זכויות עובדים שחשוב להכיר: אלו הסודות שאולי מסתירים מכם

בום! דלת המטוס נפתחה.
אה, רגע.
זה לא מטוס.
זו דלת הבקו”ם.
או שער הבסיס האחרון.
עכשיו אתם בחוץ.
“אזרחות”, קוראים לזה.
זה נשמע כמו מילה פשוטה, אבל היא עולם חדש שלם.
מגניב ומפחיד בו זמנית, נכון?
פתאום אין מסדרי בוקר, אין מפקד שנושם לכם בעורף (אלא אם כן זה מפקד חדש בעבודה…).
יש חופש!
ויש גם… אחריות.
ועם האחריות הזו, כשתתחילו לעבוד (כי בואו נודה בזה, הכסף באוברדרפט של המפקד לא ישלם את הטיול הגדול או את שכר הלימוד), מגיע עולם חדש של זכויות.
כן, כן, זכויות.
זה לא מילה גסה.
זה הכוח שלכם בשוק העבודה.
זו הרשת ביטחון שלכם.
ואם לא תכירו אותן, ברוכים הבאים לג’ונגל.
אל תדאגו, אנחנו פה כדי לתת לכם את מפת הדרכים.
בואו נצלול פנימה ונבין מה מגיע לכם, איך לוודא שאתם מקבלים את זה, ואיך לא ליפול בפח של “עבודה בשחור” או מעסיקים ש”שוכחים” מה החוק אומר.
זה הולך להיות מעניין, מבטיחים.
ומאוד שימושי.

המדריך המלא לזכויות שפשוט חייבים להכיר כעובדים חדשים (ולא רק)

אז נחתתם בשוק האזרחי.
יש מצב שזו העבודה הראשונה שלכם בחיים, או לפחות העבודה הראשונה שבה אתם לא מקבלים שכר צבאי סימלי בתוספת קפה ומאפה (וגם זה בקושי).
אתם מלאים מוטיבציה (או פשוט צריכים כסף דחוף).
מעסיקים רבים ישמחו לקלוט אתכם.
חרוצים, אחראיים, עם ניסיון פיקודי או טכני (או סתם כאלה שיודעים לקום מוקדם אחרי שבוע מילואים).
אבל רגע לפני שאתם חותמים על חוזה עבודה (או סתם לוחצים יד ומתחילים לעבוד מחר בבוקר, אל תעשו את זה!) – חשוב שתדעו מה מגיע לכם.
לא כדי להיות “ראש קטן” או “עובדים בעייתיים”.
להפך.
כדי להיות עובדים חזקים, מוגנים, שיודעים את הערך שלהם.

כמה שווה הזמן שלכם? שכר המינימום, זה לא בונוס

בואו נתחיל מהבסיס.
שכר מינימום.
זה השכר הנמוך ביותר שמעסיק חייב לשלם לכם לשעת עבודה, ליום עבודה או לחודש עבודה.
הוא נקבע בחוק.
הוא מתעדכן מדי פעם.
נכון למועד כתיבת שורות אלו (תמיד שווה לבדוק את העדכון האחרון כי זה משתנה!), הוא סכום מסוים לשעת עבודה.
פשוט מאוד.
עבדתם שעה? מגיע לכם לפחות שכר מינימום לשעה.
עבדתם חודש מלא במשרה מלאה? מגיע לכם לפחות שכר מינימום חודשי.

האם יש הנחות בשכר מינימום? (רמז: בדרך כלל לא)

יש מעסיקים שינסו אולי לטעון ש”אתם צעירים”, “אין לכם ניסיון”, “זו עבודה ראשונה”.
ברוב המכריע של המקרים, זה לא רלוונטי.
אם אתם בני 18 ומעלה, החוק מחייב לשלם לכם את שכר המינימום המלא.
יש מקרים חריגים לעובדים נוער (מתחת לגיל 18) עם טבלה שונה, אבל נניח שאתם כבר אחרי צבא, אז זה פחות רלוונטי לרובכם.
אל תתביישו לבקש את מה שמגיע לכם.
זו לא טובה, זה החוק.

עבדת קשה? מגיע לך יותר! שעות עבודה ושעות נוספות

השעון הוא לא רק קישוט על הקיר.
הוא קובע כמה עבדתם וכמה מגיע לכם.
יום עבודה רגיל הוא 8 שעות (או 9 שעות בימים מסוימים, תלוי בהיקף המשרה ובחלוקת השעות השבועית).
שבוע עבודה מלא הוא בדרך כלל 42 שעות.
כל שעה שעבדתם מעבר למכסה היומית או השבועית שלכם נחשבת לשעה נוספת.

איך מחשבים שעות נוספות? זה לא 1+1=2

על השעתיים הראשונות של שעות נוספות ביום, מגיע לכם תוספת של 25% על שכר הבסיס שלכם לשעה.
כלומר, אם שכר הבסיס שלכם הוא X שקלים לשעה, על שעות נוספות ראשונות תקבלו X כפול 1.25.
על השעות הנוספות מעבר לשעתיים הראשונות (כלומר, מהשעה הנוספת השלישית ואילך באותו יום), מגיע לכם תוספת של 50%.
כלומר, X כפול 1.5.

ומה לגבי שעות עבודה בלילה? או בסוף שבוע?
עבודה בשבת או בחג (החגים המפורטים בחוק) מזכה אתכם בתשלום מוגדל של 150% משכר הבסיס.
יש מקרים מיוחדים בענפים מסוימים עם הסכמים קיבוציים שונים, אבל זה הכלל הבסיסי.
עבודת לילה (בדרך כלל 8 שעות עבודה שחלק ניכר מהן בין 22:00 ל-06:00) נחשבת לפעמים ליום עבודה קצר יותר (7 שעות נחשבות כאילו עבדתם 8 לצורך חישוב השעות הנוספות אחריהן) ויכולה להיות עם תוספת שכר.

לא רובוטים: ימי חופשה וימי מחלה

גם כשאתם עובדים הכי קשה בעולם, מגיע לכם זמן מנוחה.
ומגיע לכם גם להיות חולים בלי לפחד לאבד ימי עבודה ותשלום.

ימי חופשה – מתי אפשר לטוס לתאילנד על חשבון המעסיק? (כמעט…)

כל עובד צובר ימי חופשה.
מספר ימי החופשה השנתי המינימלי נקבע בחוק ומשתנה מעט ככל שאתם ותיקים יותר באותו מקום עבודה.
בשנים הראשונות, זה מספר ימים שצריך לחשב לפי ימי עבודה בפועל או לפי ותק קצר.
אתם צוברים את הזכות לימים האלה גם אם אתם עובדים במשרה חלקית.
צוברים אותם באופן יחסי להיקף המשרה.

חשוב לדעת: המעסיק חייב לשלם לכם “דמי חופשה” כשתצאו לחופש. גובה דמי החופשה שווים לשכר הרגיל שלכם באותו יום עבודה. זה לא שכר מינימום, זה השכר הרגיל שהייתם מקבלים אם הייתם עובדים.

אם עזבתם עבודה (או פוטרתם) ויש לכם ימי חופשה שלא ניצלתם, המעסיק חייב לשלם לכם פדיון חופשה על הימים האלה.
זה כסף שמגיע לכם! אל תוותרו עליו.

ימי מחלה – כי אף אחד לא חסין

אם אתם חולים ויש לכם אישור מחלה מרופא, מגיע לכם לקבל תשלום על חלק מימי המחלה.
החוק קובע מודל תשלום מדורג:

• יום המחלה הראשון: לא מקבלים עליו תשלום (אלא אם כן נקבע אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי). יש מעסיקים שמשלמים עליו, אבל לא כולם חייבים.
• ימי המחלה השני והשלישי: מקבלים עליהם תשלום השווה ל-50% משכר העבודה היומי הרגיל שלכם.
• מיום המחלה הרביעי ואילך: מקבלים עליהם תשלום השווה ל-100% משכר העבודה היומי הרגיל שלכם.

אתם יכולים לצבור עד מספר ימי מחלה מסוים בשנה (כמניין ימי העבודה בשנה), וסה”כ לצבור ימי מחלה רבים לאורך תקופת העסקה.
שוב, אם עזבתם עבודה עם יתרת ימי מחלה צבורים, לא מקבלים עליהם כסף (בניגוד לימי חופשה). ימי מחלה הם לניצול בזמן מחלה בלבד.

פנסיה? זה נשמע כמו משהו לסבא וסבתא… תתפלאו!

אוקיי, אולי “פנסיה” נשמע כמו מילה רחוקה ולא רלוונטית למי שרק יצא מהצבא וחולם על הטיול הגדול.
אבל זו אחת הזכויות הכי חשובות שלכם, וחשוב מאוד להתחיל לצבור זכויות פנסיוניות כמה שיותר מוקדם. למה? כי זמן זה כסף.

ביטוח פנסיוני – העתיד מתחיל היום

כמעט כל עובד שכיר בישראל זכאי לביטוח פנסיוני מקיף כבר מהיום הראשון לעבודה, או מקסימום לאחר שלושה חודשי עבודה (עם הפרשות רטרואקטיביות מהיום הראשון) – תלוי אם הייתה לכם תוכנית פנסיונית קודמת.

מה זה אומר בפועל?

• המעסיק חייב להפריש חלק משכר הברוטו שלכם לקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים שבחרתם (או שהוא בחר אם לא בחרתם).
• גם אתם מפרישים חלק קטן מהשכר שלכם לקרן הפנסיה.
• המטרה היא לצבור כסף שישמש אתכם לגיל פרישה (כדי שתהיה לכם קצבה חודשית), וגם ככיסוי ביטוחי למקרה של מוות (קצבת שארים) או אובדן כושר עבודה (קצבת נכות).

שיעורי ההפרשה המינימליים קבועים בחוק ומתעדכנים. חלק עובד, חלק מעסיק לתגמולים, וחלק מעסיק לפיצויים.
חשוב לבדוק בתלוש השכר שלכם שההפרשות האלה אכן מתבצעות ובסכומים הנכונים.
זו זכות ששוה לכם הרבה כסף בטווח הארוך, והיא גם נותנת כיסוי ביטוחי חשוב כבר עכשיו.
אל תזלזלו בה.

מה עם פיצויי פיטורין?

פיצויי פיטורין הם סכום כסף שמשולם לעובד כשמסתיימים יחסי עבודה בין עובד למעסיק.
הזכות העיקרית לפיצויים קמה לעובד שפוטר לאחר שהשלים שנת עבודה אחת לפחות באותו מקום עבודה.
גובה הפיצויים הוא שכר חודש אחרון כפול מספר שנות הוותק.
חלק מהכסף הזה מגיע מ”רכיב הפיצויים” שהמעסיק מפריש לקרן הפנסיה שלכם מדי חודש (ראו סעיף קודם). חלק נוסף, אם לא הופרש הכל לקרן, המעסיק צריך להשלים לכם ישירות.

יש גם מקרים מסוימים בהם עובד שמתפטר זכאי לפיצויי פיטורין, למשל:

• התפטרות בגלל מצב בריאותי (שלו או של בן משפחה קרוב).
• התפטרות לאחר לידה (של אישה או בן זוג בתנאים מסוימים).
• התפטרות עקב מעבר דירה לצורך טיפול בבן משפחה.
• התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה או נסיבות שבהן לא ניתן לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו.

זה עניין מורכב, אבל הכלל הבסיסי: אם פוטרתם אחרי שנה, מגיע לכם פיצויים. אם התפטרתם, לרוב לא, אלא אם כן מתקיים אחד החריגים החוקיים.

הולכים או מפוטרים? תכירו את תקופת ההודעה המוקדמת

קשר עבודה לא מסתיים ברגע.
גם אם אתם מתפטרים וגם אם המעסיק מפטר אתכם, יש תקופת “הודעה מוקדמת”.
זו תקופה שבה יחסי העבודה ממשיכים כרגיל (אתם ממשיכים לעבוד, והמעסיק ממשיך לשלם), לפני הפרידה הרשמית.
מטרת ההודעה המוקדמת היא לאפשר לצד השני להתארגן – למעסיק למצוא מחליף, ולכם למצוא עבודה חדשה.

כמה זמן נמשכת ההודעה המוקדמת?

אורך תקופת ההודעה המוקדמת נקבע בחוק וקשור לוותק שלכם במקום העבודה:

• בחודש הראשון לעבודה: יום אחד עבור כל יום עבודה.
• בחודשים השני עד השישי לעבודה: שלושה ימים עבור כל חודש עבודה.
• החל מהחודש השביעי לעבודה ואילך: מספר ימים קבוע בחודש (למשל, מהחודש השביעי עד סוף השנה הראשונה – 6 ימים בחודש).
• לאחר שנת עבודה ראשונה: חודש ימים מלא.

אם המעסיק מפטר אתכם ולא מאפשר לכם לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת, הוא חייב לשלם לכם “דמי הודעה מוקדמת” בגובה השכר שהייתם אמורים להרוויח באותה תקופה.
אותו דבר אם אתם מתפטרים ומוסכמת מראש אי-עבודה בתקופת ההודעה המוקדמת (למרות שלעיתים קרובות עובד שמתפטר ומפסיק לעבוד מיד לא מקבל תשלום על התקופה הזו).

מדים שוב? הזכויות שלכם בזמן מילואים

זה קורה. רק השתחררתם, הספקתם למצוא עבודה, והנה מגיע הצו הראשון למילואים.
אל דאגה, הצבא לא שוכח אתכם לגמרי, וגם החוק לא שוכח אתכם.
החוק אוסר על מעסיק לפטר עובד בגלל שירות מילואים.
האיסור הזה תקף גם בזמן שירות המילואים עצמו וגם בתקופה מסוימת אחריו (30 יום לאחר סיום שירות המילואים שנמשך מעל יומיים רצופים).
אם מפטרים אתכם בניגוד לחוק הזה, זה פיטורים לא חוקיים!

מי משלם כשאתם במדים?

כשאתם בשירות מילואים, אתם לא מקבלים שכר מהמעסיק.
אתם מקבלים “תגמולי מילואים” מהמוסד לביטוח לאומי.
הביטוח הלאומי מחשב את גובה התגמול היומי לפי השכר הממוצע שלכם בחודשים שקדמו לשירות המילואים.
בדרך כלל, המעסיק הוא זה שמשלם לכם את הסכום הזה בפועל (כי הביטוח הלאומי מחזיר לו אחר כך), אבל יש מקרים שבהם אתם מקבלים את זה ישירות מהביטוח הלאומי.
בכל מקרה, הכסף מגיע לכם, והוא בא מהביטוח הלאומי, לא מכיסו של המעסיק (למרות שהוא יכול לשלם לכם מראש ולהתקזז אחר כך).

תלוש שכר: לא סתם נייר עם מספרים!

קיבלתם משכורת? נהדר!
קיבלתם גם תלוש שכר? חובה לבדוק אותו!
תלוש השכר הוא מסמך משפטי מחייב.
הוא חייב להיות מפורט ולהכיל את כל הפרטים שנקבעו בחוק.
הוא הראיה העיקרית שלכם לכמה עבדתם, כמה השתכרתם, ואילו זכויות סוציאליות הופרשו לכם.

מה חייב להיות בתלוש שכר תקין?

הרשימה ארוכה, אבל הנה כמה מהדברים העיקריים שאתם חייבים לוודא שמופיעים:

• פרטי המעסיק והעובד.
• תקופת התשלום (איזה חודש זו המשכורת?).
• הוותק שלכם אצל המעסיק.
• היקף המשרה שלכם.
• השכר היומי / השעתי שלכם.
• מספר ימי העבודה בפועל, מספר שעות העבודה בפועל.
• פירוט של שעות רגילות ושעות נוספות (כמה שעות, איזה שכר שולם עליהן).
• פירוט של כל התוספות לשכר (נסיעות, ביגוד, אש”ל, וכו’).
• השכר ברוטו (לפני ניכויים).
• פירוט כל הניכויים מהשכר (מס הכנסה, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות).
• פירוט ההפרשות לקרן פנסיה / ביטוח מנהלים / קופת גמל (חלק עובד וחלק מעסיק).
• השכר נטו (הסכום שבאמת נכנס לכם לחשבון).
• יתרת ימי החופשה הצבורים ויתרת ימי המחלה הצבורים.

אם משהו לא ברור, שאלו את המעסיק. אם אתם חושדים שיש טעות או אי-סדרים, אל תהססו לבדוק את זה לעומק.

אז… מה עושים כשמשהו מרגיש לא בסדר?

קורה שלמרות החוק והזכויות, דברים לא מתנהלים כשורה.
לא קיבלתם שכר בזמן.
שילמו לכם פחות משכר מינימום.
לא שילמו על שעות נוספות.
לא הפרישו לפנסיה.
פוטרתם בגלל מילואים.

תיעוד הוא חבר שלכם!

קודם כל, תיעוד! שמרו כל מסמך שקשור לעבודה שלכם: חוזה עבודה (אם היה), תלושי שכר, סיכומי שעות, התכתבויות עם המעסיק (מייל, ווטסאפ), אישורי מחלה, צווי מילואים. כל פיסת נייר (או קובץ דיגיטלי) יכולה להיות חשובה.

למי פונים לעזרה?

יש כמה אופציות:

1. פנייה ישירה למעסיק: לפעמים זו פשוט טעות. פנו למעסיק בכתב (מייל!) והצביעו על הבעיה. שמרו עותק.
2. יחידת האכיפה של משרד העבודה: למשרד העבודה (בעבר משרד הכלכלה והתעשייה) יש יחידת אכיפה שאחראית על פיקוח על קיום חוקי עבודה וזכויות עובדים. אפשר להגיש תלונה רשמית. הם יכולים לחקור, לקנוס מעסיקים ואף לפתוח בהליכים משפטיים.
3. ארגוני עובדים / עמותות סיוע: יש גופים שונים המסייעים לעובדים בהבנת זכויותיהם ואף בייצוג מול מעסיקים. שווה לבדוק אופציות אלו.
4. עורך דין דיני עבודה: במקרים מורכבים יותר, במיוחד אם מדובר בסכומים גדולים או פיטורים שלא כדין, ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בדיני עבודה יכול להיות הכרחי.

אל תתייאשו. הכרת הזכויות היא הצעד הראשון. הפעולה כדי לממש אותן היא הצעד השני.

רגע, יש לי עוד שאלות! קבלו תשובות מהירות

הנה כמה שאלות נפוצות שחיילים משוחררים שואלים על זכויות בעבודה:

האם מותר לשלם לי פחות משכר מינימום כי אני “עובד זמני” או “בחור צעיר”?

לא! אם עברת את גיל 18, המעסיק חייב לשלם לך לפחות שכר מינימום מלא לשעת עבודה, גם אם אתה עובד רק לחודש או חודשיים. הגיל והסטטוס שלך (זמני/קבוע) לא רלוונטיים לשכר המינימום עצמו (למעט נוער עובד מתחת ל-18, וזה כאמור לא המקרה כאן).

עבדתי “על קש” / “בשחור”. מגיעות לי זכויות?

זו שאלה קשה… ועבודה “בשחור” (כלומר, בלי דיווח לרשויות, בלי תלוש שכר) היא קודם כל לא חוקית. היא מסכנת גם אותך וגם את המעסיק. מעבר לכך, כשלכאורה “לא קיימים” בתלושים ובדיווחים, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לדרוש זכויות עובד כמו שכר מינימום, שעות נוספות, פנסיה, ימי מחלה, פיצויים וכו’. כי אין לך שום הוכחה רשמית על קיום יחסי עבודה ועל התשלומים שקיבלת (או לא קיבלת). עבודה מסודרת עם תלוש שכר היא חיונית לשמירה על הזכויות שלך.

המעסיק אמר שהוא יפצה אותי בסוף במקום לשלם לי שעות נוספות בכל חודש. זה בסדר?

ממש לא! חוק שעות עבודה ומנוחה קובע במפורש איך ומתי יש לשלם על שעות נוספות. אסור לעשות “הסדרים” שמבטלים את החוק. שעות נוספות חייבות להיות משולמות בשיעורים המוגדלים (125%, 150%) ולהופיע בתלוש השכר החודשי. “פיצוי בסוף” זה לרוב תירוץ כדי לא לשלם לך את מה שמגיע לך או כדי לשלם פחות.

התפטרתי אחרי שנה. מגיעים לי פיצויים?

באופן כללי, לא. הזכות המלאה לפיצויי פיטורין היא בדרך כלל לעובד שפוטר לאחר שנת עבודה. יש חריגים בחוק שמאפשרים קבלת פיצויים גם בהתפטרות (ראו הסבר מפורט למעלה – בריאות, מעבר דירה, הרעת תנאים מוחשית ועוד), אבל התפטרות רגילה מיוזמתך לרוב לא מזכה בפיצויים. אגב, הרכיב הפיצויים שהופרש לקרן הפנסיה שלכם (8.33% מהשכר לפיצויים) שייך לכם בדרך כלל גם בהתפטרות (תלוי אם חתמתם על סעיף 14 בחוזה או שהופרש לקרן לפי צו הרחבה ענפי).

המעסיק רוצה שאחתום שאני מוותר על הזכויות שלי. מותר לי?

יש זכויות עובדים שהן “קוגנטיות”, כלומר, חוק מחייב אותן ואי אפשר לוותר עליהן או להתנות עליהן בחוזה עבודה. דוגמאות לכך הן שכר מינימום, תשלום על שעות נוספות, זכות לחופשה, זכות לימי מחלה, והזכות לביטוח פנסיוני (בשיעורים המינימליים). גם אם חתמתם על חוזה שכתוב בו שאתם מוותרים על אחת הזכויות האלה – הסעיף הזה לרוב בטל, וחוק העבודה גובר. מעסיק שמבקש מכם לוותר על זכויות בסיסיות כנראה מנסה לעקוף את החוק.

סיכום: הכרת זכויות = כוח!

אז הנה, הגענו לסוף המסע שלנו בעולם זכויות העובדים.
זה אולי נשמע הרבה בירוקרטיה ומונחים משפטיים.
אבל האמת היא שזה ממש פשוט.
החוק כאן כדי להגן עליכם.
לוודא שאתם מקבלים שכר הוגן על העבודה הקשה שלכם.
שאתם לא עובדים שעות מטורפות בלי תוספת תשלום.
שאתם יכולים לקחת חופש או להיות חולים בלי לאבד את הפרנסה.
שהעתיד הפנסיוני שלכם מתחיל להיבנות כבר היום.
ושהשירות המשמעותי שעשיתם למדינה (מילואים) לא הופך אתכם לעובדים סוג ב’.

אתם חיילים משוחררים.
אתם מלאים באנרגיה, רצון ללמוד ולהתפתח, ולבנות את החיים האזרחיים שלכם.
אל תתנו לאף אחד לנצל את זה.
אל תתפשרו על פחות ממה שמגיע לכם.
הכרת הזכויות שלכם היא לא מותרות.
זו חובה בסיסית.
זה הופך אתכם לעובדים טובים יותר, אסרטיביים יותר, ומצליחים יותר.

קחו את המידע הזה.
יישמו אותו.
היו עירניים.
בדקו את תלושי השכר.
שאלו שאלות.
ואם משהו לא נראה לכם – אל תפחדו לבדוק ולפעול.

השוק האזרחי הוא הזדמנות מדהימה.
צאו לדרך בביטחון, בידיעה שאתם מוגנים ויודעים מה מגיע לכם.
בהצלחה!