעים לכם כסף. הבנק, חברות אשראי, גופים חוץ-בנקאיים. פיתוי ענק לקנות את הדברים שתמיד רציתם – אוטו, קטנוע, סמארטפון הכי חדש, טיול יקר שלא תכננתם. אל תעשו את זה בלי לחשוב מאה פעם. חובות יכולים לרבוץ עליכם כמו אבן ריחיים ולהפוך את החיים האזרחיים להרבה יותר קשים. אם אתם חייבים לקחת הלוואה, תעשו את זה רק לצורך חיוני (כמו שכר לימוד או פתיחת עסק), בתנאים טובים, ואחרי שאתם מבינים בדיוק מה אתם חותמים עליו ואיך תחזירו את הכסף.
חיים חברתיים: להתחבר מחדש ולמצוא את השבט שלכם (שכבר לא לובש מדים תואמים)
אחד הדברים שהכי חסרים למשוחררים זה המסגרת החברתית הצבאית. פתאום אין לכם חברים מטר מהמיטה. אין את השטויות של החבר’ה בחדר. אין את ארוחות שישי ביחד. זה ריק. והריק הזה יכול להיות משמעותי. חשוב להתמודד איתו באופן אקטיבי.
בחזרה הביתה: חברים, משפחה, ולהרגיש קצת כמו תייר בארץ משלך
חוזרים הביתה, לחברים הישנים מהתיכון או מהשכונה. חלקם כבר אחרי צבא, חלקם עוד לפני, חלקם אולי באמצע טיול. הדינמיקה משתנה. גם אתם השתניתם! החוויות שעברתם בצבא עיצבו אתכם. יכול להיות שתרגישו קצת מנותקים בהתחלה. תנו לזה זמן. תשקיעו בקשרים הישנים, אבל אל תתפלאו אם חלקם דועכים או משתנים. זה טבעי. והמשפחה? גם שם היחסים משתנים. אתם כבר לא הילד שהם הכירו לפני הגיוס. אתם מבוגרים יותר, עצמאיים יותר. תיהנו מהתקופה הזו בבית (אם אתם חוזרים הביתה), אבל גם תדאגו לשמור על העצמאות שרכשתם.
לבנות קשרים חדשים: זה לא כמו בטירונות (לצערינו? לשמחתנו?)
איך מכירים אנשים חדשים באזרחות? זה לא כמו בבקו”ם שדחפו אתכם לחדר עם 10 אנשים זרים ואמרו “תהיו חברים”. באזרחות זה דורש יזמה. לימודים, עבודה, חוגים, פעילויות התנדבותיות, מסיבות, אפליקציות – יש המון דרכים להכיר אנשים. תהיו פתוחים. תתעניינו באנשים אחרים. תמצאו אנשים עם תחומי עניין משותפים. בניית מעגל חברתי אזרחי חדש זה חשוב מאוד לתחושת השייכות והאושר שלכם.
משאבים ותמיכה: אתם לא לבד בסיפור הזה (הבטחה!)
המעבר לאזרחות הוא לא משהו שאתם צריכים לעבור לבד. יש מערכות תמיכה, הטבות, וגופים שיכולים לעזור לכם. חשוב להכיר אותם ולנצל אותם.
הטבות ממשלתיות: מה מגיע לכם (ולא יגיע אם לא תדרשו!)
בתור חיילים משוחררים, יש לכם זכויות והטבות מהמדינה. הפיקדון הצבאי, שנת הלימודים הראשונה חינם (בתנאים מסוימים), סיוע בשכר דירה, הכשרה מקצועית, תוכניות תעסוקה ועוד. אל תתביישו לברר מה מגיע לכם ולממש את הזכויות שלכם. זה כסף וסיוע שיכולים להקל משמעותית על תקופת המעבר.
ארגונים וגופים מסייעים: יש אנשים שאשכרה אכפת להם מכם
מעבר לגופים הממשלתיים, יש גם ארגונים חברתיים ועמותות שעוזרות לחיילים משוחררים. הם יכולים להציע סיוע באיתור עבודה, ייעוץ בנושאי לימודים, סדנאות להתמודדות עם המעבר, ואפילו תמיכה רגשית. שווה לבדוק מי קיים באזור שלכם ומה הם מציעים.
שאלות ותשובות אחרונות לקינוח
ש: כמה זמן בדרך כלל לוקח להסתגל לחיים האזרחיים?
ת: זה מאוד אישי ומשתנה מאדם לאדם. לחלק זה לוקח כמה שבועות, לאחרים כמה חודשים, ולחלק אפילו שנה. תהיו סבלניים עם עצמכם. זה תהליך.
ש: האם כדאי ללכת לפסיכולוג או יועץ כדי לעזור בהתמודדות עם המעבר?
ת: אם אתם מרגישים שאתם מתקשים להתמודד, שהמעבר קשה לכם רגשית, או שיש לכם שאלות שאתם לא מוצאים להן תשובה – בהחלט כן! אין שום בושה בלבקש עזרה מקצועית. להיפך, זה סימן לחוזק.
ש: איפה אפשר למצוא מידע על כל ההטבות והזכויות שמגיעות לי?
ת: יש גופים ממשלתיים שאחראים על זה. חפש מידע עליהם ועל מה שמגיע לך. זה מידע קריטי שכדאי להכיר.
ש: מה הדבר הכי חשוב לזכור בתקופת המעבר הזו?
ת: שאתה לא לבד ושזה לוקח זמן. תהיה סבלני עם עצמך, תציב יעדים קטנים, תחגוג הצלחות, ואל תפחד לבקש עזרה.
ש: האם אפשר לשלב עבודה ולימודים מיד אחרי השחרור?
ת: זה אפשרי, אבל דורש המון משמעת וניהול זמן. חלק בוחרים לעבוד תקופה, לחסוך, לטייל, ואז לחזור ללימודים. חלק קופצים ישר ללימודים. חלק משלבים. תלוי ביכולות וברצון שלך.
ש: אם אני לא יודע מה אני רוצה לעשות בחיים, מה הצעד הראשון?
ת: אל תילחץ! רוב האנשים בני גילך לא יודעים בדיוק. הצעד הראשון הוא לחקור. לחשוב מה מעניין אותך, במה אתה טוב, לדבר עם אנשים במקצועות שונים, לשקול שנת מכינה או עבודה זמנית בתחום שמעניין אותך. התקופה הזו היא בדיוק בשביל לגלות את עצמך.
לסיכום: העתיד שלכם מתחיל בדיוק עכשיו (ועכשיו זה זמן מצוין להתחיל)
המעבר מהמדים לחיים האזרחיים הוא מסע. הוא לא תמיד קל, הוא מלא באתגרים, אבל הוא גם מלא בהזדמנויות מטורפות. זו התקופה שלכם לקחת את ההגה לידיים, להחליט מה אתם רוצים לעשות, איפה אתם רוצים להיות, ואיזה חיים אתם רוצים לבנות לעצמכם. היכולות והניסיון שרכשתם בצבא הם בסיס איתן. עכשיו הגיע הזמן לבנות עליו את החלומות האזרחיים שלכם. זה הזמן ללמוד, לעבוד, לטייל, להכיר, לצמוח, ופשוט לחיות. קחו את זה בכיף, באופטימיות, עם הרבה סבלנות לעצמכם. העולם בחוץ מחכה לכם. צאו וכבשו אותו!