אוקיי, חייל משוחרר יקר. או אזרח טרי? איך שלא תקראו לזה, זה קרה. יצאתם לחופשי. אחרי תקופה שהכל היה מסודר לכם פחות או יותר (קצת, נו…), עכשיו פתאום אתם מול העולם האמיתי. עבודה, לימודים, אולי טיול גדול אם השעון הביולוגי של הדרכון דוחק. ויש משהו אחד, אולי הכי פחות סקסי מכל התוכניות הגדולות שלכם, אבל הכי בסיסי והכי חשוב עכשיו: כסף. ואיפה שומרים אותו? ואיך מנהלים אותו? נכון, צריך בנק. ולפתוח חשבון זה נשמע כמו הדבר הכי משעמם בעולם, ואולי בא לכם לדחות את זה לרגע האחרון, אבל היי, רגע לפני שאתם קופצים על ההצעה הראשונה שתיתקלו בה או פשוט ממשיכים להיות תקועים בחשבון המשותף עם ההורים (באהבה, כן? אבל עצמאות זה דבר מגניב), בואו נדבר רגע. כי הבנק שלכם זה לא רק המקום שממנו מוציאים מזומן לפני יציאה או מקבלים אליו את הפיקדון. זה השער לעולם הפיננסי שלכם. ובשביל שזה לא יהיה שער לגיהינום של עמלות וריביות מיותרות, כדאי לעשות את זה נכון. המדריך הזה הולך לפרק לכם את כל מה שצריך לדעת, בלי בולשיט, רק מה חשוב באמת. שנתחיל?
בנק או בונקר? 7 דברים קריטיים לבדוק לפני שמתחייבים (ולמה זה עסק לא פשוט כמו שזה נשמע)
טוב, אז הדבר הראשון שאנשים שואלים כשהם יוצאים מהצבא וצריכים להתחיל “להיות עצמאיים” זה “טוב, איפה כדאי לפתוח חשבון בנק?”. ואז מישהו ישר קופץ עם “אני פתחתי בבנק X, הם סבבה” או “אני ב-Y, האפליקציה שלהם תותחית”. וזה נחמד והכל, אבל האמת? זה לא מספיק. כמו שלא הייתם קונים אוטו רק כי הוא נראה יפה מבחוץ, או בוחרים עם מי לצאת רק כי הוא נשמע טוב בטלפון (רגע, אולי כן הייתם? נו מילא), גם בנק צריך לבדוק לעומק. כי האפליקציה הכי שווה בעולם לא תעזור לכם אם תשלמו עמלות מטורפות על כל פעולה קטנה, או אם הריבית על המינוס תאכל לכם את הנשמה (ואת הפיקדון). אז מה באמת חשוב לבדוק? בואו נצלול פנימה.
1. העמלות, אוי העמלות! המדריך לשרוד את ג’ונגל העמלות הבנקאיות
תקשיבו טוב, הדבר הכי חשוב, אבל הכי חשוב, שצריך להבין כשבוחרים בנק זה עמלות. בנקים הם עסק. והם עושים כסף. הרבה מהכסף הזה מגיע מ… נכון, עמלות. לחיילים משוחררים (ולרוב הצעירים עד גיל מסוים, או לסטודנטים) מגיע פטור מלא או חלקי מהרבה סוגי עמלות לתקופה מסוימת. וזה שווה כסף. הרבה כסף לאורך זמן. אז אל תוותרו על זה! תשאלו מפורשות על איזה עמלות יש לכם פטור, עד מתי, ומה קורה *אחרי* שתקופת הפטור נגמרת. כי בסוף היא נגמרת.
- עמלת ניהול חשבון: זו עמלה חודשית או רבעונית רק על עצם קיום החשבון. חייבים לקבל עליה פטור בתור משוחררים / צעירים!
- עמלת פעולה בערוץ ישיר מול עמלת פעולה ב”ערוץ אחר”: תקשיבו, העולם עבר לדיגיטל. בנקים מתים שתעשו הכל לבד באפליקציה או באתר. למה? כי זה עולה להם פחות, וכי אז הם יכולים לגבות לכם פחות עמלה על “פעולה בערוץ ישיר” (דיגיטל) ויותר עמלה על “פעולה בערוץ אחר” (נניח, פקיד בסניף). אז תבדקו כמה עולה כל דבר. העברת כסף, הפקדת צ’ק (היום אפשר באפליקציה!), משיכת מזומן. תתפלאו כמה פעולות בסיסיות יכולות לעלות כסף אם לא עושים אותן נכון.
- עמלת כרטיס אשראי (דמי כרטיס): יש כרטיסים בנקאיים, יש חוץ בנקאיים. לכל כרטיס יש דמי כרטיס חודשיים או שנתיים. גם על זה אפשר ורצוי לקבל פטור, לפחות בשנה-שנתיים הראשונות. ומה קורה אחר כך? יש כרטיסים שנותנים פטור אם קונים מעל סכום מסוים בחודש. שווה לבדוק.
- עמלת משיכת מזומן: כן, כן, גם על למשוך כסף מהכספומט לפעמים גובים עמלה, במיוחד אם זה לא מהכספומט של הבנק שלכם. קחו בחשבון אם אתם מאלה שעדיין חיים על מזומן.
הבנתם את הפרינציפ? כל דבר קטן עולה כסף. המטרה שלכם היא למזער את זה כמה שיותר, במיוחד בשנים הראשונות כשהתקציב בדרך כלל יותר לחוץ.
2. האפליקציה היא החברה הכי טובה שלכם (או האויבת הגדולה ביותר)?
בואו נודה בזה: רובכם לא מתכוונים לבקר בסניף בנק כל שבוע. או כל חודש. אולי פעם בשנה כדי לצעוק על משהו. רוב ההתנהלות הפיננסית שלכם תהיה דרך האפליקציה או האתר של הבנק. אז הדבר הזה חייב לעבוד. וטוב. בלי תקלות כל הזמן, בלי ממשק שנראה כאילו הוא עוצב בשנת 1998, ובלי שתצטרכו לעבור 7 תפריטי משנה כדי להעביר כסף לחבר. תורידו את האפליקציות של הבנקים שאתם שוקלים (כן, אפשר להוריד ולהסתכל עליהן בלי להיות לקוח), תראו איך הן נראות, מה אפשר לעשות איתן, האם הן אינטואיטיביות ומהירות. זה קריטי.
- מה אפשר לעשות באפליקציה? בדיקת יתרה, העברות, תשלום חשבונות, הפקדת צ’קים (בצילום!), ניהול הוראות קבע, צפייה בדפי חשבון ודפי כרטיס אשראי, התכתבות עם בנקאי (ברוב הבנקים).
- האם האפליקציה יציבה ומהירה? חפשו ביקורות בחנויות האפליקציות. אנשים לא חוסכים בדרך כלל בביקורת על דברים שלא עובדים כמו שצריך, במיוחד כשזה קשור לכסף שלהם.
- אפשרויות שירות דיגיטליות: האם יש צ’אט זמין? מוקד טלפוני שעונה בזמנים סבירים? עמוד שאלות נפוצות מפורט באתר?
בקיצור, עולם הדיגיטל של הבנק צריך לעבוד בשבילכם, לא נגדכם.
3. מסגרת אשראי (המינוס) – החבר הכי פחות טוב שלכם
אוקיי, בואו נדבר על המינוס. או בשמו היפה יותר, “מסגרת אשראי”. הבנק יציע לכם את זה. ייתן לכם סכום מסוים שאפשר “לרדת” אליו בחשבון. זה נשמע מפתה, נכון? “אה, אם נגמר לי הכסף באמצע החודש, יש לי כרית ביטחון!”. אז זהו, שלא ממש. מסגרת אשראי זה בעצם הלוואה שהבנק נותן לכם. ועל הלוואה משלמים ריבית. והריבית על המינוס? בדרך כלל אחת הריביות הכי גבוהות שיש בשוק. ברמה שזה יכול לאכול לכם נתח משמעותי מהמשכורת (או הפיקדון) אם אתם יושבים במינוס קבוע.
לכן, כשאתם בוחרים בנק, תבדקו מה הריבית שהם מציעים על מסגרת אשראי. ותנסו לקבל את המסגרת הכי נמוכה שאפשר, או בכלל לוותר עליה אם אתם יכולים. המטרה היא לא להשתמש בה בכלל. אם אתם כבר שם, לצאת משם כמה שיותר מהר. זו מלכודת קלאסית שצעירים רבים נופלים בה.
שאלה בוערת 1: חייב לקחת מסגרת אשראי כשפותחים חשבון?
תשובה: לא! ממש לא. אתם יכולים לפתוח חשבון בלי מסגרת אשראי בכלל. ואם אתם כבר לוקחים, תתחילו עם סכום נמוך מאוד. עדיף ללמוד לחיות עם מה שיש בחשבון ולא להתרגל לשבת במינוס.
4. האם יש הטבות מיוחדות לחיילים משוחררים / צעירים / סטודנטים?
כמעט לכל בנק יש מסלולים מיוחדים לצעירים. בדרך כלל הם כוללים פטור מעמלות (דיברנו על זה!), לפעמים יש הטבות על כרטיסי אשראי, ולפעמים אפילו ריבית קטנה (אבל ממש קטנה) על יתרה חיובית בחשבון (אם יש לכם כסף בחשבון ולא רק מינוס). תבדקו מה בדיוק כוללת חבילת ההטבות לקהל היעד שלכם. עד איזה גיל זה תקף? האם זה משתנה אם אתם מתחילים ללמוד?
אל תתביישו לשאול. תזכרו, הבנקים רוצים אתכם כלקוחות, במיוחד בגיל הצעיר, כי הם יודעים שאתם הולכים להיות לקוחות שלהם הרבה שנים קדימה. אז תנצלו את זה לטובתכם ותקבלו את התנאים הכי טובים שאפשר לקבל בשלב הזה.
5. שירות לקוחות – כשהדיגיטל לא מספיק
גם אם אתם הכי דיגיטליים בעולם, מתישהו תצטרכו לדבר עם בן אדם. אולי קרתה טעות מוזרה, אולי גנבו לכם את הכרטיס, אולי אתם צריכים ייעוץ (פחות רלוונטי בחשבון עו”ש רגיל, אבל עדיין). אז איך שירות הלקוחות של הבנק? האם קל להשיג נציג בטלפון? האם יש סניף פיזי קרוב לבית או לעבודה/לימודים (אם זה חשוב לכם)?
תשמעו, סניפים פיזיים הופכים להיות פחות ופחות מרכזיים בעולם הבנקאות, אבל עדיין חשוב לבדוק אם יש לכם גישה אליהם אם תצטרכו. והכי חשוב – האם שירות הלקוחות הדיגיטלי (צ’אט, פניות דרך האתר) יעיל ומהיר?
שאלה בוערת 2: אם אני פותח חשבון אונליין, איך אני מקבל שירות אם אין לי סניף פיזי “שלי”?
תשובה: ברוב הבנקים הגדולים, גם אם פתחתם חשבון אונליין, אתם “שייכים” לאחד הסניפים או למרכז שירות ארצי. וגם אם לא, השירות הטלפוני והדיגיטלי אמור לטפל בכל הצרכים שלכם. השאלה היא רק כמה הם יעילים.
6. “פרפראות” קטנות שיכולות לעשות הבדל
מעבר לדברים הבסיסיים, יש עוד כמה דברים קטנים שכדאי לשים לב אליהם:
- אפשרות להפקדת צ’קים דיגיטלית: כבר אמרנו? זה חוסך כל כך הרבה זמן! חובה שהבנק יציע את זה.
- הודעות והתראות: האם האפליקציה שולחת לכם התראות על חיובים גדולים, הגעה למינוס (טפו טפו), או כניסת משכורת? זה עוזר להיות במעקב.
- חיבור לאפליקציות צד שלישי: האם הבנק מאפשר חיבור לאפליקציות לניהול תקציב ביתי? זה פיצ’ר נחמד למי שרוצה לעקוב בצורה מפורטת אחרי ההוצאות שלו.
- יכולת פתיחת חשבון אונליין: זה חוסך ביקור בסניף ופרוצדורות מייגעות. הרבה בנקים מציעים את זה היום.
שאלה בוערת 3: מה לגבי בנקים דיגיטליים בלבד, כמו פפר?
תשובה: פפר (של בנק לאומי) הוא דוגמה לבנק שמתמקד כולו בדיגיטל. היתרונות בדרך כלל הם פשטות, ממשק מודרני, ולפעמים תנאים עדיפים (פטור מעמלות, ריבית קטנה על יתרה חיובית). החיסרון הוא שאין סניפים פיזיים בכלל, וכל השירות הוא דיגיטלי או טלפוני. זה מתאים מאוד למי שמרגיש בנוח עם בנקאות דיגיטלית לחלוטין.
שאלה בוערת 4: האם כדאי לפתוח חשבון בבנק שההורים שלי בו נמצאים?
תשובה: זה יכול להיות נוח בהתחלה כי הם מכירים את המערכת ואולי יוכלו לעזור. אבל זה לא בהכרח הבחירה הכי טובה בשבילכם. יכול להיות שלבנק אחר יש תנאים טובים יותר או שירות שמתאים לכם יותר. המטרה היא למצוא את הבנק שהכי מתאים *לכם*, לא להורים שלכם.
7. התמונה הגדולה: זה לא רק עו”ש
למרות שהשלב הראשון אחרי הצבא זה בעיקר חשבון עו”ש רגיל, תזכרו שהבנק הוא גם הגוף שאיתו תעבדו בהמשך החיים. אולי תצטרכו הלוואה ללימודים, אולי הלוואה לרכב, אולי משכנתא בעוד כמה שנים טובות. הקשר שלכם עם הבנק מתחיל עכשיו. לבנק יהיה “דירוג אשראי” פנימי שלכם (ובהמשך יש גם דירוג אשראי חיצוני שמשותף לכל המערכת). ההתנהלות הפיננסית שלכם בחשבון, כמה אתם יורדים למינוס (ושוב, טפו טפו), כמה אתם עומדים בהתחייבויות – כל זה ישפיע על כמה קל יהיה לכם לקבל אשראי ובתנאים עתידיים. אז תתייחסו לחשבון הבנק שלכם ברצינות מהרגע הראשון.
שאלה בוערת 5: מה זה “דירוג אשראי”? ולמה זה חשוב?
תשובה: דירוג אשראי (נקרא גם ציון אשראי) זה מספר שמסכם את ההיסטוריה הפיננסית שלכם. הוא מבוסס על דברים כמו האם שילמתם חשבונות בזמן, כמה אשראי יש לכם (כרטיסי אשראי, הלוואות), האם ירדתם הרבה למינוס, ועוד. בנקים וגופים פיננסיים משתמשים בדירוג הזה כדי להחליט אם לתת לכם הלוואה או אשראי, ובאילו תנאים (ריבית). ככל שהדירוג גבוה יותר, זה אומר שאתם נחשבים ללקוחות “טובים” יותר ומקבלים תנאים טובים יותר. התנהלות נכונה בחשבון העו”ש מההתחלה בונה לכם דירוג טוב לעתיד.
שאלה בוערת 6: יש לי עכשיו את הפיקדון. כדאי לשים אותו בחשבון העו”ש?
תשובה: לא! הפיקדון הצבאי נועד למטרות ספציפיות (לימודים, עסק, דיור, חתונה, לימוד נהיגה). רוב הסכום “סגור” ולא ניתן למשוך אותו בקלות או לבזבז אותו. גם החלק שניתן למשוך (השליש), לא מומלץ לזרוק לחשבון העו”ש כדי שהוא לא יתבזבז על שטויות או יכסה לכם בורות במינוס. פתחו תוכנית חיסכון נפרדת לחלק הזה, או פשוט תשמרו אותו בצד עד שתחליטו מה לעשות איתו לפי המטרות שהחוק מאפשר.
שאלה בוערת 7: אפשר לעבור בנק בקלות אם לא מרוצים?
תשובה: כן, היום זה הרבה יותר קל מבעבר. יש אפילו מנגנון שנקרא “ניוד חשבון” שמאפשר להעביר את כל הפעילות (הוראות קבע, משכורת נכנסת וכו’) מבנק אחד לשני בצורה יחסית פשוטה. אז אתם לא “כלואים” בבנק שבחרתם לנצח, אבל עדיף כמובן לבחור נכון מההתחלה.
אז איך עושים את זה בפועל? המדריך המעשי לבחירת בנק (בלי להתחרפן)
הבנו מה לבדוק, עכשיו השאלה היא איך ניגשים לזה. כי יש כמה בנקים גדולים, ועוד כמה קטנים או דיגיטליים. הנה הצעה לתהליך עבודה:
א. מחקר ראשוני (באינטרנט, כמובן):
כנסו לאתרים של כמה בנקים מרכזיים. חפשו את החלק שפונה ל”צעירים”, “חיילים משוחררים”, או “סטודנטים”. תראו איזה הטבות הם מציעים (פטורים מעמלות, דמי כרטיס וכו’), עד איזה גיל ההטבות תקפות, ומהן הריביות על המינוס (אם בכלל מופיע באתר). אל תתעצלו, זה המידע הכי בסיסי שאתם צריכים.
ב. הצצה לאפליקציות:
הורידו את האפליקציות של הבנקים שסימנתם (הן בדרך כלל מאפשרות הצצה גם בלי להיות לקוח). תראו אם הממשק נוח לכם, אם נראה לכם שתסתדרו איתה. תסתכלו גם על הדירוגים והביקורות בחנויות האפליקציות.
ג. שיחה (או צ’אט) עם נציגים:
אחרי הסינון הראשוני, תפנו לשניים-שלושה בנקים שנראים לכם רלוונטיים. אפשר להתקשר למוקד, להיכנס לצ’אט באתר, או אפילו לקבוע פגישה קצרה בסניף (אם אתם בקטע של פגישות פיזיות). תכינו רשימה של שאלות מראש (מבוסס על הנקודות שדיברנו עליהן!). תשאלו על כל עמלה ועמלה, על תקופת הפטור, על ריבית המינוס (ותגידו שאתם מתכננים לא להיכנס אליו, אבל שחשוב לכם לדעת), על תהליך פתיחת החשבון, ועל האפליקציה ושירותי הדיגיטל. אל תתביישו לשאול הכל. זה הכסף שלכם!
ד. השוואה וקבלת החלטה:
אחרי שאספתם את המידע, תשבו רגע ותשוו. איפה מקבלים את הפטורים הכי טובים ולתקופה הכי ארוכה? איפה הריבית על המינוס הכי נמוכה (למקרה הכי גרוע)? איזו אפליקציה נראית לכם הכי ידידותית? איפה שירות הלקוחות נראה הכי זמין ויעיל? לפעמים אין בנק שהוא מושלם בכל הפרמטרים, ותצטרכו להחליט מה הכי חשוב לכם אישית.
ה. פתיחת החשבון (בזהירות!):
ברגע שהחלטתם, גשו לפתוח את החשבון. היום אפשר ברוב המקרים לעשות את זה אונליין, שזה נוח ומהיר. תקראו את כל המסמכים שאתם חותמים עליהם (כן, גם את האותיות הקטנות, או לפחות תנסו להבין את העיקר). תוודאו שתנאי החשבון תואמים את מה שהבטיחו לכם (הפטורים מעמלות, הריביות וכו’).
בשורה התחתונה: זה רק הכסף שלכם, תתייחסו אליו בהתאם!
אני יודע, אחרי החופש הגדול של הצבא, בטח בא לכם עכשיו רק לטייל או להתחיל את הלימודים בראש שקט. ודאגה לחשבון בנק נשמעת כמו הדבר הכי לא כיפי בעולם. אבל האמת היא שבחירה נכונה עכשיו יכולה לחסוך לכם הרבה כאבי ראש (וגם כסף!) בהמשך הדרך. אתם בונים עכשיו את היסודות לעצמאות הכלכלית שלכם. וזה מדהים! ומשחרר (במובן הלא צבאי של המילה). אז קחו כמה שעות להבין את הנושא, להשוות, ולבחור בחוכמה. זה צעד קטן בשבילכם, צעד ענק לעצמאות הפיננסית שלכם. בהצלחה, אזרחים!