יצאתם מהש”ג.
השמש זורחת, הדיסקית נגנזה אי שם במגירה, ואתם – רשמית – אזרחים.
רגע, מה עכשיו?
הריח של הקפה בבית קפה, הבגדים האזרחיים, החופש… איזה כיף!
ואז מגיעה המציאות. למצוא עבודה.
ולמצוא את העבודה הנכונה.
ולא פחות חשוב – לדאוג שלא ידפקו אתכם.
בטח, שמעתם על שכר ופנסיה.
אבל מי לימד אתכם איך לבקש?
איך לדרוש (בעדינות, כן?) את מה שמגיע לכם?
ובאמת, מה בכלל מגיע לכם?
תתכוננו.
כי עכשיו לומדים לדבר בשפה חדשה.
שפת הכסף.
וגם שפת התנאים.
זה לא רק על כמה נכנס לכם לבנק בסוף החודש.
זה על העתיד.
על התנאים שיאפשרו לכם ללמוד, לטייל, ולחיות כמו שחלמתם.
בואו נצלול פנימה.
כי זה הזמן לדאוג לעצמכם.
ברצינות.
אחרי המדים: המדריך הסודי לתנאים ששווים זהב
אז הנה אתם, בפתח פרק חדש.
חלקכם כבר יודעים בערך מה רוצים, חלקכם עדיין מגששים באפלה (וזה בסדר גמור!).
כך או כך, בשלב מסוים תגיעו לנקודה שבה מעסיק פוטנציאלי יגיד לכם: “אנחנו מעוניינים בך. זו ההצעה שלנו.”
ולרוב, ההצעה הראשונית היא רק נקודת פתיחה.
לא תמיד.
אבל לרוב.
ואם לא תדעו איך להתייחס אליה, איך לנתח אותה, ואיך להגיב עליה בצורה חכמה – אתם עלולים להשאיר לא מעט כסף (ותנאים ששווים כסף) על השולחן.
וזה כסף שחסר לטיול הגדול.
שחסר לשכר לימוד.
שחסר סתם לחיים הטובים.
המשא ומתן על תנאי העסקה הוא אומנות.
והחדשות הטובות הן שכל אחד יכול ללמוד אותה.
גם אתם.
למה בכלל לטרוח להתמקח? זה לא רק על השכר ההתחלתי…
הרבה משתחררים נוטים לחשוב: “יאללה, העיקר להתחיל לעבוד, לצבור ניסיון. הכסף פחות חשוב עכשיו.”
זו מחשבה חלקית.
נכון, הניסיון סופר חשוב.
אבל גם הכסף חשוב.
וגם התנאים הנלווים.
ולמה להתמקח בכלל?
כי העולם האזרחי עובד ככה.
זה לא צה”ל, שבו יש טבלת שכר מסודרת (פחות או יותר) וכולם יודעים איפה הם עומדים.
בשוק העבודה, הכל גמיש יותר.
וזה עובד לשני הכיוונים.
חברות מצפות שמועמדים ינהלו איתן משא ומתן.
מועמד שלא מנהל משא ומתן נתפס לפעמים כמי שפחות מעריך את עצמו.
או כמי שלא מודע לשווי שלו בשוק.
אז קודם כל – כי זה מקובל.
השפעה מצטברת: איך 500 ש”ח בחודש הופכים להון קטן (או גדול)
נשמע כמו סכום קטן? 500 ש”ח?
בואו נעשה חשבון זריז.
500 ש”ח בחודש זה 6,000 ש”ח בשנה.
ואם אתם נשארים בתפקיד שנתיים? זה כבר 12,000 ש”ח.
ואם העלאות השכר העתידיות מחושבות כאחוז מהשכר הנוכחי (וככה זה עובד בדרך כלל)?
אז כל שקל שהרווחתם במשא ומתן הראשוני שווה לכם יותר כסף גם בעתיד.
ההבדל הזה יכול להיות עשרות אלפי שקלים לאורך כמה שנים.
תחשבו על זה.
זה כבר הופך את הטיול הגדול למפנק יותר, או את שכר הלימוד לקל יותר למימון.
זה קובע את הטון: התפקיד הראשון והבאים אחריו
השכר שבו אתם מתחילים בתפקיד הראשון שלכם בשוק האזרחי הוא במידה רבה נקודת הייחוס שלכם.
מעסיקים עתידיים ישאלו אתכם כמה הרווחתם בתפקידים קודמים.
ואם תתחילו נמוך מדי, יהיה קשה יותר “לקפוץ” לרמות שכר גבוהות יותר בתפקידים הבאים.
השכר ההתחלתי הוא כמו הדריסת רגל הראשונה במעלה.
ככל שהיא גבוהה יותר, כך קל יותר להגיע למעלה.
אוקיי, הבנתי. אבל מה באמת שווים חיילים משוחררים בשוק?
זו שאלת השאלות.
אתם מרגישים שאין לכם “ניסיון אזרחי”.
ושחברות מחפשות אנשים עם ניסיון.
וזה נכון חלקית.
אבל זה לא הסיפור כולו.
להפנים: אתם לא “רק” חיילים משוחררים
שירתם בצבא.
שנים.
הייתם תחת לחץ.
עבדתם בצוותים.
קיבלתם אחריות (לפעמים ענקית!).
למדתם מהר.
פתרתם בעיות בתנאים לא אידיאליים.
התמודדתם עם אנשים שונים (מאוד!).
כל אלו הן מיומנויות.מיומנויות סופר חשובות.
אלו לא מיומנויות “אזרחיות” קלאסיות כמו ניסיון ספציפי בתפקיד X או Y.
אבל הן מיומנויות רכות (Soft Skills) שכל מעסיק מחפש.
ויש להן ערך.
אל תזלזלו בהן!
תדעו להדגיש אותן.
תדעו לקשר אותן לדרישות התפקיד.
כמה באמת מרוויחים בתפקידים ראשונים? המציאות מול הציפיות
הציפיות לשכר בתפקיד ראשון משתנות מאוד.
תלוי כמובן בתחום, בתפקיד, במיקום, וגם במיומנויות הספציפיות שלכם (למשל, אם יש לכם הכשרה טכנית מסוימת מהצבא).
הדבר הכי חשוב לעשות לפני שאתם ניגשים למשא ומתן הוא מחקר שוק.
תבינו כמה מרוויחים בתפקידים דומים לזה שאתם מועמדים אליו, באזור שלכם, עם פרופיל דומה לשלכם (חיילים משוחררים ללא ניסיון אזרחי רלוונטי).
יש כלים לעשות את זה.
המידע זמין.
זה ייתן לכם נקודת ייחוס ריאלית.
וימנע מכם לבקש שכר נמוך מדי (הטעות הכי נפוצה!) או גבוה מדי (פחות נפוץ, אבל יכול לקרות).
הגיע הזמן להבין: מה אתם רוצים (באמת) מהעבודה הראשונה?
אמרנו שזה לא רק כסף.
והכוונה היא לכל החבילה.
כשאתם מסתכלים על הצעת עבודה, אל תתמקדו רק בשורה של “שכר ברוטו”.
יש עוד הרבה מרכיבים.
חלקם שווים כסף באופן ישיר, חלקם שווים כסף בטווח הארוך, וחלקם שווים איכות חיים.
הרשימה הבלתי נראית (כמעט): לא רק בסיס נטו
מה עוד כדאי לבדוק ולנסות לנהל עליו משא ומתן?
- פנסיה וקרן השתלמות: זה אולי נשמע רחוק, אבל התחלה מוקדמת עם אחוז הפרשה טוב משפיעה דרמטית על הסכום שיצטבר לכם בעתיד. האם החברה מפרישה מעבר למינימום החוקי? מאיזה יום עבודה? (חשוב!).
- ימי חופשה ומחלה: יש הבדלים בין חברות. עוד כמה ימי חופש יכולים להיות שווים המון, במיוחד אם אתם מתכננים טיול או סתם רוצים לנוח.
- גמישות: האם יש אפשרות לעבודה היברידית? יום עבודה מהבית? שעות גמישות? בעידן הנוכחי, זה פקטור סופר משמעותי בשביל הרבה אנשים.
- הזדמנויות למידה והתפתחות: האם החברה מציעה הכשרות פנימיות? משתתפת במימון קורסים חיצוניים? מעודדת התקדמות מקצועית? השקעה בידע שלכם עכשיו תשתלם פי כמה בעתיד.
- אופציות או מניות (בתפקידים רלוונטיים): בעולם ההייטק והסטארטאפים, זה מרכיב שכר קריטי. גם אם נראה שזה “וירטואלי” עכשיו, בפוטנציה זה יכול להיות שווה הרבה יותר מהשכר.
- החזר הוצאות: נסיעות, טלפון, דלק, אש”ל (אם יש נסיעות עבודה). סעיפים קטנים לכאורה, אבל מצטברים.
- בונוסים שנתיים/רבעוניים: האם יש מודל בונוסים? על בסיס אישי? חברתי?
- תנאים סוציאליים נוספים: ביטוח בריאות פרטי, דמי הבראה מוגדלים, מתנות לחג ששוות משהו…
- אווירה ותרבות ארגונית: זה אולי לא “כסף” ישיר, אבל לעבוד במקום שנעים לכם בו, עם אנשים טובים, זה שווה הרבה לאיכות החיים שלכם. אי אפשר לנהל על זה משא ומתן ישיר, אבל בהחלט כדאי לקחת את זה בחשבון כשמשווים הצעות.
לפני שאתם מגיעים למשא ומתן, תבנו לעצמכם רשימה פנימית של מה שחשוב לכם.
תדרגו אותם.
מה הכי קריטי? מה פחות? על מה אתם מוכנים לוותר?
הרגע האמת: איך לגרום להם לרצות לתת לכם יותר?
קיבלתם את ההצעה המיוחלת. מזל טוב! זה כבר הישג.
עכשיו מתחיל השלב השני.
אל תענו ישר “כן!”.
גם אם ההצעה נשמעת לכם מעולה.
קחו זמן לחשוב.
תמיד תבקשו זמן לחשוב. יום-יומיים זה לגיטימי לחלוטין.
תגידו משהו כמו: “תודה רבה על ההצעה המעניינת, אני מתרגש/ת מההזדמנות. אשמח לעבור עליה ולחזור אליכם/ן מחר/מחרתיים.”
הטיימינג זה הכל: מתי לדבר על כסף (ובאילו טקטיקות קטנות להשתמש)?
בדרך כלל, המשא ומתן מתנהל אחרי שקיבלתם הצעת עבודה רשמית.
לא בראיון הראשון.
גם לא בראיון השני.
רק אחרי שהם אמרו לכם: “אנחנו רוצים אותך.”
זה נותן לכם כוח.
הם כבר השקיעו בכם זמן ומאמץ בתהליך המיון.
והם כנראה באמת רוצים אתכם.
אז איך מתנהלים?
בביטחון.
בנימוס.
באופן ענייני.
לא בדרישה או באולטימטום.
גישה של “אני מעריך/ה את ההצעה מאוד, ואני רואה את עצמי מצטרף/ת אליכם, אבל יש כמה נקודות שאני רוצה לדבר עליהן.”
תמיד תתחילו בלהודות על ההצעה ולבטא את ההתלהבות שלכם מהתפקיד ומהחברה.
ואז תגיעו לנקודות שלכם.
טקטיקות קטנות שעושות הבדל גדול
- אל תקפצו על ההצעה הראשונה: גם אם היא נשמעת לכם מעולה. כמעט תמיד יש מקום קטן לשפר.
- לשאול שאלות (הרבה!): על מרכיבי השכר, על התנאים הסוציאליים, על מודל הבונוסים, על מסלולי התפתחות. זה מראה שאתם רציניים וחושבים קדימה. וזה נותן לכם מידע חשוב.
- להיות מוכנים לעזוב את השולחן (פסיכולוגית): אתם לא חייבים לקבל כל הצעה. אם היא ממש לא מתאימה לכם אחרי המשא ומתן, אתם יכולים להגיד “לא” בנימוס. עצם הידיעה הזו נותנת לכם כוח במשא ומתן.
- להתייחס להכל כאל “חבילה”: אם הם לא יכולים לעלות לכם בשכר, אולי הם יכולים לתת לכם יותר ימי חופש? או להקדים את הכניסה לקרן השתלמות? או לממן לכם קורס ספציפי? תחשבו יצירתי.
- להתבסס על המחקר שלכם: אם המחקר שלכם הראה שהשכר הממוצע לתפקיד דומה גבוה מההצעה שקיבלתם, תגידו את זה. “על פי המחקר שעשיתי, השכר המקובל לתפקידים כאלה בשוק הוא בטווח של X-Y. האם יש גמישות בנושא השכר?”
- להדגיש את הערך שאתם מביאים: גם אם אין לכם ניסיון אזרחי ספציפי, תדגישו את המיומנויות הצבאיות שלכם שרלוונטיות לתפקיד. “אני מביא/ה איתי יכולת למידה מהירה תחת לחץ, עבודה בצוותים מגוונים, ואחריות אישית גבוהה – מיומנויות שלמדתי וחישלתי במהלך השירות, ואני בטוח/ה שיסייעו לי להשתלב במהירות ולהצליח בתפקיד.”
אמרו לכם “לא”? הכל בסדר. תמיד יש תוכנית ב’.
לפעמים, גם אחרי כל המאמצים, המעסיק לא יכול או לא רוצה לשפר את ההצעה.
או שלא בכל הסעיפים שביקשתם.
זה לא כישלון!
זה חלק מהתהליך.
אל תיקחו את זה אישית.
לחברות יש תקציבים וטבלאות שכר ונהלים.
מה עושים במקרה כזה?
כשאי אפשר לעלות בשכר הבסיס: לחשוב יצירתי
שכר בסיס הוא לרוב הסעיף הכי פחות גמיש.
אבל זוכרים את “החבילה”?
אם הם לא יכולים לעלות לכם בשכר, תנסו להתמקד בתנאים אחרים.
אולי הכניסה לקרן השתלמות תהיה מהיום הראשון ולא אחרי שלושה/שישה חודשים?
אולי הם יוכלו לתת לכם עוד כמה ימי חופש?
אולי התפקיד יכלול הכשרה חיצונית ספציפית שמעניינת אתכם ושתקדם אתכם?
אולי יבטיחו לבחון את השכר מחדש תוך שלושה או שישה חודשים ולא רק אחרי שנה?
תמיד יש על מה לדבר.
גם אם זה נראה שהכל סגור.
לשמור על יחסים טובים: העולם קטן (במיוחד בישראל!)
גם אם המשא ומתן לא הוביל לתוצאה שקיוויתם לה, וגם אם החלטתם בסוף לא לקבל את ההצעה (כי היא פשוט לא מספיק טובה לכם) – תמיד תסיימו בנימה חיובית ומכבדת.
תודו להם על זמנם ועל ההצעה.
תגידו שאתם מעריכים את ההזדמנות.
העולם האזרחי קטן.
תעשיית ההייטק (או כל תעשייה אחרת) בישראל עוד יותר קטנה.
אתם עוד עלולים לפגוש את אותם אנשים בתפקיד הבא שלכם, או בזה שאחריו.
אל תשאירו טעם רע.
היפרדו לשלום כמו שצריך.
5 שאלות בוערות (ותשובות שיעשו לכם סדר בראש)
בואו נעשה רגע פאוזה ונשבור כמה מיתוסים או חששות נפוצים.
- האם חייב לבקש יותר ממה שהציעו?לא “חייבים” כלום. אבל בהחלט כדאי לשקול זאת ברצינות. כאמור, הצעות ראשוניות לרוב גמישות. אם עשיתם את המחקר שלכם וההצעה נמוכה מהממוצע, או נמוכה ממה שציפיתם (באופן ריאלי), זה הזמן לבקש שיפור. גם אם ההצעה טובה לכם, שווה לבדוק אם יש עוד קצת מקום למעלה או בתנאים אחרים. מקסימום יגידו “לא”, ואז תדעו שעשיתם את המקסימום.
- מה אם אין לי ניסיון אזרחי רלוונטי בכלל?זה בסדר גמור! אתם לא אמורים להיות מנכ”לים ביום הראשון. תפקידי ג’וניור או התחלתיים מיועדים בדיוק לאנשים כמוכם. במקום להתמקד ב”אין לי ניסיון אזרחי”, תתמקדו ב”יש לי המון יכולות שרכשתי בצבא שרלוונטיות לתפקיד הזה” (עבודה בצוות, עמידה בלחץ, למידה מהירה וכו’). תסבירו איך המיומנויות הצבאיות שלכם מתורגמות לדרישות התפקיד. המעסיקים יודעים שלחיילים משוחררים יש פוטנציאל עצום, לכן הם מגייסים אתכם!
- האם משא ומתן “יעצבן” את המעסיק ויגרום להם לבטל את ההצעה?ברוב המקרים – לא, ממש לא. אלא אם כן אתם דורשים סכומים מופרכים לחלוטין, או מתנהלים בצורה אגרסיבית ודורסנית. משא ומתן ענייני ומנומס הוא חלק לגיטימי (ואף מצופה!) מתהליך הגיוס. חברות רציניות לא יבטלו הצעת עבודה בגלל שמועמד ניסה לשפר את התנאים בצורה מקובלת. הן יכבדו אתכם על כך שאתם דואגים לאינטרסים שלכם.
- כמה גבוה מותר לי לבקש מעל ההצעה הראשונית?אין “חוק” קבוע, אבל בדרך כלל טווח הנדל”ן למשא ומתן בשכר בסיס נע בין 5% ל-15% מעל ההצעה הראשונית, בתפקידי ג’וניור. שוב, תלוי בתפקיד ובחברה. הכי חשוב זה שהבקשה שלכם תהיה מבוססת על מחקר השוק שעשיתם, ולא סתם מספר שזרקתם לאוויר. אם תסבירו את הבקשה שלכם (“על סמך המחקר שלי…”) זה נשמע הרבה יותר רציני.
- מה הטעות הכי גדולה שאפשר לעשות במשא ומתן?לקבל את ההצעה הראשונה בלי לשקול אותה לעומק ובלי לנסות לשפר אותה. או, לחילופין, לא לעשות שיעורי בית (מחקר שוק) לפני המשא ומתן ולהגיע לא מוכנים.
- האם כדאי לדבר על כסף בראיון הראשון?עדיף להימנע. בראיון הראשון אתם רוצים להרשים ביכולות שלכם, בהתאמה שלכם לתפקיד ולחברה. לדבר על כסף בשלב מוקדם מדי עלול להיתפס כחוסר עניין בתפקיד עצמו. בדרך כלל, שאלות על ציפיות שכר יישאלו בשלב מתקדם יותר בתהליך, או על ידי מגייסת. כשהן שואלות, כדאי לתת טווח רחב יחסית, ולהגיד שהציפיות גמישות ותלויות בחבילת התנאים הכוללת.
- מה עוד אפשר לבקש חוץ משכר ובנסיעות?המון! חזרה לרשימה הבלתי נראית: קרן השתלמות (מאיזה יום?), ימי חופש (להוסיף 2-3 ימים?), גמישות (יום עבודה מהבית?), מימון קורסים/הכשרות, מודל בונוסים, ביטוח בריאות פרטי, ועוד. תחשבו מה הכי חשוב לכם מעבר לכסף, ותנסו לנהל על זה משא ומתן.
לא רק עבודה ראשונה: לבנות קריירה (ולהתקדם בשכר)
העבודה הראשונה אחרי הצבא היא קרש קפיצה משמעותי.
המשא ומתן שניהלתם עליה הוא רק ההתחלה.
אבל הוא אבן יסוד.
שכר התחלתי טוב יותר ותנאים נלווים טובים יותר יקלו עליכם מבחינה כלכלית.
יגדילו את השווי שלכם בשוק.
ויעניקו לכם נקודת פתיחה טובה יותר למו”מ על התפקיד הבא.
או על העלאת שכר בתוך אותה חברה.
איך המשא ומתן הראשון משפיע על ההמשך?
מעבר להיבט הכלכלי הישיר, הצורה שבה ניהלתם את המשא ומתן משדרת למעסיק (ולכם!) מסר.
שאתם ענייניים.
שאתם מודעים לערך שלכם (גם אם הוא “פוטנציאלי” כרגע).
שאתם לא פראיירים (במובן החיובי של המילה).
ושאתם יודעים לדאוג לעצמכם.
כל אלו תכונות שמעסיקים מחפשים בעובדים.
הניסיון הראשון במשא ומתן גם בונה לכם ביטחון לקראת הפעמים הבאות.
וכאשר תרצו להתקדם לתפקיד הבא, או לבקש העלאה, יהיה לכם קל יותר לנהל את השיחה.
למידה, נטוורקינג, והוכחת ערך: המפתחות להתקדמות
זכרו שהשכר ההתחלתי הוא רק צעד אחד.
כדי לבנות קריירה ולהתקדם בשכר באופן משמעותי, תצטרכו להשקיע בעצמכם גם בהמשך.
ללמוד כל הזמן.
להרחיב את הידע והמיומנויות שלכם.
ליצור קשרים (נטוורקינג!) עם אנשים בתעשייה.
ולהוכיח ערך אישי ומשמעותי במקום העבודה שלכם.
ככל שתהיו עובדים טובים יותר, עם מיומנויות מבוקשות, כך כוח המיקוח שלכם יעלה באופן טבעי.
בין אם בבקשת העלאה במקום העבודה הנוכחי, ובין אם במעבר לתפקיד אחר בחברה אחרת.
אז הנה.
יצאתם מהש”ג.
העולם האזרחי פתוח בפניכם.
יש בו המון הזדמנויות.
וגם כמה אתגרים קטנים.
למצוא עבודה זה רק חלק אחד.
לדאוג שהתנאים שלה יהיו טובים לכם – זה חלק לא פחות חשוב.
זה לא מפחיד.
זה לא מסובך מדי.
זה דורש קצת מחקר.
קצת אומץ.
וקצת לדעת לדבר את השפה הנכונה.
אתם לגמרי יכולים לעשות את זה.
הכלים בידיים שלכם.
עכשיו לכו להשתמש בהם.
בהצלחה מטורפת!