איך להסביר חורים בקורות החיים בלי לאבד הזדמנויות

אז יצאתם מהצבא. וואו! תקופה מטורפת עברה עליכם.

פתאום אתם באזרחות. עולם חדש לגמרי.

חלקכם מרגישים צורך עז להתאוורר.

לפגוש את העולם. לטרוף חוויות.

אחרים ישר קופצים למים העמוקים של עבודות מועדפות.

ואולי אתם בכלל מתכוננים למבחן הפסיכומטרי, או מחפשים את הדרך ללימודים גבוהים.

זה טבעי לגמרי. זהו שלב מרגש.

אבל אי שם בפינה האחורית של המוח, מתחילה להתגנב מחשבה קטנה ומעצבנת:

“מה עם קורות החיים שלי?”

“איך אסביר את ה’חור’ הזה?”

השנים שחלפו מאז השחרור מרגישות פתאום כמו נצח. חלל ריק.

הדאגה הזו שוות ערך לחלוטין. כולנו מכירים אותה.

אבל בואו נגיד לכם סוד קטן. וחשוב.

ה”חורים” האלה בקורות החיים שלכם?

הם ממש, אבל ממש, לא מה שאתם חושבים.

הם לא פגמים. הם לא מכשולים.

הם ההזדמנות שלכם. פשוט אף אחד לא לימד אתכם איך להפוך אותם לכזה.

במאמר הזה, אנחנו הולכים לפרק כל חשש.

לשבור כל מיתוס.

ולתת לכם את כל הכלים שאתם צריכים.

כך שכשמישהו ישאל אתכם על הזמן שחלף, אתם לא רק תהיו מוכנים – אתם תהיו מאושרים שנשאלתם.

אתם עומדים לגלות איך להפוך את ה”חור” הזה לנקודת החוזקה הכי מסקרנת ומעניינת בקורות החיים שלכם.

קדימה, בואו נתחיל!

הסודות שלא סיפרו לכם: איך ‘חורים’ בקורות חיים יהפכו לנכס הכי גדול שלכם?

כש”לנוח” הופך ל”לנצח”: על שינוי תפיסה ופסיכולוגיה חיובית

אז קודם כל, בואו נוציא את הפיל מהחדר: אין דבר כזה “חור” אמיתי בקורות חיים אחרי הצבא. יש רק תקופה שהיא… פחות קונבנציונלית. ואתם יודעים מה? זה בסדר גמור! למעשה, זה מצוין.

התפיסה ה”רשמית” אומרת שאתם צריכים לצאת מהצבא היישר לאקדמיה, או ישר לעבודה מסודרת. ואם לא עשיתם את זה? אויה, אתם נחשבים “מפגרים מאחור”. שטויות במיץ גזר.

המציאות היא שרוב החיילים המשוחררים לא קופצים היישר למים העמוקים. הם צריכים אוויר. הם צריכים לטייל. לחוות. להבין מה הם רוצים בכלל מהחיים.

הדבר הראשון שאתם חייבים לעשות זה לשנות את המחשבה בראש שלכם. במקום לראות “חור”, תתחילו לראות “תקופה של התפתחות אישית ומקצועית בלתי פורמלית”. נשמע מפוצץ, נכון? אבל זה נכון.

כל שנייה שבה נשמתם אוויר, חוויתם משהו, או אפילו סתם בהיתם בתקרה – היא חלק מהדרך שלכם. והדרך הזו בנתה את מי שאתם היום.

אתם לא “חסרי ניסיון” מהתקופה הזו. אתם בעלי ניסיון מסוג אחר. ניסיון חיים, ניסיון בהתמודדות, בניווט, בקבלת החלטות, בהסתגלות לשינויים. כל אלה הם כישורים מבוקשים בכל עבודה, בכל תפקיד.

שאלה ותשובה מהירה:

• שאלה: האם כדאי להסתיר את התקופה הזו?
• תשובה: בשום פנים ואופן לא! זו טעות קריטית. הסתרה מעוררת חשדנות. שקיפות (חכמה!) היא המפתח.

1. המסע הגדול: כששביל ישראל הפך לבית ספר לניהול משברים?

הטיול הגדול אחרי צבא הוא מוסד ישראלי. נכון, לא כולם טסים לדרום אמריקה או למזרח, אבל רבים מטיילים בארץ, באירופה, או סתם לוקחים פסק זמן.

אבל רגע, אתם חושבים שזה סתם “בזבוז זמן” או “כיף”? תחשבו שוב.

כל טיול כזה – קצר או ארוך – הוא קורס מזורז לחיים. בחינם.

• תכנון וארגון: מי אחראי למסלול? ללינה? לתקציב? אתם!
• גמישות והסתגלות: האוטובוס התקלקל? הטיסה בוטלה? הגשם הפתיע? אתם לומדים איך לאלתר, להסתגל ולמצוא פתרונות יצירתיים במצבי לחץ.
• ניהול תקציב: כנראה שניהלתם תקציב קטן ומצומצם יותר מבכל תקופה אחרת בחייכם. זה שיעור יקר ערך.
• יכולת עבודה בצוות: אם טיילתם עם חברים, למדתם להתמודד עם קונפליקטים, לפשר, לחלק משימות ולתמוך אחד בשני. בדיוק כמו בצוות עבודה.
• התמודדות עם אי ודאות: אתם רחוקים מהבית, מהמוכר. אתם לומדים לסמוך על עצמכם, לקבל החלטות לבד ולהתמודד עם הלא נודע. כישרון נדיר!

בפעם הבאה שמישהו מרים גבה על הטיול שלכם, חייכו. אתם לא הייתם “בחופשה”. הייתם בשיעור פרטי אצל החיים עצמם.

2. מה לעשות בקורות חיים? (טיפים פרקטיים שיפילו אותם מהרגליים)

אוקיי, הבנו את הפילוסופיה. עכשיו בואו נדבר תכל’ס. איך זה נראה על הנייר? זו השאלה המיליון דולר.

הטעות הגדולה ביותר היא להשאיר את התקופה הזו “ריקה” או להתייחס אליה כאילו היא לא קיימת.

במקום זאת, אנחנו הולכים להפוך אותה ליהלום הנוצץ שלכם.

א. סעיף חדש ומסקרן: “התפתחות אישית והרחבת אופקים”

כן, כן. תקראו לו בשם הזה, או דומה לו. משהו שיגרום למגייס/ת להגיד “אוקיי, מה קורה כאן?”.

תחת כותרת זו, תפרטו בקצרה, בתבליטים, מה עשיתם. אבל אל תציינו רק את הפעולה, אלא גם את הערך שרכשתם ממנה.

• טיול ממושך (תאריכים):
  • “מסע עצמאי בן X חודשים בדרום אמריקה/המזרח הרחוק/אירופה, שכלל תכנון לוגיסטי ותקציבי מורכב, הסתגלות למצבים משתנים ותרבויות שונות, ופיתוח עצמאות ויכולת התמודדות.”
  • הומור קליל: “כן, וגם למדתי איך לשרוד שבועיים עם אותה חולצה, אבל זה כבר בונוס.”
• עבודה מועדפת (תאריכים + שם המקום):
  • “עבודה מאתגרת ופיזית ב-[שם המקום/תחום, לדוגמה: חקלאות/אבטחה/מלונאות], שדרשה אחריות, משמעת עצמית ויכולת עבודה תחת לחץ/בצוות. רכשתי ניסיון ב-[ציינו משהו רלוונטי: שירות לקוחות/ניהול מלאי/פתרון בעיות בזמן אמת].”
  • ציניות: “גיליתי שיש חיים גם מחוץ למזגן, ושאפשר ללמוד המון גם ממלפפון.”
• הכנה ללימודים/פסיכומטרי (תאריכים):
  • “תקופת לימודים אינטנסיבית והכנה למבחן הפסיכומטרי, שכללה פיתוח יכולות למידה עצמית, משמעת וניהול זמן אפקטיבי. נרשמתי ל-[שם התחום] באוניברסיטת/מכללת [שם המוסד].”
• התנדבות/פרויקטים אישיים (תאריכים + פרטים):
  • “התנדבות פעילה בארגון [שם הארגון], במסגרתה תרמתי ל-[תיאור קצר של הפעילות], וחיזקתי יכולות בינאישיות ועבודה למען מטרה משותפת.”
  • “פיתוח פרויקט אישי בתחום [תחום, לדוגמה: בניית אתרים/צילום/כתיבה], שכלל למידה עצמאית, פתרון בעיות וחתירה למטרה.”

הדגש הוא תמיד על *הכישורים* שרכשתם, לא רק על *הפעולה* שעשיתם.

שאלה ותשובה מהירה:

• שאלה: מה אם עשיתי כמה דברים שונים בתקופה הזו?
• תשובה: מעולה! פרטו אותם בסעיף אחד, בנקודות קצרות. זה מראה על יוזמה ורבגוניות.

3. שעת האמת: איך לענות על זה בראיון עבודה? (תתכוננו לשאלה!)

בואו נהיה מציאותיים. השאלה “אז מה עשית בתקופה הזו?” תגיע. תתכוננו אליה. היא לא איום. היא הזדמנות פז להרשים.

התשובה שלכם צריכה להיות ספונטנית, בטוחה, כנה, אבל מכוונת מטרה.

א. הסיפור המושלם: שלושה שלבים מנצחים

1. הכירו בזה בחיוך: “אחרי שירות משמעותי, הרגשתי שחשוב לי לקחת פסק זמן כדי להתחבר לעצמי, לחוות עולם, ובעיקר – לחשוב על הצעד הבא בחיים המקצועיים.” (אל תתנצלו! זו לא טעות)
2. פרטו בקצרה ובענייניות מה עשיתם, והדגישו את הערך: “במהלך X חודשים טיילתי ב-[מיקום], וזה היה שיעור עצום בעצמאות, בניהול סיכונים ובפתרון בעיות בלתי צפויות. למדתי להסתגל לשינויים, לתכנן תקציב בקפידה, ובעיקר – לחלץ את עצמי מכל מצב במינימום לחץ.” או: “עבדתי ב-[תחום העבודה המועדפת], שם התנסיתי לראשונה בעולם העבודה האזרחי. למדתי המון על משמעת, עמידה בלוחות זמנים, שירותיות, ויכולת להשתלב בצוות חדש ולתרום באופן מיידי.”
3. קשרו את זה לתפקיד שאליו אתם מתמודדים: “התקופה הזו חיזקה אצלי את [ציינו כישור רלוונטי: למשל, גמישות, יוזמה, יכולת למידה עצמית, אחריות, בגרות]. ואני חושב/ת שהכישורים האלה, יחד עם הניסיון שצברתי בצבא, מכינים אותי בצורה אופטימלית לתפקיד הזה ולסביבת העבודה המאתגרת שאתם מציעים.”

טיפ ציני קטן: אם הייתם בצבא בתפקיד שוחק, אתם יכולים לומר בעדינות: “אחרי X שנים של שירות, הרגשתי שאני זקוק לטעינת מצברים רצינית לפני שאני צולל למים העמוקים של הקריירה. וגיליתי שאני חוזר הרבה יותר מפוקס, רגוע, ועם רעב עצום להצליח.”

שאלה ותשובה מהירה:

• שאלה: מה אם טיילתי חודשיים ואז עוד חודשיים עבדתי, ועוד חודשיים סתם חיפשתי את עצמי?
• תשובה: נהדר! זה מראה על דינמיות. ספרו את זה בפשטות: “את התקופה הראשונה הקדשתי לטיול, לאחר מכן עבדתי לתקופה קצרה, ובחודשים האחרונים התמקדתי בלימודי פסיכומטרי/חיפוש כיוון לימודי ומקצועי. כל שלב בתקופה הזו תרם לבגרות שלי וליכולת שלי להבין טוב יותר מה אני מחפש/ת.”

4. כש”הכל מותר” הופך ל”הכל לומדים”: סוגים שונים של “חורים” ואיך להציג אותם

יש אינסוף סוגים של תקופות “מעבר”. לכל אחת מהן יש פוטנציאל למידה אדיר.

א. עבודה מועדפת – הרבה יותר מסתם עבודה

מעבר לכסף, עבודה מועדפת (במלונות, חקלאות, בתי אבות, תעשייה ועוד) היא כר פורה לכישורים. תחשבו על הלחץ, השעות הארוכות, העבודה הפיזית, העבודה עם אנשים מגוונים, העמידה ביעדים, הקשר עם לקוחות (גם אם הם לא תמיד נחמדים). כל אלה הם כישורי מפתח בעולם האמיתי.

הדגש: אחריות, התמדה, שירותיות, עבודת צוות, עמידה ביעדים.

ב. לימודים והכנה – ההשקעה שמשתלמת

הכנה לפסיכומטרי, מכינה, קורס שפה, קורס מקצועי קצר – כל אלה מראים על מוטיבציה, רצון ללמוד, השקעה בעתיד, יכולת הצבת מטרות ועמידה בהן. זו תקופה שבה אתם משקיעים בעצמכם, ואין דבר מרשים מזה.

הדגש: משמעת עצמית, יוזמה, למידה, התפתחות אישית ומקצועית.

ג. סתם “לנוח” (או “לא לדעת מה אני רוצה”) – וזה בסדר גמור!

כן, לפעמים פשוט לוקחים פסק זמן. נושמים. חושבים. זה טבעי. וזה לגמרי לגיטימי. במקום להציג את זה כ”לא עשיתי כלום”, תציגו את זה כתקופה של התבגרות, התאקלמות לאזרחות, חשיבה מעמיקה על העתיד וטעינת מצברים. זה מראה על בגרות ועל מודעות עצמית.

הדגש: התבגרות אישית, מודעות עצמית, טעינת כוחות, התאקלמות לאזרחות.

שאלה ותשובה מהירה:

• שאלה: מה אם היו לי סיבות אישיות או בריאותיות לפער?
• תשובה: היו קצרים וענייניים. “הקדשתי תקופה לטיפול בעניינים אישיים/רפואיים, וכעת אני עם כוחות מחודשים ומוכן/ה במלוא המרץ לאתגר הבא.” אין צורך להיכנס לפרטים מוגזמים. הדגש הוא על כך שאתם כשירים ומוכנים עכשיו.

5. הטעויות הקריטיות שאתם חייבים להימנע מהן (אלא אם אתם אוהבים להרוס לעצמכם)

כמו בכל דבר בחיים, יש דרכים טובות ופחות טובות להתמודד. הינה כמה דברים שאסור לכם לעשות:

• להסתיר את זה: אל תתעלמו מהתקופה הזו בקורות החיים או בראיון. זה רק יעלה סימני שאלה.
• להתנצל: אין על מה להתנצל! זו הדרך שלכם, והיא לגיטימית בדיוק כמו כל דרך אחרת. תהיו בטוחים בבחירות שלכם.
• להיות כלליים מדי: “סתם נחתי” או “טיילתי” זה לא מספיק. ציינו מקומות, פעילויות, ותמיד את הלימודים והכישורים שרכשתם.
• לשקר: לעולם אל תשקרו בקורות חיים או בראיון. האמת תמיד מתגלה, והמחיר גבוה.
• להתמקד בשלילי: “הייתי מבולבל” או “לא ידעתי מה לעשות”. לא! תמיד תמסגרו את התקופה באור חיובי, כשלב של גדילה והתפתחות.

שאלה ותשובה מהירה:

• שאלה: האם פער של שנתיים או יותר הוא בעייתי יותר?
• תשובה: לאו דווקא. פער ארוך יותר דורש הסבר מעט מפורט יותר על מה שנעשה במהלכו. אם הייתם בטיול ארוך במיוחד, או עבדתם במספר עבודות מועדפות, פרטו את הכישורים שרכשתם מכל אחת מהחוויות האלו. זה מראה על נחישות, יכולת התמדה ויכולת התמודדות עם אתגרים מורכבים.

6. הפסיכולוגיה שמאחורי ההצלחה: למה המגייסים דווקא יאהבו את ה”חור” שלכם?

בואו נחשוב לרגע מנקודת מבט של מגייס/ת. הם רואים עשרות קורות חיים ביום. רובם דומים.

ה”חור” שלכם, כשהוא מוסבר נכון, הוא נקודת משיכה. הוא מייחד אתכם.

הוא מראה שאתם:

• עצמאיים: יצאתם למסע משלכם, קיבלתם החלטות.
• יוזמים: לא ישבתם בבית וחיכיתם שמשהו יקרה.
• בעלי כישורי חיים: הסתגלתם, התמודדתם, למדתם.
• בגרים ומודעים לעצמם: לקחתם פסק זמן כדי לטעון מצברים, לחשוב על העתיד.
• מעניינים: יש לכם סיפור לספר. וסיפורים מוכרים.

אל תדאגו מהפער. תדאגו איך אתם מספרים את הסיפור שלו. ברגע שתשנו את התפיסה שלכם לגבי התקופה הזו, גם המגייסים ישנו את התפיסה שלהם.

הם מחפשים אנשים שלמים, מגוונים, עם יכולות הסתגלות. וה”חור” שלכם, כשהוא מוצג נכון, הוא ההוכחה הטובה ביותר לכך.

שאלה ותשובה מהירה:

• שאלה: מה אם אני מרגיש/ה שאני עדיין “מחפש/ת את עצמי” ולא באמת יודע/ת מה אני רוצה לעשות?
• תשובה: זה מצב נפוץ מאוד, ואין בו שום דבר רע! בראיון, תוכל/י לומר: “בתקופה הזו, הקדשתי זמן משמעותי לחקור אופציות שונות ולהבין מה הכיוון המתאים לי ביותר. זה הוביל אותי להבנה ברורה יותר של תחומי העניין שלי ושל היכולות שאני רוצה להביא לידי ביטוי, וזו הסיבה שהתפקיד הזה מדבר אליי כל כך.” התמקדו בתהליך ובתוצאה החיובית – הבנה טובה יותר של עצמכם.

השורה התחתונה: החור הוא לא חור, הוא קפיצה

אז הנה זה. כל הפחדים, כל הספקות – מופרכים. ה”חור” הזה בקורות החיים שלכם?

הוא לא חור. הוא פיסת קנבס ריקה שקיבלתם, ואתם ציירתם עליה את המסע המיוחד שלכם.

הוא עדות לזה שאתם לא עוד בורג במערכת, אלא אינדיבידואלים בעלי רצונות, שאיפות וכישורי חיים אדירים.

הוא מראה שלקחתם אחריות על החיים שלכם, על ההתפתחות האישית שלכם, ועל טעינת המצברים שנדרשה לכם אחרי שירות מתיש.

אז בפעם הבאה שאתם מסתכלים על קורות החיים ומרגישים חשש מהתקופה שאחרי הצבא – תזכרו את זה:

אתם לא מסתירים כלום. אתם חושפים נכס.

אתם לא מתנצלים. אתם מתגאים.

אתם לא “סתם הייתם”. אתם התפתחתם.

השתמשו בזה. הפכו את זה ליתרון שלכם. זה שם בשבילכם.

ועכשיו כשאתם חמושים בכל הידע הזה, אתם מוכנים להסתער על האזרחות.

תתחילו לחפש עבודה. תתחילו ללמוד. תתחילו לחיות את החיים שתמיד רציתם.

כי אתם, חיילים משוחררים יקרים, מיוחדים בדיוק בגלל המסע הזה.

בהצלחה ענקית!