יאללה, יצאתם מהמדים.
מפקד אחרון, פרידה מרגשת (או שלא), ואתם באזרחות.
רגע, מה עושים עכשיו?
המסע האמיתי רק התחיל.
אחד הצעדים הראשונים, והכי מלחיצים לפעמים, זה למצוא עבודה.
ולפני שאתם בכלל רואים את המשרד או הפנים של המראיין, לרוב תעברו דרך… שיחת טלפון ראשונית.
כן, השיחה הזו שמקפיצה אתכם באמצע שנת ישרים או דווקא כשאתם בשיא הבלגאן.
אבל אל דאגה.
השיחה הזו, למרות שהיא נשמעת פשוטה, היא המפתח לפתוח את הדלת לשלב הבא.
במאמר הזה נצלול לכל מה שצריך לדעת כדי לעבור את השיחה הזו בסטייל, בביטחון, ועם חיוך.
ואם תשארו איתי עד הסוף, מבטיח שתבינו איך להפוך את הדקות האלו להזדמנות שלכם במקום לעוד מכשול.
התכוננו לקבל את הכלים שיגרמו למגייס/ת בצד השני לחשוב “וואו, את/ה חייב/ת להגיע לראיון פרונטלי!”.
בואו נתחיל.
המדריך לראיון טלפוני מנצח: זה פחות מפחיד ממה שחשבתם!
אז קורות החיים שלכם עברו את הסינון הראשוני.
שאפו ענק!
עכשיו מגיע השלב הבא, שלב שלפעמים מרגיש כמו שיחת ועידה חשובה במטכ”ל, רק עם פחות דרגות ויותר לחץ פרטי.
ראיון טלפוני.
למה השיחה הזו בכלל חשובה? רמז: זה לא רק ‘סינון ראשוני’
המיתוסים שהורסים לכם את הסיכויים (ובעיקר את הביטחון)
הרבה חושבים שראיון טלפוני זה סתם “לסמן וי”.
לראות אם אתם נושמים, אם אתם עונים לטלפון, ואולי אם אתם יודעים מה שם החברה שאליה שלחתם קורות חיים (כן, גם זה קורה!).
אבל זו טעות ענקית!
השיחה הזו היא ההזדמנות שלכם לעשות רושם ראשוני בלתי נשכח.
למגייס/ת יש כמה דקות בודדות להתרשם מכם.
הם בודקים לא רק את ההתאמה המקצועית הבסיסית (שכבר עברה סינון קורות חיים), אלא גם דברים רכים יותר.
איך אתם מתקשרים? האם אתם נשמעים בטוחים בעצמכם? האם יש לכם אנרגיה חיובית? האם אתם מנומסים? האם אתם באמת מתעניינים במשרה הספציפית הזו?
אין לחיצת יד, אין קשר עין, אין שפת גוף שתעזור לכם למכור את עצמכם.
הכל עובר דרך הקול שלכם.
זה כמו לשדר את הסדרה הכי טובה שלכם בפרק פיילוט – אתם חייבים לגרור אותם לפרק הבא, לראיון הפרונטלי המרגש!
אם אתם נשמעים אדישים, לא מרוכזים, או כאילו בדיוק העירו אתכם משנ”צ של 3 שנים, הסיכוי שתעברו לשלב הבא קטן משמעותית.
גם אם קורות החיים שלכם היו מושלמים.
הזדמנות פז להבין את המשרה (ולחסוך זמן לשני הצדדים)
מעבר לזה שבודקים אתכם, זו גם הזדמנות מדהימה שלכם לבדוק אותם.
לחקור.
לשאול שאלות.
להבין קצת יותר לעומק על התפקיד.
על הדרישות הספציפיות.
על שגרת היום.
אפילו קצת להרגיש את הוייב של החברה (כן, אפשר לחוש דברים גם בטלפון, אם מקשיבים היטב).
האם זה באמת משהו שמתאים לכם?
לכישורים שלכם?
לציפיות שלכם?
חבל לבזבז זמן על ראיון פרונטלי ארוך, להתלבש יפה, לנסוע בפקקים, רק כדי להבין אחרי שעה שזה בכלל לא מה שחשבתם.
השיחה הטלפונית חוסכת זמן יקר לשני הצדדים.
אז תסתכלו על זה כדו-סטרי.
גם בודקים אתכם ברמה ראשונית, וגם אתם בודקים אותם ברמה לא פחות חשובה.
אתם הרי לא רוצים להתקבל למקום שלא מתאים לכם, נכון?
זו לא פשרה, זו בחירה מושכלת.
לפני שהטלפון מצלצל: ההכנה ששווה זהב (ולא עולה שקל)
דברו איתי מספרים: כמה סקר שוק עשיתם? (רמז: לא מספיק!)
הכנה.
היא מילת המפתח.
בצבא לימדו אתכם שהכנה טובה היא חצי מהדרך להצלחה (והשאר זה מזל ואלתורים).
באזרחות זה לא שונה בהרבה.
קודם כל, אתם חייבים, אבל חייבים, לדעת לאן אתם שולחים קורות חיים.
ולמה אתם שולחים דווקא לשם.
זה לא מספיק לראות מודעת דרושים גנרית וללחוץ “שלח קורות חיים”.
כל משרה ששלחתם אליה, תדעו עליה משהו.
תחקרו קצת על החברה: מה היא עושה? מה הערכים שלה? מי הלקוחות שלה? מה החדשות האחרונות עליה (גיוסים, מוצרים חדשים, וכו’)? לינקדאין, אתר החברה, כתבות עיתונות – הכל הולך.
תבינו את התפקיד הספציפי ששלחתם עליו: מה האחריות העיקרית? איזה כישורים טכניים או אישיותיים הם מבקשים? מה מצוין במודעה “חובה” ומה “יתרון”?
חמש דקות (טוב, אולי עשר-עשרה דקות) חיפוש בגוגל או לינקדאין יכולות לעשות את כל ההבדל.
כשמגייס/ת מתקשר/ת, ותוכלו להגיד משהו כמו “קראתי על פרויקט X שאתם עושים וזה נשמע לי ממש מעניין כי אני מתחבר ל…” או “שמתי לב שאתם מחפשים מישהו עם ניסיון ב-Y ויש לי ניסיון כזה מהצבא/מפרויקט אישי”, זה מראה שאתם לא עוד קורות חיים ברשימה.
זה מראה שאתם רציניים, שאתם מתעניינים, שאתם משקיעים.
זה כמו לצאת למארב בלי לדעת מי האויב ומה השטח.
לא מומלץ בכלל.
הידע שאתם אוספים נותן לכם ביטחון וגם חומר לשאלות חכמות בסוף השיחה.
תרגום משפה צבאית לאזרחית: הסוד שלכם לפתוח כל דלת
שירתתם בצבא.
שנתיים, שנתיים ושמונה חודשים, שלוש שנים, שירות קבע.
לא משנה כמה זמן ובאיזה תפקיד, צברתם ניסיון מטורף!
ניהול אנשים (פיקוד), ניהול פרויקטים (למשל, ארגון אירוע, הטמעת נוהל חדש), עבודה בלחץ (כל תרחיש חירום אפשרי), אחריות אדירה (על ציוד, על אנשים, על משימות קריטיות).
אבל איך מתרגמים את זה לשפת המגייסים האזרחיים?
כי מפקד צוות זה לא בדיוק “מנהל זוטר” בתאגיד הייטק, ומנהל רשת תקשוב זה לא בדיוק “ראש צוות IT” (אלא אם הייתם בחוד הטכנולוגי ביותר).
אבל הכישורים? דומים להפליא!
תחשבו על סיטואציות ספציפיות מהשירות שבהן הפגנתם:
- מנהיגות ויכולת הנעת אנשים: כשהובלתם צוות למשימה, או שכנעתם חיילים לשתף פעולה במשהו מורכב.
- עבודת צוות ושיתוף פעולה: כשעבדתם יחד עם יחידות אחרות או גורמים שונים כדי להשיג מטרה משותפת.
- פתרון בעיות ויצירתיות: כשהייתה תקלה לא צפויה והייתם צריכים למצוא פתרון מהיר ויעיל.
- עמידה בלחץ וקבלת החלטות תחת אי-ודאות: כל תרחיש שבו הייתם חייבים לחשוב מהר ולהגיב במצב מלחיץ.
- אחריות ומשמעת עצמית: כשקיבלתם על עצמכם משימה חשובה או דאגתם לפרטים הקטנים ביותר.
- יכולת למידה מהירה והסתגלות: כשהכשירו אתכם על מערכת חדשה או שובצתם לתפקיד חדש שהצריך ללמוד תוך כדי תנועה.
- ניהול זמן ותעדוף משימות: כל יום בצבא, בערך!
תכינו לעצמכם סיפורים קצרים וממוקדים (לא הרצאות ארוכות!) שימחישו את הכישורים האלו.
במקום להגיד “הייתי מפקד”, תגידו: “הייתי מפקד צוות של 5 חיילים. במסגרת התפקיד, הייתי אחראי על ניהול המשימות היומיומיות שלהם, חלוקת אחריות, מעקב אחר ביצועים, ופתרון בעיות שעלו בשטח. זה דרש ממני יכולת ניהול זמן טובה, קבלת החלטות מהירות, ובעיקר יכולת להניע אנשים לעבוד יחד למען מטרה משותפת”.
נשמע הרבה יותר טוב, מקצועי, ורלוונטי לתפקיד אזרחי, נכון?
זה הסוד שלכם.
אל תמעיטו בערך הניסיון הצבאי שלכם. הוא עשיר ורלוונטי להמון תפקידים באזרחות. רק צריך לדעת “לתרגם” אותו נכון.
הכינו את קורות החיים, את המשרה, ואת עצמכם (מנטלית ופיזית)
רגע לפני שהטלפון מצלצל (או כשאתם מחזירים שיחה), ודאו שיש לכם:
- את קורות החיים מול העיניים: מודפסים או פתוחים על המסך. ככה תוכלו להתייחס בקלות לכל נקודה ששואלים עליה בלי לחפש את המסמך תוך כדי דיבור.
- את תיאור המשרה מול העיניים: תזכרו מה הדרישות העיקריות, על מה שמתם דגש כששלחתם קורות חיים. זה יעזור לכם למקד את התשובות שלכם.
- רשימה של השאלות שאתם רוצים לשאול: כבר דיברנו על זה, אבל זה כל כך חשוב ששווה לחזור על זה. שאלות חכמות מראות עניין ורצינות.
- פינה שקטה: מצאו מקום בלי רעשי רקע מפריעים. זה יכול להיות חדר שקט בבית, פינה בפארק שקטה (אם יש קליטה!), או אפילו בתוך אוטו חונה. העיקר שתוכלו להתרכז ולהישמע ברור.
- טלפון טעון ואוזניות נוחות: הדבר האחרון שאתם רוצים זה שהטלפון ימות באמצע שיחה חשובה או שהקליטה תהיה גרועה.
- כוס מים: לרוויה קלה אם הגרון מתייבש ממתח או מדיבור ממושך.
- חיוך: כן, גם אם אתם לבד בחדר. חיוך משפיע על טון הדיבור שלכם ומשדר אנרגיה חיובית. נסו את זה!
שאלות נפוצות (שאתם כבר יודעים לענות עליהן)
יש כמה שאלות שתשמעו כמעט בכל ראיון טלפוני ראשוני.
הכנה מראש תעזור לכם לענות עליהן בביטחון ובשטף.
- “ספר/י לי על עצמך”: זו ההזדמנות שלכם לתת ‘אפיק פקודות’ קצר וממוקד על מי אתם, מה עשיתם בצבא (בלי להיכנס ליותר מדי פרטים טכניים צבאיים לא רלוונטיים), אילו כישורים מרכזיים רכשתם, ומה אתם מחפשים עכשיו באזרחות. קשרו את זה למשרה הספציפית!
- “למה את/ה מעוניין/ת במשרה הזו/בחברה הזו?”: כאן נכנס כל המחקר שעשיתם על החברה והתפקיד. תסבירו מה מושך אתכם, למה אתם חושבים שאתם מתאימים, ואיך התפקיד הזה משתלב במטרות התעסוקתיות שלכם (גם אם הן רק “למצוא עבודה ולטייל אחריה”).
- “מה הציפיות שכר שלך?”: נושא רגיש אבל חשוב. תעשו קצת מחקר על טווחי שכר לתפקידים דומים באזור שלכם או לחיילים משוחררים ללא ניסיון תעסוקתי אזרחי קודם. בדרך כלל עדיף לתת טווח ריאלי ולא מספר קשיח, אלא אם כן אתם מאוד סגורים על עצמכם ויודעים את ערככם בשוק. אפשר לומר משהו כמו “הציפיות שלי הן בטווח של X-Y שקלים, בהתאם לתפקיד המדויק והדרישות ממני” או “אני גמיש/ה בשלב הזה לגבי שכר, ומעוניין/ת קודם כל למצוא את המשרה המתאימה לי ביותר, אך מצפה לשכר הוגן התואם את השוק”. אל תתביישו לדבר על כסף, זו המטרה של העבודה, לא?
- “איפה את/ה רואה את עצמך בעוד [שנה/שנתיים/חמש שנים]?”: לא חייבים לתת תוכנית חומש מדויקת עם יעדים שנתיים. תתמקדו בהתפתחות מקצועית, למידה, צבירת ניסיון בתחום. למשל, “אני מקווה לרכוש ניסיון משמעותי בתחום X, להרחיב את הידע שלי ב-Y, ואולי להתקדם לתפקידי אחריות נוספים בתוך החברה”. אם אתם מתכננים טיול גדול, אפשר להתייחס לזה בכנות ולומר שכרגע אתם מחפשים עבודה לטווח הקצר/בינוני לפני הטיול, ואחריו תתמקדו במציאת משרת קריירה לטווח ארוך (אם זה המצב!).
שאלות שאתם חייבים לשאול (ולא לשכוח!)
שאלתם את עצמכם למה כדאי לשאול שאלות?
כי זה מראה שאתם מתעניינים באמת במשרה ובחברה.
שאתם לא סתם “זורקים” קורות חיים לכל עבר.
וזה גם נותן לכם מידע קריטי שיעזור לכם להחליט אם זו משרה שמתאימה לכם.
אילו שאלות אפשר לשאול?
- “מהם האתגרים המרכזיים בתפקיד הזה?”
- “איך נראה יום עבודה טיפוסי בתפקיד?”
- “עם אילו צוותים או גורמים בתוך החברה אעבוד בשיתוף פעולה?”
- “אילו הזדמנויות למידה והתפתחות קיימות בתפקיד או בחברה?”
- “מהם השלבים הבאים בתהליך המיון?” (חשוב כדי לדעת למה לצפות ומה פרק הזמן המשוער לתשובה).
- “מה תרבות החברה או האווירה הכללית במשרד?”
תכינו 2-3 שאלות כאלו מראש.
זה עושה רושם מצוין!
קצת שאלות ותשובות שיעשו לכם סדר בראש:
שאלה: אני ממש לחוץ מראיונות טלפוניים, הקול שלי רועד ואני שוכח הכל. מה לעשות?
תשובה: היי! קודם כל, זו תחושה מוכרת לגמרי להמון אנשים, במיוחד בראיונות הראשונים אחרי הצבא. אל תיבהלו מהלחץ, זה נורמלי. נשמו עמוק מאוד כמה פעמים לפני שאתם עונים או מתקשרים. שתו לגימה מים. הכי חשוב: תתרגלו את התשובות שלכם בקול רם מראש! זה עוזר לשמוע איך אתם נשמעים, להתנסח בצורה חלקה, ובזמן אמת זה יהיה לכם מוכר יותר. תזכרו שהצד השני בדרך כלל מבין שזה לא קל, והם מעריכים כנות ומוטיבציה יותר מפרפקציוניזם מושלם. וככל שתעשו יותר ראיונות טלפוניים, זה יהפוך לקל וטבעי יותר. הבטחה!
שאלה: מה לגבי ציפיות שכר? מתי להגיד מספר?
תשובה: בדרך כלל שאלת השכר עולה בראיון הטלפוני הראשוני כדי להבין אם יש פער ציפיות משמעותי שלא יבזבז את הזמן של אף אחד. כמו שאמרנו, עדיף לתת טווח שכר ריאלי אחרי מחקר קצר, במיוחד אם אתם לא בטוחים מה השווי שלכם בשוק. אם המגייס/ת לוחץ על מספר מדויק ואתם לא רוצים להתחייב או לא יודעים, אפשר לומר משהו כמו “אני לא סגור/ה על מספר מדויק בשלב הזה, אבל אני בטוח/ה שנגיע להבנות הדדיות אם אמצא מתאים/ה לתפקיד” או “אני מצפה לשכר הוגן התואם את השוק למיקום כזה”. העיקר לא להגיד “מה שתציעו” (כי זה לא משדר ביטחון) ולא להגיד מספר מופרך מדי.
שאלה: איך לספר על תפקיד צבאי מסווג שאי אפשר לדבר עליו?
תשובה: זו סיטואציה שכיחה בקרב חיילים משוחררים מיחידות מסווגות. אל תנסו להמציא או להתפתל. תהיו כנים (במסגרת המותר, כמובן). אפשר לומר משהו כמו “שירתי בתפקיד מסווג בצה”ל שאיני יכול לפרט עליו מעבר לזה שהיה כרוך ב-[לציין כישורים כלליים ורלוונטיים שלא מסווגים, כמו: אחריות אדירה, ניהול צוות קטן, עבודה עם מערכות טכנולוגיות מורכבות, עבודה בסביבה מלחיצה, קבלת החלטות מהירה]”. תתמקדו בכישורים שרכשתם ופחות בתוכן הספציפי של התפקיד. המגייסים לרוב מבינים ויעריכו את הכנות שלכם ואת היכולת לתרגם את הניסיון הכללי.
שאלה: אם אני מתכנן טיול ארוך אחרי השחרור, מתי כדאי לספר על זה?
תשובה: שאלה מצוינת! אם אתם מחפשים עבודה *לפני* הטיול (כדי לחסוך, או כדי שיהיה משהו לחזור אליו), כדאי להיות שקופים בראיון הטלפוני. תציינו שאתם מחפשים עבודה לתקופה מוגדרת (למשל, חצי שנה-שנה) לפני יציאה לטיול מתוכנן, ותדגישו שאתם מחויבים באופן מלא לתפקיד במהלך התקופה הזו. אם אתם מחפשים עבודה *אחרי* הטיול (וכבר שוחררתם), תהיו כנים לגבי התקופה שבה אתם מטיילים ולגבי מועד תחילת העבודה הפוטנציאלי שלכם (למשל, “אני חוזר/ת מהטיול בסוף חודש X וזמין/ה להתחיל עבודה בתחילת חודש Y”). שקיפות כאן בונה אמון וחוסכת אי-הבנות בהמשך.
שאלה: מה עושים אם שואלים שאלה ממש קשה או כזו שלא יודעים עליה כלום?
תשובה: זה קורה, ואל תיבהלו. הכי גרוע זה לנסות להמציא תשובה או לגמגם בלחץ. עדיף לומר בכנות: “זו שאלה מעניינת, ולמען האמת, אין לי ניסיון ספציפי בתחום הזה עדיין” או “אני לא בטוח/ה לגבי התשובה המדויקת לשאלה זו כרגע”. אפשר להוסיף מיד התייחסות ליכולת הלמידה שלכם: “…אבל אני מאוד מהיר/ה ללמוד ואשמח לחקור ולהעמיק בנושא”. אם זו שאלה שדורשת חשיבה אנליטית, אפשר לבקש רגע קצר לחשוב: “תן/תני לי רגע לארגן את המחשבות שלי בנושא…” זה מראה על בגרות וכנות, וזה תמיד עדיף על התחמקות או המצאות.
השיחה עצמה: איך נשמעים כמו מיליון דולר (בלי לשקר!)
קול, קצב, וביטחון עצמי מדומה (שאולי יהפוך לאמיתי!)
הטלפון מצלצל!
נשמתם עמוק? יש לכם מים ליד? קורות החיים פתוחים? מעולה.
עכשיו, איך אתם נשמעים?
- דברו ברור וקצב מתון: לא מהר מדי (זה משדר לחץ, כמו בדקה 90 בבוחן מסלול), ולא לאט מדי (זה יכול לשדר חוסר עניין או שעמום). קצב דיבור נעים מאפשר למגייס/ת להבין אתכם בקלות ולהתרשם שאתם רגועים ושולטים במצב.
- חייכו! כן, זה נשמע מוזר, אבל חיוך בזמן הדיבור משפיע על טון הדיבור והופך אותו ליותר חיובי ואנרגטי. נשמעתם בטוחים וחיוביים? עשיתם חצי מהעבודה.
- שמרו על טון דיבור יחסית אחיד: אל תעלו או תרדו בגלים דרמטיים מדי, אלא אם כן אתם ממש מוכשרים בזה וזה מתאים לאישיות שלכם. טון אחיד ובטוח משדר יציבות ורצינות.
- הקשיבו היטב! אקטיב ליסנינג, זוכרים? הקשיבו למה שהמראיין שואל, אל תקטעו אותו באמצע, וודאו שהבנתם את השאלה לפני שאתם עונים. אם לא הבנתם, אל תתביישו לבקש הבהרה: “אפשר בבקשה לחזור על השאלה?” או “אם הבנתי נכון, את/ה שואל/ת על X?”
- היו אסרטיביים אבל לא אגרסיביים: הציגו את עצמכם ואת היכולות שלכם בביטחון, אבל בצורה נעימה ומכבדת. אתם מוכרים את עצמכם, לא נלחמים בקרב טקטי.
- קחו רגע לחשוב לפני שאתם עונים: אם נשאלתם שאלה מורכבת, זה בסדר גמור לקחת שנייה או שתיים לארגן את המחשבות לפני התשובה. זה נשמע הרבה יותר טוב מאשר לגמגם תשובה מבולבלת.
הסביבה הפיזית: פינת שקט וניירות ביד (לא פיג’מה מרופטת, אלא אם כן זה מתחת לשולחן)
כבר הזכרנו את זה, אבל הסביבה שבה אתם נמצאים בזמן השיחה קריטית להצלחה.
ודאו שאתם במקום:
- שקט ככל הניתן: בלי רעשי רקע חזקים שיסיחו אתכם או את המגייס/ת. הודיעו לבני המשפחה/שותפים לדירה שאתם בשיחה חשובה. שימו שלט על הדלת אם צריך!
- עם קליטה טובה: אתם לא רוצים שהשיחה תתנתק באמצע משפט מפתח.
- נוח ומאורגן: שבו זקוף, כאילו אתם בראיון פרונטלי (זה גם משפיע על טון הדיבור!). שיהיו לכם מול העיניים קורות החיים, תיאור המשרה, ורשימת השאלות שלכם. דף ועט ליד כדי לרשום נקודות חשובות או שאלות נוספות שעולות לכם.
- נטול הסחות דעת: כבו טלוויזיה, השתיקו התראות בטלפון (או במחשב אם אתם על וידאו), סגרו לשוניות מיותרות בדפדפן. כל תשומת הלב שלכם צריכה להיות ממוקדת בשיחה.
וכן, אתם יכולים להיות בפיג’מה מתחת לשולחן.
אף אחד לא יראה.
העיקר שתרגישו נוח ושתוכלו להתרכז.
כששואלים שאלות לא נוחות (ומה לעשות כשהשתיקה רועמת)
יכולות לעלות שאלות פחות נעימות.
למשל, על חוזקות וחולשות, על כישלונות (כן, גם על זה שואלים!), על למה היה פער מאז השחרור, או על למה אתם עוזבים את העבודה הנוכחית (אם הייתה).
הכלל כאן הוא כנות + טוויסט חיובי.
דוגמא לחולשה: במקום לומר “אני עצלן/ית לפעמים” (אל תגידו את זה בחיים!), תגידו: “לפעמים אני נוטה להיות פרפקציוניסט/ית מדי, וזה גורם לי להשקיע יותר מדי זמן בפרטים קטנים. אני עובד/ת על זה בכך שאני מציב/ה לעצמי דדליינים ברורים לכל משימה ומתרגל/ת להרפות כשצריך”. תהפכו את ה”חולשה” למשהו שבעצם משדר רצינות ואחריות, ותראו שאתם מודעים לעצמכם ופועלים להשתפר.
דוגמא לפער אחרי השחרור: “אחרי השחרור בחרתי לקחת זמן לטייל ולהתפתח אישית. זה היה חשוב לי מאוד מבחינה אישית, וזה גם לימד אותי המון על עצמאות, הסתגלות, והתמודדות עם מצבים חדשים. עכשיו אני חוזר/ת עם כוחות מחודשים ואנרגיה להתחיל אתגר מקצועי חדש ולהשתלב בשוק העבודה”.
זכרו, המטרה היא לא להסתיר דברים, אלא להציג אותם באור חיובי וללמוד מהם.
אם יש רגעים של שתיקה במהלך השיחה (למשל, אחרי שעניתם על שאלה), אל תיבהלו ותקפצו מיד למלא את החלל בדיבור מיותר.
תנו למגייס/ת רגע לעכל את התשובה שלכם או לעבור לשאלה הבאה.
השתיקה לפעמים נועדה פשוט להעביר שליטה בשיחה.
אחרי שהשיחה נגמרה: מה עכשיו?
היה טוב? היה מעניין? שלב הסיכום (שלכם!)
ברכות, שרדתם את השיחה!
עכשיו רגע לעצור ולחשוב.
עשו לעצמכם ‘תחקיר’ קצר:
- איך הרגשתם בשיחה? לחוצים? בטוחים?
- האם עניתם על כל השאלות בצורה שרציתם?
- האם הצגתם את עצמכם ואת הכישורים שלכם כראוי?
- האם התפקיד והחברה עדיין נשמעים לכם מעניינים אחרי ששמעתם עליהם יותר?
- אילו שאלות שאלתם? האם קיבלתם תשובות מספקות?
- האם יש משהו שהייתם יכולים לשפר לפעם הבאה?
הפידבק העצמי הזה יעזור לכם להשתפר מראיון לראיון.
ועכשיו, טיפ של אלופים: שלחו מייל תודה קצר למגייס/ת!
זה מראה על מקצועיות, נימוס, ומזכיר להם אתכם.
לא צריך מייל ארוך ומפורט.
משהו כמו:
“שלום [שם המגייס/ת],
תודה רבה על הזמן והשיחה המעניינת היום בנוגע למשרת [שם המשרה].
למדתי הרבה על התפקיד והחברה, ואני עדיין מאוד מתעניין/ת באפשרות להצטרף לצוות שלכם.
אשמח לשמוע מכם לגבי השלבים הבאים בתהליך.
בברכה,
[השם שלכם]”
מייל כזה, שנשלח תוך 24 שעות מהשיחה, יכול לעשות רושם חיובי נוסף ולהבדיל אתכם ממועמדים אחרים.
ועכשיו? סבלנות היא שם המשחק (האמיתי, הפעם בלי ציניות)
זה השלב הכי קשה עבור רובנו.
לחכות לתשובה.
לפעמים זה לוקח יום או יומיים.
לפעמים שבוע או שבועיים.
ולפעמים… אף פעם לא מקבלים תשובה (וזה מבאס, אבל קורה).
אם עבר שבוע או שבועיים ולא שמעתם כלום, אפשר לשלוח מייל פולו-אפ קצר ועדין למגייס/ת, רק לברר מה סטטוס התהליך. אבל לא לנדנד כל יום!
והכי חשוב: אם לא קיבלתם תשובה חיובית… אל תתייאשו!
כל ראיון הוא אימון.
כל שיחה היא הזדמנות ללמוד משהו חדש על עצמכם, על שוק העבודה, ועל איך להציג את עצמכם בצורה טובה יותר בפעם הבאה.
לא התקבלתם למשרה ספציפית? כנראה שזה פשוט לא היה הדבר הנכון עבורכם כרגע.
יש עוד המון הזדמנויות בחוץ.
ואתם, עם כל הניסיון והכישורים שצברתם בצבא, רק בתחילת הדרך המדהימה של האזרחות.
הכי חשוב לשמור על אופטימיות ולהמשיך לנסות.
העבודה שמחכה לכם נמצאת שם בחוץ.
המעבר מהצבא לאזרחות הוא תקופה מלאה באתגרים, שינויים, ולפעמים קצת אי-ודאות.
אבל בעיקר, זו תקופה מלאה בהזדמנויות מטורפות להתחיל משהו חדש, לגלות את עצמכם מחדש, ולבנות את העתיד שלכם.
ראיון עבודה טלפוני הוא רק עוד שלב קטן במסע הזה.
הוא לא מפחיד כמו שחושבים, והוא לגמרי בשליטה שלכם עם קצת הכנה נכונה, ביטחון עצמי (גם אם מזויף בהתחלה, זה בסדר גמור!), וחיוך (שנשמע בטלפון, זוכרים?).
תאמינו בעצמכם וביכולות האדירות שרכשתם בצבא.
הן שוות המון באזרחות, גם אם עדיין לא לגמרי ברור לכם איך בדיוק.
הן יתגלו לכם (ולמגייסים הפוטנציאליים שלכם) שלב אחרי שלב.
אז קדימה, לכו על זה!
המשרה הבאה שלכם מחכה לכם שם בחוץ.
וכל מה שצריך לעשות זה לענות לטלפון, להיות מוכנים, ולהיות… פשוט אתם.
בהצלחה ענקית!